סימן קלז
התוכן מוגש כאן ללימוד ואינו הוראה למעשה. השולחן ערוך פוסק לפי מנהג ספרד, הגהות הרמ"א לפי מנהג אשכנז, והקיצור נכתב לפי מנהג אשכנז. בשאלה מעשית פנו לרב.
א כָּל הַכֵּלִים הָאֲסוּרִים מֵחֲמַת יַיִן שֶׁל עוֹבֵד כּוֹכָבִים שֶׁהִכְנִיס בָּהֶם יִשְׂרָאֵל יַיִן קֹדֶם שֶׁהִכְשִׁירָן, אָסוּר בִּשְׁתִיָּה וּמֻתָּר בַּהֲנָאָה, אֲפִלּוּ הוּא יָבֵשׁ, כָּל זְמַן שֶׁלֹּא עָבַר עָלָיו י"ב חֹדֶשׁ. וְאִם הוּא כְּלִי שֶׁמַּכְנִיסוֹ לְקִיּוּם, אָסוּר מִיָּד (טוּר בְּשֵׁם הָרֹא"שׁ). וְאִם הוּא כְּלִי שֶׁאֵין מַכְנִיסוֹ לְקִיּוּם וְהוּא יָבֵשׁ (בֵּית יוֹסֵף), לֹא נֶאֱסַר, אֶלָּא אִם כֵּן עָמַד בּוֹ יֵינוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל כ"ד שָׁעוֹת. וְאִם הָיָה בַּיַּיִן מְעֹרָב קִיתוֹן שֶׁל מַיִם, אִם יֵשׁ בַּמַּיִם שִׁשָּׁה פְּעָמִים כְּנֶגֶד קְלִפַּת הַקַּנְקַן, מֻתָּר אֲפִלּוּ בִּשְׁתִיָּה. הַגָּה: וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן קל"ד דַּאֲפִילוּ אֵין בּוֹ מַיִם בָּטֵל בְּשִׁשִּׁים, וְאֵין חִלּוּק בֵּין בְּכֵלִים הָאֲסוּרִים מִשּׁוּם יַיִן נֶסֶךְ בֵּין שֶׁהֵם בְּנֵי יוֹמָן אוֹ לֹא (טוּר וּתְשׁוּבַת הָרֹא"שׁ וְהָר"ף סוֹף עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים).
ב אִם דָּרַךְ עֲנָבִים בְּגַת שֶׁל עוֹבֵד כּוֹכָבִים שֶׁלֹּא הִכְשִׁירוֹ, מֻתָּר, שֶׁהֲרֵי הַחַרְצַנִּים וְהַזַּגִּים יֵשׁ בָּהֶם ס' כְּנֶגֶד קְלִפַּת הַגַּת. אֲבָל אָסוּר לְהוֹצִיא הַיַּיִן דֶּרֶךְ נֶקֶב שֶׁהַיַּיִן שֶׁל עוֹבֵד כּוֹכָבִים יוֹרֵד בּוֹ, שֶׁהַנֶּקֶב אָסוּר, וְהַיַּיִן הַיּוֹצֵא מִשָּׁם צָלוּל מִבְּלִי תַּעֲרֹבֶת הַחַרְצַנִּים. הַגָּה: וְאִם עָבַר וְהוֹצִיאוֹ דֶּרֶךְ הַנֶּקֶב, נִרְאֶה לְפִי מַאי דְּקַיְמָא לָן דִּסְתָם יֵינָם בָּטֵל בְּס' כְּדִלְעֵיל סי' קל"ד, דְּכָאן גַּם כֵּן כָּל הַיַּיִן שָׁרֵי וְלֹא אַמְרִינָן דְּנֶאֱסַר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן. וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן צ"ט.
ג יַיִן שֶׁנִּתַּן לְקַנְקַנִּים שֶׁל עוֹבֵד כּוֹכָבִים שֶׁלֹּא הֻכְשְׁרוּ, וְאַחַר כָּךְ הֵרִיק אוֹתוֹ יַיִן וְעֵרְבוֹ עִם יַיִן אַחֵר מְרֻבֶּה שֶׁהָיָה לוֹ בְּקַנְקַנִּים אֲחֵרִים כְּשֵׁרִים, אִם יֵשׁ בַּיַּיִן הַשֵּׁנִי ס' כַּיַּיִן הָרִאשׁוֹן, הַכֹּל מֻתָּר אֲפִלּוּ בִּשְׁתִיָּה. וְאִם יֵשׁ בַּיַּיִן הַשֵּׁנִי מַיִם כְּדֵי שִׁעוּר שִׁשָּׁה חֲלָקִים כְּנֶגֶד קְלִפַּת הָאֲסוּרִים, גַּם כֵּן מֻתָּר הַכֹּל בִּשְׁתִיָּה, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיָה מַיִם בַּיַּיִן הָרִאשׁוֹן.
ד כֵּלִים הָאֲסוּרִים מֵחֲמַת יַיִן שֶׁל עוֹבֵד כּוֹכָבִים, מֻתָּר לִתֵּן לְתוֹכָם בֵּין מַיִם בֵּין שֵׁכָר בֵּין שְׁאָר מַשְׁקִים, וּבִלְבַד שֶׁיָּדִיחַ בִּתְחִלָּה לַחְלוּחֵי הַיַּיִן שֶׁעַל פְּנֵי הַכֵּלִים. וְכֵן מֻתָּר לִמְלֹחַ בָּהֶם.
ה אִם נָתַן יַיִן בִּכְלִי אָסוּר, לֹא נַתִּיר לָתֵת בּוֹ יַיִן פַּעַם אַחֶרֶת, עַד שֶׁיַּכְשִׁירֶנּוּ.
ו אֵין עוֹבֵד כּוֹכָבִים מֵסִיחַ לְפִי תֻּמּוֹ נֶאֱמָן בְּהֶכְשֵׁר כֵּלִים הָאֲסוּרִים. וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן קכ"ב כֵּיצַד נוֹהֲגִין.