שולחן ערוך, יורה דעה סימן צ״ח

סימן צח

התוכן מוגש כאן ללימוד ואינו הוראה למעשה. השולחן ערוך פוסק לפי מנהג ספרד, הגהות הרמ"א לפי מנהג אשכנז, והקיצור נכתב לפי מנהג אשכנז. בשאלה מעשית פנו לרב.

א אִסוּר שֶׁנִּתְעָרֵב בְּהֶתֵּר מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ, כְּגוֹן חֵלֶב שֶׁנִּתְעָרֵב בְּבָשָׂר, יִטְעֲמֶנּוּ עוֹבֵד כּוֹכָבִים, אִם אוֹמֵר שֶׁאֵין בּוֹ טַעַם חֵלֶב אוֹ שֶׁאוֹמֵר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ טַעַם אֶלָּא שֶׁהוּא פָּגוּם, מֻתָּר. וְהוּא שֶׁלֹּא יְהֵא סוֹפוֹ לְהַשְׁבִּיחַ. וְצָרִיךְ שֶׁלֹּא יֵדַע שֶׁסוֹמְכִין עָלָיו. וְאִם אֵין שָׁם עוֹבֵד כּוֹכָבִים לְטָעֲמוֹ, מִשַׁעֲרִינָן בְּס'. וְכֵן אִם הוּא מִין בְּמִינוֹ, כֵּיוָן דְּלֵיכָּא לְמֵיקַֹם אַטַּעֲמָא, מְשַׁעֲרִים בְּס'. וְאֵין נוֹהֲגִים עַכְשָׁו לִסְמֹךְ עַל אָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, וּמְשַׁעֲרִינָן הַכֹּל בס' (בְּאָגוּר וּתְשׁוּבַת מהר"מ פַּדָּוואָה סִימָן ע"ט וּשְׁאָר אַחֲרוֹנִים).

ב אִם נִתְעָרֵב מִין בְּמִינוֹ וְנִשְׁפָּךְ, בְּעִנְיָן שֶׁאֵין יְכוֹלִין לַעֲמֹד עָלָיו לְשַׁעֲרוֹ, אִם נוֹדָע שֶׁהָיָה רֻבּוֹ הֶתֵּר, מֻתָּר. וְאִם לֹא נוֹדָע שֶׁהָיָה רֻבּוֹ הֶתֵּר, אָסוּר. הַגָּה: וּלְעִנְיַן מִין בְּמִינוֹ אַזְלִינָן בָּתַר שְׁמָא, אִם הוּא שָׁוֶה הָוֵי מִין בְּמִינוֹ. אֲבָל לֹא אַזְלִינָן בָּתַר טַעֲמָא אִם הוּא שָׁוֶה אוֹ לֹא (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הָאָגוּר וְכֵן הוּא בְּהַגָּהוֹת ש"ד סי' ל"ט). אֲבָל אִם נִתְעָרֵב בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ וְנִשְׁפָּךְ בְּעִנְיָן שֶׁאֵין יְכוֹלִין לַעֲמֹד עָלָיו לְשַׁעֲרוֹ, אֲפִלּוּ נוֹדָע שֶׁהָיָה רֻבּוֹ הֶתֵּר, אָסוּר. וְאִם נִתְעָרֵב בְּמִינוֹ וּבְשֶאֵינוֹ מִינוֹ וְנִשְׁפָּךְ בְּעִנְיָן שֶׁאֵין יְכוֹלִין לַעֲמֹד עָלָיו לְשַׁעֲרוֹ, וְנוֹדַע שֶׁהָיָה רֻבּוֹ הֶתֵּר מִמִּינוֹ, רוֹאִין אֶת שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ כְּאִלּוּ אֵינוֹ, וְהַשְּׁאָר, מִינוֹ רָבֶה עָלָיו וּמְבַטְּלוֹ.

ג בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, כְּשֶׁנִּשְׁפַּךְ. אֲבָל אִסוּר שֶׁנִּתְעָרֵב בְּהֶתֵּר, וְהוּא לְפָנֵינוּ, וְאִי אֶפְשָׁר לַעֲמֹד עַל שִׁעוּרוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מֵאִסוּרִים שֶׁל דִּבְרֵיהֶם, אָסוּר.

