סימן תקנב
התוכן מוגש כאן ללימוד ואינו הוראה למעשה. השולחן ערוך פוסק לפי מנהג ספרד, הגהות הרמ"א לפי מנהג אשכנז, והקיצור נכתב לפי מנהג אשכנז. בשאלה מעשית פנו לרב.
א עֶרֶב תִּשְׁעָה בְּאָב לֹא יֹאכַל אָדָם בַּסְעֻדָּה הַמַּפְסֶקֶת, שֶׁאוֹכְלָהּ אַחַר חֲצוֹת, בָּשָׂר, וְלֹא יִשְׁתֶּה יַיִן וְלֹא יֹאכַל שְׁנֵי תַּבְשִׁילִין. הַגָּה: וְאַף מִמַּשְׁקִים אֲחֵרִים מְמַעֵט בִּשְׁתִיָּתָן מִמַּה שֶּׁרָגִיל לִשְׁתּוֹת (טוּר וּבֵית יוֹסֵף בְּשֵׁם תּוֹסָפוֹת וְרוֹקֵחַ), וְכֵן לֹא יֹאכַל אַחַר סְעוּדָתוֹ צְנוֹן וּמָלִיחַ, דְּבָרִים שֶׁנּוֹהֵג בָּהֶם בִּשְׁאָר פְּעָמִים, כְּדֵי שֶׁיִּתְנַהֵג בִּפְרִישׁוּת (מָרְדְּכַי).
ב אֲפִלּוּ בָּשָׂר מָלוּחַ שֶׁעָבְרוּ עָלָיו יוֹתֵר מִשְּׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אַחַת, וּבָשָׂר עוֹפוֹת וְדָגִים וְיַיִן מִגִּתּוֹ דְּהַיְנוּ שֶׁאֵין לוֹ יוֹתֵר מִשְּׁלֹשָׁה יָמִים, נָהֲגוּ לֶאֱסֹר.
ג אֲפִלּוּ בִּשֵׁל מִין אֶחָד בִּשְׁתֵּי קְדֵרוֹת מִקְרֵי שְׁנֵי תַּבְשִׁילִין. וְכֵן יֵשׁ לְהַחְמִיר וְלִזָּהֵר מִשְּׁנֵי מִינִים בִּקְדֵרָה (אַחַת), אֶלָּא אִם כֵּן הוּא דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ בְּכָךְ כָּל הַשָּׁנָה כְּגוֹן אֲפוּנִין (מִינֵי זֶרְעוֹנִין וּבְלַעַ"ז ציצר"י) שֶׁנּוֹתְנִים עֲלֵיהֶם בְּצָלִים וּבֵיצִים; וְתַבְשִׁיל הַנַּעֲשֶׂה מִדָּבָר שֶׁנֶּאֱכָל כְּמוֹת שֶׁהוּא חַי, מִקְרֵי תַּבְשִׁיל לְעִנְיָן זֶה. הַגָּה: וְאֵין חִלּוּק בֵּין צְלִי לִמְבֻשָּׁל לְעִנְיָן זֶה (מָרְדְּכַי הִלְכוֹת תִּשְׁעָה בְּאָב).
ד מֻתָּר לֶאֱכֹל פֵּרוֹת כְּשֶׁהֵם חַיִּים, אֲפִלּוּ כַּמָּה מִינִים.
ה נוֹהֲגִים לֶאֱכֹל עֲדָשִׁים עִם בֵּיצִים מְבֻשָּׁלִים בְּתוֹכָם, שֶׁהֵם מַאֲכַלֵי אֲבֵלִים. הַגָּה: וְיֵשׁ נוֹהֲגִים לֶאֱכֹל בֵּיצִים קָשִׁים, שֶׁהוּא גַּם כֵּן מַאֲכַל אֲבֵלִים (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פ"ה).
ו מִי שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ, לֹא יֹאכַל בַּסְעֻדָּה הַמַּפְסֶקֶת אֶלָּא פַּת חֲרֵבָה בְּמֶלַח וְקִיתּוֹן שֶׁל מַיִם. הַגָּה: וְיֵשׁ מַחְמִירִים לְטַבֵּל אַחַר אֲכִילָה פַּת בְּאֵפֶר וּלְאָכְלוֹ, עַל שֵׁם וַיַּגְרֵס בֶּחָצָץ וְגו' (אֵיכָה ג, טז).
