שולחן ערוך, יורה דעה סימן קס״ה

סימן קסה

התוכן מוגש כאן ללימוד ואינו הוראה למעשה. השולחן ערוך פוסק לפי מנהג ספרד, הגהות הרמ"א לפי מנהג אשכנז, והקיצור נכתב לפי מנהג אשכנז. בשאלה מעשית פנו לרב.

א הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵרוֹ עַל הַמַּטְבֵּעַ וְהוֹסִיפוּ עַל מִשְׁקָלוֹ, אִם הוּזְלוּ הַפֵּרוֹת מֵחֲמַת הַתּוֹסֶפֶת, מְנַכֶּה לוֹ שִׁעוּר הַתּוֹסֶפֶת, וַאֲפִלּוּ הוֹסִיפוּ עָלָיו כָּל שֶׁהוּא. וְאִם לֹא הוּזְלוּ מֵחֲמַת הַתּוֹסֶפֶת, אֵינוֹ מְנַכֶּה לוֹ אֶלָּא נוֹתֵן לוֹ מִמַּטְבֵּעַ הַיּוֹצֵא בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, כְּשֶהוֹסִיפוּ עָלָיו עַד חֲמִישִׁיתוֹ, כְּגוֹן שֶׁהָיָה מִשְׁקָלוֹ ד' וַעֲשָׂאוּהוּ ה'. אֲבָל אִם הוֹסִיפוּ עָלָיו יוֹתֵר עַל חֲמִישִׁיתוֹ, מְנַכֶּה לוֹ כָּל הַתּוֹסֶפֶת, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הוּזְלוּ הַפֵּרוֹת. וְהוּא הַדִּין לַמַּלְוֶה עַל הַמַּטְבֵּעַ וּפִחֲתוּ מִמֶּנּוּ. הַגָּה: וְעַיֵּן בח "ה סִימָן ע"ד אֵימַת יוּכַל לְהַחֲזִיר הַמַּטְבֵּעַ שֶׁהִלְוָה לוֹ, אַף עַל גַּב דְּנִפְסְלָה. וְאִם הוּזְלוּ הַפֵּרוֹת מֵחֲמַת הַמַּטְבֵּעַ הַחֲדָשָׁה, וְלֹא הוֹסִיפוּ עָלֶיהָ, נוֹתֵן לוֹ מַטְבֵּעַ הַחֲדָשָׁה (גְּמָרָא). וְהֵיכָא שֶׁעָשׂוּ מַטְבֵּעַ חֲדָשָׁה וְלֹא יָדַעְנוּ אִם הוֹסִיפוּ אִם פִּחֲתוּ חֹמֶשׁ, סָמְכִינָן אָאֻמָּנִים עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים דִּבְקִיאִים בְּכָךְ, בִּמְסִיחִין לְפִי תֻּמָּן, אוֹ הָעַרְכָּאוֹת הַמְמֻנִּים עַל כָּךְ. (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם ס"ה). וְאִם גָּזַר הַמֶּלֶךְ שֶׁכָּל מִי שֶׁיִּפְרַע, יִפְרַע מִמַּטְבֵּעַ חֲדָשָׁה, הוֹלְכִים אַחַר גְּזֵרַת הַמֶּלֶךְ, דְּדִינָא דְּמַלְכוּתָא דִּינָא, וְאֵין בָּזֶה לֹא מִשּׁוּם רִבִּית וְלֹא מִשּׁוּם אִסּוּר גֶּזֶל (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הָרַמְבַּ"ן ועי' ס"ק ח') ועי' בְּח"ה סִימָן ע"ד.