ד אִסוּר שֶׁנִּתְבַּשֵׁל עִם הֶתֵּר, אֲפִלּוּ מַכִּירוֹ וְהוּא שָׁלֵם וּזְרָקוֹ, צָרִיךְ שִׁשִּׁים כְּנֶגֶד כָּל הָאִסוּר, מִפְּנֵי שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִים כַּמָּה יָצָא מִמֶּנּוּ. לְפִיכָךְ, הַמְּבַשֵּׁל בִּקְדֵרַת אִסוּר שֶׁהִיא בַּת יוֹמָא, אוֹ תּוֹחֵב כַּף שֶׁל אִסוּר בְּהֶתֵּר, צָרִיךְ ס' כְּנֶגֶד כָּל הַקְּדֵרָה וּכְנֶגֶד כָּל מַה שֶּׁתָּחַב מֵהַכַּף, שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִין כַּמָּה בָּלְעוּ, בֵּין שֶׁהֵם שֶׁל חֶרֶס אוֹ עֵץ אוֹ מַתֶּכֶת. הַגָּה: וּבִלְבַד שֶׁבָּלְעוּ עַל יְדֵי רְתִיחַת אֵשׁ, שֶׁאָז הַבְּלִיעָה הוֹלֶכֶת בְּכָל הַכְּלִי, אֲבָל עַל יְדֵי רְתִיחַת מְלִיחָה אֵינוֹ נִבְלָע בַּכְּלִי רַק כְּדֵי קְלִפָּה, וְאֵין צָרִיךְ לְשַׁעֵר רַק כְּדֵי קְלִפָּה (מָרְדְּכַי פכ"ה וּבְאָרֹךְ כְּלָל כ"ד). וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן ס"ט. וְיֵשׁ מִי שֶׁמַּחְמִיר בְּכַף שֶׁל מַתֶּכֶת לְהַצְרִיךְ ס' כְּנֶגֶד כֻּלּוֹ, אֲפִלּוּ לֹא הִכְנִיס אֶלָּא מִקְצָת, מִשּׁוּם דְּחַם מִקְּצָתוֹ חַם כֻּלּוֹ. הַגָּה: וְנוֹהֲגִין כִּסְבָרָא רִאשׁוֹנָה. וְכָל אִסּוּר שֶׁמְּבַטְּלִים בְּשִׁשִּׁים, אִם מַכִּירוֹ צָרִיךְ לְהָסִירוֹ מִשָּׁם אַף עַל גַּב דִּכְבָר נִתְבַּטֵּל טַעֲמוֹ בְּשִׁשִּׁים. וְלָכֵן אִם נָפַל חֵלֶב לְתוֹךְ הַתַּבְשִׁיל וְנִתְבַּטֵּל טַעֲמוֹ בְּשִׁשִּׁים, צָרִיךְ לִתֵּן שָׁם מַיִם צוֹנְנִים, וְטֶבַע הַחֵלֶב לְהַקְפִּיא וְלָצוּף לְמַעְלָה עַל הַמַּיִם, וִיסִירֶנּוּ מִשָּׁם, דְּמֵאַחַר דְּאֶפְשָׁר לְהָסִירוֹ הֲוֵי כְּאִלּוּ מַכִּירוֹ וְצָרִיךְ לְהָסִירוֹ מִשָּׁם (הַגָּהוֹת מָרְדְּכַי בְּחֻלִּין וּבְאָרֹךְ כְּלָל כ"ג). אִסּוּר שֶׁנִּתְבַּטֵּל בִּקְדֵרָה וֶהֱסִירוּהוּ מִשָּׁם, וְנָפַל לִקְדֵרָה אַחֶרֶת, צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְבַטְּלוֹ בְּשִׁשִּׁים נֶגֶד כֻּלּוֹ, וְכֵן לְעוֹלָם. אֲבָל אִם נָפַל לַקְּדֵרָה הָרִאשׁוֹנָה ב' פְּעָמִים, אֵין צָרִיךְ רַק שִׁשִּׁים (פַּעַם) אַחַת כְּנֶגְדּוֹ (בְּאָרֹךְ כְּלָל כ"ד דִּין ב') וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן צ"ד.

