סימן תקכב
התוכן מוגש כאן ללימוד ואינו הוראה למעשה. השולחן ערוך פוסק לפי מנהג ספרד, הגהות הרמ"א לפי מנהג אשכנז, והקיצור נכתב לפי מנהג אשכנז. בשאלה מעשית פנו לרב.
א אֵין הַסוּמָא יוֹצֵא בְּמַקְלוֹ, וְלֹא הָרוֹעֶה בְּתַרְמִילוֹ, וְדִין חִגֵּר דִּינוֹ בְּיוֹם טוֹב כְּמוֹ בְּשַׁבָּת וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן ש"א (סָעִיף י"ז).
ב אֵין יוֹצְאִין בְּכִסֵא, אֶחָד הָאִישׁ וְאֶחָד הָאִשָּׁה; וְאִישׁ שֶׁהָיוּ רַבִּים צְרִיכִים לוֹ, מֻתָּר, וּמוֹצִיאִין אוֹתוֹ עַל הַכָּתֵף אֲפִלּוּ בְּאַפִּרְיוֹן.
ג מִי שֶׁנִּתְכַּוְּצוּ (פי' שֶׁנִּצְמְתוּ וְנַעֲשָׂה קְצָרִים) גִּידֵי שׁוֹקָיו יָכוֹל לָצֵאת בְּמַקֵּל.
ד אֵין מַנְהִיגִין בְּהֵמָה בְּמַקֵּל.