סימן תרצג
התוכן מוגש כאן ללימוד ואינו הוראה למעשה. השולחן ערוך פוסק לפי מנהג ספרד, הגהות הרמ"א לפי מנהג אשכנז, והקיצור נכתב לפי מנהג אשכנז. בשאלה מעשית פנו לרב.
א אַחַר קְרִיאַת הַמְּגִלָּה בְּעַרְבִית, אוֹמֵר: וְאַתָּה קָדוֹשׁ, וְאִם חָל בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת אוֹמֵר: וִיהִי נֹעַם, קֹדֶם וְאַתָּה קָדוֹשׁ. הַגָּה: וְאוֹמְרִים: וְיִתֶּן לְךְ, וְקוֹרִים הַמְּגִלָּה וְאַחַר כָּךְ מַבְדִּילִין (מִנְהָגִים).
ב אוֹמֵר: עַל הַנִּסִים, בַּלַּיְלָה וּבַיּוֹם. הַגָּה: וְאִם לֹא אֲמָרוֹ, אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ (טוּר). וְאֵין אוֹמְרִים עַל הַנִּסִּים רַק בְּיוֹם י"ד, אֲבָל לֹא בְּט"ו (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם א"ח וּמִנְהָגִים); וּבְלֵיל י"ד, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא קָרְאוּ הַמְּגִלָּה עֲדַיִן, אוֹמֵר עַל הַנִּסִּים, בִּתְפִלַּת עַרְבִית. (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פ"ב).
ג אֵין קוֹרִין בּוֹ הַלֵּל, וְאֵין נוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם. הַגָּה: וְאֵין אוֹמְרִים לַמְנַצֵּחַ וְלֹא אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם (מִנְהָגִים וּבֵית יוֹסֵף בְּשֵׁם תּוֹסָפוֹת).
ד מוֹצִיאִין סֵפֶר תּוֹרָה וְקוֹרִין בְּפָרָשַׁת וַיָּבֹא עֲמָלֵק, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּהּ אֶלָּא ט' פְּסוּקִים; וְכּוֹפְלִין פָּסוּק אַחֲרוֹן כְּדֵי לְהַשְׁלִים עֲשָׂרָה פְּסוּקִים. וְאֵין הַמִּנְהָג לִכְפֹּל פָּסוּק הָאַחֲרוֹן שֶׁל הַפָּרָשָׁה. וְקוֹרִין הַמְּגִלָּה וְאַחַר כָּךְ סֵדֶר קְדֻשָּׁה. הַגָּה: כְּשֶׁיֵּשׁ מִילָה בְּפוּרִים מָלִין הַתִּינוֹק קֹדֶם קְרִיאַת הַמְּגִלָּה (מַהֲרִי"ל וּמִנְהָגִים).