סימן תקלה
התוכן מוגש כאן ללימוד ואינו הוראה למעשה. השולחן ערוך פוסק לפי מנהג ספרד, הגהות הרמ"א לפי מנהג אשכנז, והקיצור נכתב לפי מנהג אשכנז. בשאלה מעשית פנו לרב.
א אֵין מְפַנִּין מֵחָצֵר לְחָצֵר, אֲפִלּוּ מִכְּעוּרָה לְנָאָה, וְלֹא לְפַנּוֹת דִּירָתוֹ וְלֹא לְפַנּוֹת כֵּלָיו שֶׁאֵינָם לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד, הַגָּה: וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁאָסוּר לְהַסִּיעַ מָמוֹנוֹ מֵעִיר לְעִיר (מָרְדְּכַי פֶּרֶק מִי שֶׁהָפַךְ); אֲבָל מְפַנֶּה הוּא מִבַּיִת לְבַיִת בְּאוֹתָהּ חָצֵר; וְאִם אֵין הַבָּתִּים פְּתוּחִים לֶחָצֵר אֶלָּא לַמָּבוֹי, יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁמִּבַּיִת לְבַיִת הַסָמוּךְ לוֹ, מֻתָּר. הַגָּה: וְאִם מִתְיָרֵא מֵחֲמַת גְּנֵבָה בֶּחָצֵר שֶׁדָּר שָׁם, מֻתָּר אֲפִלּוּ מֵחָצֵר לְחָצֵר הַמִּשְׁתַּמֵּר; וַאֲפִלּוּ מֵעִיר לְעִיר, בְּדָבָר הָאָבֵד, שָׁרֵי (הַגָּהוֹת אֲשֵׁרִי וּמָרְדְּכַי).
ב יֵשׁ מַתִּירִים לְפַנּוֹת מֵחָצֵר שֶׁל אַחֵר לְחָצֵר שֶׁלּוֹ, וַאֲפִלּוּ מִנָּאָה לִכְעוּרָה.
ג הַזֶּבֶל שֶׁבֶּחָצֵר אָסוּר לְהוֹצִיא, אֶלָּא יְסַלְּקֶנּוּ לַצְּדָדִים; וְאִם נִתְרַבֶּה עַד שֶׁנַּעֲשָׂה חָצֵר כְּרֶפֶת, מוֹצִיאִין אוֹתוֹ לָאַשְׁפָּה.