סימן לח
התוכן מוגש כאן ללימוד ואינו הוראה למעשה. השולחן ערוך פוסק לפי מנהג ספרד, הגהות הרמ"א לפי מנהג אשכנז, והקיצור נכתב לפי מנהג אשכנז. בשאלה מעשית פנו לרב.
א קצת דיני הזמה. ובו סעיף אחד: שנים שהעידו באחד שחייב לפלוני מנה ובאו שנים והכחישום או הזימום ה"ז פטור עדים שהעידו בב"ד בא' שחייב לחבירו מנה ואח"כ אמרו שקר העדנו עדותם הראשונה קיימת דכיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד אבל נאמנים לגבי עצמם לשלם לו כל מה שהפסידוהו: הגה הרב המחבר קיצר כאן במקום שהיה לו להאריך כי אע"פ שאין אנו דנין דין עדים זוממים האידנא משום שהוא קנס מ"מ איכא נפקותא דעד זומם פסול להעיד כמו שנתבאר לעיל סי' ל"ד ועידי הכחשה כשרין כמו שנתבאר לעיל סי' ל"א וע"כ כתב בעל הטור הרבה דינים מעדים זוממים והרוצה לעמוד עליהם יע"ש: