סימן תקצב
התוכן מוגש כאן ללימוד ואינו הוראה למעשה. השולחן ערוך פוסק לפי מנהג ספרד, הגהות הרמ"א לפי מנהג אשכנז, והקיצור נכתב לפי מנהג אשכנז. בשאלה מעשית פנו לרב.
א מַחֲזִיר שְׁלִיחַ צִבּוּר הַתְּפִלָּה, וְתוֹקְעִין עַל סֵדֶר הַבְּרָכוֹת לְמַלְכֻיּוֹת תשר"ת פַּעַם אַחַת, וּלְזִכְרוֹנוֹת תש"ת, וּלְשׁוֹפָרוֹת תר"ת; וְעַכְשָׁו נוֹהֲגִים לִתְקֹעַ לְמַלְכֻיּוֹת תשר"ת שְׁלֹשָׁה פְּעָמִים, לְזִכְרוֹנוֹת תש"ת שְׁלֹשָׁה פְּעָמִים, וּלְשׁוֹפָרוֹת תר"ת שְׁלֹשָׁה פְּעָמִים. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁתּוֹקְעִים תשר"ת לְמַלְכֻיוֹת פַּעַם אַחַת, וְכֵן לְזִכְרוֹנוֹת, וְכֵן לְשׁוֹפָרוֹת (טוּר בְּשֵׁם רַבֵּנוּ תָּם וּמִנְהָגִים), וְכֵן הַמִּנְהָג בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ. וְנָהֲגוּ לוֹמַר כָּל פַּעַם אַחַר שֶׁתָּקְעוּ: הַיּוֹם הֲרַת עוֹלָם, וַאֲרֶשֶׁת (מַהֲרִי"ל); וַאֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת שֶׁאֵין תּוֹקְעִין, אוֹמְרִים: הַיּוֹם הֲרַת עוֹלָם, אֲבָל לֹא אֲרֶשֶׁת (מִנְהָגִים).
ב יָחִיד אֵינוֹ מַפְסִיק לִתְקֹעַ בַּבְּרָכוֹת, וַאֲפִלּוּ יֵשׁ לוֹ מִי שֶׁיִּתְקַע לוֹ. הַגָּה: אֶלָּא תּוֹקְעִים לוֹ קֹדֶם שֶׁיִּתְפַּלֵּל מוּסָף, וְאֵין צְרִיכִין לִתְקֹעַ לוֹ שֵׁנִית (כָּל בּוֹ וּבֵית יוֹסֵף בְּשֵׁם א"ח).
ג לֹא יָשִׂיחַ, לֹא הַתּוֹקֵעַ וְלֹא הַצִּבּוּר, בֵּין תְּקִיעוֹת שֶׁמְיֻשָּׁב לִתְקִיעַת שֶׁמְעֻמָּד מִיהוּ בְּעִנְיָן הַתְּקִיעוֹת וְהַתְּפִלּוֹת אֵין הֶפְסֵק (מָרְדְּכַי וּמַהֲרִי"ל), וְאִם סָח דְּבָרִים בְּטֵלִים אֵין צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְבָרֵךְ (טוּר); וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁלֹּא יָשִׂיחוּ בֵּין בְּרָכָה לַתְּקִיעוֹת, אִם לֹא בְּעִנְיַן הַתְּקִיעוֹת.
ד זֶה שֶׁתּוֹקֵעַ כְּשֶׁהֵן יוֹשְׁבִין, תּוֹקֵעַ עַל סֵדֶר הַבְּרָכוֹת. הַגָּה: וּמִיהוּ אֵינוֹ מְעַכֵּב וְיָכוֹל אַחֵר לִתְקֹעַ, אֶלָּא שֶׁרָאוּי לַעֲשׂוֹת כָּךְ; וּכְבָר כָּתַבְתִּי לְעֵיל סִימָן תקפ "ה.