סימן תרכב
התוכן מוגש כאן ללימוד ואינו הוראה למעשה. השולחן ערוך פוסק לפי מנהג ספרד, הגהות הרמ"א לפי מנהג אשכנז, והקיצור נכתב לפי מנהג אשכנז. בשאלה מעשית פנו לרב.
א לְמִנְחָה אוֹמֵר: אַשְׁרֵי, וּבָא לְצִיּוֹן, וְאֵין אוֹמְרִים: וַאֲנִי תְּפִלָּתִי, אֲפִלּוּ אִם חָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת. הַגָּה: וְאֵין אָנוּ נוֹהֲגִין לוֹמַר: אַשְׁרֵי, וּבָא לְצִיּוֹן, קֹדֶם מִנְחָה, רַק קֹדֶם נְעִילָה; וְכֵן כָּתְבוּ קְצָת רַבְּוָתָא (מָרְדְּכַי וְהג"מ ס"ס אַהֲבָה וְסוֹף הִלְכוֹת יוֹם כִּפּוּר וְכָל בּוֹ וּמִנְהָגִים); וְאֵין אוֹמְרִים: אֵין כֵּאלֹהֵינוּ בְּיוֹם כִּפּוּר (מִנְהָגִים).
ב וּמוֹצִיאִין סֵפֶר תּוֹרָה וְקוֹרִין שְׁלֹשָׁה בְּפָרָשַׁת עֲרָיוֹת עַד סוֹף הַפָּרָשָׁה, וְהַשְּׁלִישִׁי מַפְטִיר בְּיוֹנָה וּמְסַיֵּם: מִי אֵל כָּמוֹךָ, וּמְבָרֵךְ לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ; וְאִם חָל בְּשַׁבָּת מַזְכִּיר בָּהּ שֶׁל שַׁבָּת, וְחוֹתֵם בְּשֶׁל שַׁבָּת. הַגָּה: וְאֵין אוֹמְרִים: עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה, בְּמִנְחָה (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי סוֹף הִלְכוֹת יוֹם כִּפּוּר וּמַהֲרִי"ל וּמִנְהָגִים וְהַגָּהוֹת מָרְדְּכַי).
ג אִם חָל בְּשַׁבָּת, אוֹמְרִים: צִדְקָתְךָ, וְאוֹמְרִים: אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ; הַגָּה: וּבִמְדִינוֹת אֵלּוּ אֵין אוֹמְרִים: צִדְקָתְךְ, וְלֹא אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ.
ד אֵין נוֹשְׂאִין כַּפַּיִם בְּמִנְחָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים; וְכֹהֵן שֶׁעָבַר וְעָלָה לַדּוּכָן, הֲרֵי זֶה נוֹשֵׂא כַּפָּיו וְאֵין מוֹרִידִין אוֹתוֹ.