ז נָהֲגוּ לִישֵׁב עַל גַּבֵּי קַרְקַע בַּסְעֻדָּה הַמַּפְסֶקֶת וְאֵין צָרִיךְ לַחֲלֹץ מִנְעָלָיו (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי וְרַמְבַּ"ם פ"ז וּבֵית יוֹסֵף).
ח יֵשׁ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא יֵשְׁבוּ שְׁלֹשָׁה לֶאֱכֹל בַּסְעֻדָּה הַמַּפְסֶקֶת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְחַיְּבוּ בְּזִמּוּן; אֶלָּא כָּל אֶחָד יֵשֵׁב לְבַדּוֹ וִיבָרֵךְ לְעַצְמוֹ.
ט כָּל זֶה בַּסְעֻדָּה הַמַּפְסֶקֶת שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ לֶאֱכֹל עוֹד אַחֲרֶיהָ סְעֻדַּת קֶבַע, וּכְשֶׁהוּא אַחַר חֲצוֹת; אֲבָל אִם הָיָה קֹדֶם חֲצוֹת, אוֹ אַחַר חֲצוֹת וְדַעְתּוֹ לֶאֱכֹל אַחֲרֶיהָ סְעֻדַּת קֶבַע, אֵין צָרִיךְ לִזָּהֵר בַּדְּבָרִים הַלָּלוּ. הַגָּה: וּמִנְהָג בְּכָל גְּלִילוֹת אַשְׁכְּנַז לֶאֱכֹל סְעֻדָּה קְבוּעָה קֹדֶם מִנְחָה, וְאַחַר כָּךְ מִתְפַּלְּלִין מִנְחָה וְאוֹכְלִים סְעֻדָּה מַפְסֶקֶת (מַהֲרִי"ל). וְנוֹהֲגִין לְהַרְבּוֹת קְצָת בִּסְעֻדָּה רִאשׁוֹנָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַזִּיק לָהֶם הַתַּעֲנִית הוֹאִיל וּפוֹסְקִים מִבְּעוֹד יוֹם כְּמוֹ בְּיוֹם כִּפּוּרִים; וְיֵשׁ קְצָת רְאָיָה לָזֶה מִמִּדְרַשׁ אֵיכָה רַבָּתִי; מִיהוּ מִי שֶׁיּוּכַל לְסַגֵּף עַצְמוֹ וְיוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ שֶׁאֵין הַתַּעֲנִית מַזִּיק לוֹ וּמַחְמִיר עַל עַצְמוֹ, נִקְרָא קָדוֹשׁ כַּנַּ"ל.
י אִם חָל תִּשְׁעָה בְּאָב בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת, אוֹ שֶׁחָל בְּשַׁבָּת וְנִדְחָה לְאַחַר הַשַּׁבָּת, אוֹכֵל בָּשָׂר וְשׁוֹתֶה יַיִן בַּסְעֻדָּה הַמַּפְסֶקֶת, וּמַעֲלֶה עַל שֻׁלְחָנוֹ אֲפִלּוּ כִּסְעֻדַּת שְׁלֹמֹה בְּעֵת מַלְכוּתוֹ. מִיהוּ צָרִיךְ לְהַפְסִיק מִבְּעוֹד יוֹם (סְמַ"ק).
יא מִי שֶׁקִּבֵּל עָלָיו תַּעֲנִית שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה, וְאֵרַע עֶרֶב תִּשְׁעָה בְּאָב לִהְיוֹת בַּשֵּׁנִי, יִשְׁאַל עַל נִדְרוֹ אוֹ יִלְוֶה תַּעֲנִיתוֹ, וּפוֹרֵעַ. הַגָּה: וְהַגְּאוֹנִים כָּתְבוּ דְּמִתְעַנֶּה עַד אַחַר תְּפִלַּת מִנְחָה, וְאוֹכֵל סְעֻדָּה הַמַּפְסֶקֶת קֹדֶם בִּיאַת הַשֶּׁמֶשׁ (הַגָּהוֹת אֲשֵׁרִי וּמָרְדְּכַי וְת"ה סִימָן רע"ה), וְכֵן נוֹהֲגִין. וְהוּא הַדִּין מִי שֶׁמִּתְעַנֶּה תַּעֲנִית חֲלוֹם (מַהֲרִי"ל).
יב אֵין אוֹמְרִים תְּחִנָּה עֶרֶב תִּשְׁעָה בְּאָב בְּמִנְחָה, מִשּׁוּם דְּאִיקְרֵי מוֹעֵד; וְאִם הוּא שַׁבָּת, אֵין אוֹמְרִים צִדְקָתְךְ (מַהֲרִי"ל וּמִנְהָגִים).