ה אִם יָדוּעַ כַּמָּה הוּא הָאִסוּר, כְּגוֹן כַּף חֲדָשָׁה אוֹ שֶׁאֵינָהּ בַּת יוֹמָא שֶׁנִּעֵר בָּהּ וּבָלְעָה כַּזַּיִת חָלָב, וְאַחַר כָּךְ נִעֵר בָּהּ קְדֵרָה שֶׁל בָּשָׂר, אֵין צָרִיךְ אֶלָּא ס' לְבַטֵּל הַכַּזַּיִת שֶׁבָּלְעָה. וְלֹא אָמְרִינָן גַּבֵּי כְּלִי חֲתִיכָה נַעֲשֵׂית נְבֵלָה, אֲפִלּוּ אִם נִעֲרוּ בּוֹ אִסּוּר אֲבָל כַּף יְשָׁנָה וּבַת יוֹמָא, מְשַׁעֲרִין בְּכֻלָּהּ דְּכָל מַה שֶּׁבָּלַע נַעֲשֵׂית אִסּוּר, וְלֹא יַדְעִינָן כַּמָּה בָּלַע. (שָׁם). וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁגַּם בְּזוֹ אֵין צָרִיךְ אֶלָּא ס' לְבַטֵּל הַכַּזַּיִת שֶׁבָּלַע. הַגָּה: וְהַסְּבָרָא רִאשׁוֹנָה עִקָּר, כְּמוֹ שֶנִּתְבָּאֵר לְעֵיל גַּבֵּי טִפַּת חָלָב שֶׁנָּפְלָה עַל הַקְּדֵרָה. וְיֵשׁ שֶׁאֵינָן מְחַלְּקִין בֵּין כַּף יָשָׁן לְחָדָשׁ, רַק בֵּין כְּלִי חֶרֶס לִשְׁאָר כֵּלִים (מָרְדְּכַי פ' גִּיד הַנָּשֶׁה) וְאוֹמְרִים דְּבִכְלֵי חֶרֶס דְּאִי אֶפְשָׁר לְהַפְרִיד הָאִסּוּר עַל יְדֵי הַגְעָלָה אַמְרִינָן הַכְּלִי נַעֲשֶׂה נְבֵלָה, אֲבָל לֹא בִּשְׁאָר כֵּלִים, וְטוֹב לָחוּשׁ לְחֻמְרָא וְעַיִּןִ לְעֵיל סִימָן צ"ב.

ו כַּחֲצִי זַיִת שֶׁל אִסוּר שֶׁנִּתְעָרֵב בְּהֶתֵּר, צָרִיךְ שִׁשִּׁים חֲצָאֵי זֵיתֵי הֶתֵּר לְבַטְּלוֹ.

ז בֵּיצָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ אֶפְרוֹחַ אוֹ טִפַּת דָּם שֶׁנִּתִבַּשְּׁלָה עִם אֲחֵרוֹת, צָרִיךְ שִׁשִּׁים וְאַחַת לְבַטֵּל פְּלִיטָתָהּ.

ח כְּחָל מִתְבַּטֵּל בְּתִשְׁעָה וַחֲמִשִּׁים. הַגָּה: כָּל הָאִסּוּרִים הַנּוֹהֲגִין בַּזְּמַן הַזֶּה כֻּלָּם מִתְבַּטְּלִים בְּשִׁשִּׁים, מִלְּבַד חָמֵץ בְּפֶסַח וְיַיִן נֶסֶךְ, כַּאֲשֶׁר נִתְבָּאֵר בְּהִלְכוֹתֵיהֶם (טוּר), וּבִלְבַד שֶׁהָאִסּוּר אֵינוֹ נוֹתֵן טַעַם בַּקְּדֵרָה, אֲבָל אִם נוֹתֵן טַעַם בְּאוֹתָהּ קְדֵרָה, וְהוּא אָסוּר מִצַּד עַצְמוֹ, אֲפִלּוּ בְּאֶלֶף לֹא בָּטֵל כָּל זְמַן שֶׁמַּרְגִּישִׁין טַעֲמוֹ. וְלָכֵן מֶלַח וְתַבְלִין מִדְּבָרִים דַּעֲבִידֵי לְטַעֲמָא, אִם אֲסוּרִים מֵחֲמַת עַצְמָן אֵינָן בְּטֵלִים בְּשִׁשִּׁים בְּאָרֹךְ כְּלָל כ"ה וְע"ל סוֹף סִימָן ק"ה.

ט קְדֵרָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ נ"ט זֵיתִים הֶתֵּר, וְנָפְלוּ בָּהּ שְׁתֵּי זֵיתִים, אֶחָד שֶׁל דָּם וְאֶחָד שֶׁל חֵלֶב, כָּל אֶחָד מִצְטָרֵף עִם הַנ"ט שֶׁל הֶתֵּר לְבַטֵּל חֲבֵרוֹ. וְכֵן כ"ט זִיתִים שֶׁל הֶתֵּר שֶׁנָּפַל בָּהֶם כַּזַּיִת חֵלֶב, וּבִקִדֵרָה אַחֶרֶת הָיוּ שְׁלֹשִׁים שֶׁל הֶתֵּר וְנָפַל לְתוֹכוֹ כַּזַּיִת שֶׁל דָּם, וְנִתְעָרְבוּ בְּשׁוֹגֵג, מֻתָּר. וְכָל שֶׁכֵּן בְּב' זֵיתִים, אֶחָד שֶׁל גְּבִינָה וְאֶחָד שֶׁל בָּשָׂר, דְּכָל אֶחָד מְבַטֵּל חֲבֵרוֹ (בְּאָרֹךְ כְּלָל כ"ד).

פרק קודם פרק הבא