סימן קעט
התוכן מוגש כאן ללימוד ואינו הוראה למעשה. השולחן ערוך פוסק לפי מנהג ספרד, הגהות הרמ"א לפי מנהג אשכנז, והקיצור נכתב לפי מנהג אשכנז. בשאלה מעשית פנו לרב.
א אֵין שׁוֹאֲלִים בְּחוֹזִים בַּכּוֹכָבִים וְלֹא בְּגוֹרָלוֹת. הַגָּה: מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹהֱי ךָ (דְּבָרִים יח, יג) (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם תּוֹסָפוֹת דע"פ וּבְשֵׁם סִפְרִי). וְכָל שֶׁכֵּן דְּאָסוּר לִשְׁאֹל בְּקוֹסְמִים וּמְנַחֲשִׁים וּמְכַשְּׁפִים (פִּסְקֵי מהרא"י סי' צ"ו).
ב נָהֲגוּ שֶׁאֵין מַתְחִילִין בְּב' וּבְד', וְאֵין נוֹשְׂאִים נָשִׁים אֶלָּא בְּמִלּוּי הַלְּבָנָה. הַגָּה: וְלָכֵן נָהֲגוּ גַּם כֵּן לְהַתְחִיל לִלְמֹד בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, כִּי אַף עַל פִּי שֶׁאֵין נִחוּשׁ יֵשׁ סִימָן (סמ"ק סִימָן קל"ו). בְּמַה שֶּׁאָדָם יוֹדֵעַ שֶׁהוּא כְּנֶגֶד הַמַּזָּל, לֹא יַעֲשֶׂה וְלֹא יִסְמֹךְ עַל הַנֵּס, אֶלָּא שֶׁאֵין לַחֲקֹר אַחַר זֶה מִשּׁוּם תָּמִים תִּהְיֶה (דְּבָרִים יח, יג) (תְּשׁוּבַת רַמְבַּ"ן סִימָן רפ"ו) כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר.
ג הָאוֹמֵר: פִּתִּי נָפְלָה מִפִּי, אוֹ מַקְלִי מִיָּדִי, אוֹ בְּנִי קוֹרֵא לִי מֵאַחֲרַי, אוֹ שֶׁצְּבִי הִפְסִיקוֹ בַּדֶּרֶךְ, אוֹ שֶׁעָבַר נָחָשׁ מִימִינוֹ אוֹ שׁוּעָל מִשְּׂמֹאלוֹ, וּלְמִי שֶׁאֵרַע לוֹ אֶחָד מֵאֵלּוּ עוֹשֶׂה מִמֶּנּוּ נִחוּשׁ שֶׁלֹּא לָצֵאת לַדֶּרֶךְ אוֹ שֶׁלֹּא לְהַתְחִיל בִּמְלָאכָה, וְכֵן הַמְנַחֲשִׁים בְּחֻלְדָּה וּבְעוֹפוֹת וּבְכוֹכָבִים, וְכֵן הָאוֹמֵר: אַל תַּתְחִיל לִגְבּוֹת מִמֶּנִּי, שַׁחֲרִית הוּא, מוֹצָאֵי שַׁבָּת הוּא, מוֹצָאֵי רֹאשׁ חֹדֶשׁ הוּא, וְכֵן הָאוֹמֵר: שְׁחֹט תַּרְנְגוֹל שֶׁקָּרָא כְּעוֹרֵב, וְתַרְנְגֹלֶת זוֹ שֶׁקָּרְאָה כְּתַרְנְגוֹל, אָסוּר. הַגָּה: יֵשׁ אוֹמְרִים אִם אֵינוֹ אוֹמֵר הַטַּעַם לָמָּה מְצַוֶּה לִשְׁחֹט הַתַּרְנְגֹלֶת, אֶלָּא אוֹמֵר סְתָם שַׁחֲטוּ תַּרְנְגֹלֶת זוֹ, מֻתָּר לְשָׁחֲטָהּ כְּשֶׁקָּרְאָה כְּתַרְנְגוֹל (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הר"א וְהוּא בִּתְשׁוּבַת מהרי"ל סי' קי"ח). וְכֵן הוּא הַמִּנְהָג.
ד בַּיִת, תִּינוֹק וְאִשָּׁה אַף עַל פִּי שֶׁאֵין נִחוּשׁ, יֵשׁ סִימָן. הַגָּה: אִם הִצְלִיחַ אַחַר זֶה ג' פְּעָמִים אוֹ לֹא (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם רַשִׁ"י). וְכֵן מֻתָּר לוֹמַר לְתִינוֹק: פְּסוֹק לִי פְּסוּקֶי ךָ (טוּר). יֵשׁ אוֹמְרִים דְּאָדָם מֻתָּר לַעֲשׂוֹת לוֹ סִימָן בְּדָבָר שֶׁיָּבוֹא לֶעָתִיד, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה אֱלִיעֶזְר עֶבֶד אַבְרָהָם אוֹ יְהוֹנָתָן (טוּר וְהר"ד קִמְחִי), וְיֵשׁ אוֹסְרִין (רַמְבַּ"ם וּסְמַ"ג). וְהַהוֹלֵךְ בַּתֹּם וּבוֹטֵחַ בַּה', חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ (תְּהִלִּים לב, י).
ה חוֹבֵר חֶבֶר, זֶהוּ שֶׁעַל יְדֵי לַחַשׁ מְקַבֵּץ חַיּוֹת אוֹ נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים, יַתּוּשִׁים וּפַרְעוֹשִׁים.
ו מִי שֶׁנְּשָׁכוֹ עַקְרָב מֻתָּר לִלְחֹשׁ עָלָיו, וַאֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַדָּבָר מוֹעִיל כְּלוּם הוֹאִיל וּמְסֻכָּן הוּא הִתִּירוּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּטָּרֵף דַּעְתּוֹ עָלָיו.
ז מִי שֶׁרוֹדְפִים אַחֲרָיו נָחָשׁ וְעַקְרָב, מֻתָּר לְחַבֵּר כְּדֵי שֶׁלֹּא יַזִּיקוּהוּ.
ח הַלּוֹחֵשׁ עַל הַמַּכָּה אוֹ עַל הַחוֹלֶה וְרוֹקֵק, וְאַחַר כָּךְ קוֹרֵא פָּסוּק מִן הַתּוֹרָה, אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. וְאִם אֵינוֹ רוֹקֵק, אִסוּרָא מִיהָא אִכָּא וְאִם יֵשׁ בּוֹ סַכָּנַת נְפָשׁוֹת, הַכֹּל מֻתָּר. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּכָל זֶה אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא כְּשֶׁקּוֹרֵא הַפָּסוּק בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, אֲבָל בִּלְשׁוֹן לַעַז, לֹא. (רַשִׁ"י בְּשֵׁם רַבּוֹ). וּמִיהוּ בְּרוֹקֵק טוֹב לִזָּהֵר בְּכָל עִנְיָן, בִּפְרָט אִם מַזְכִּירִין הַשֵּׁם, שֶׁאֵין לוֹ חֵלֶק לְעוֹלָם הַבָּא (כֵּן מַשְׁמָע מֵהַטּוּר לְדַעַת ר"י).
ט תִּינוֹק שֶׁנִּפְגַּע, אֵין קוֹרִין עָלָיו פָּסוּק וְאֵין מַנִּיחִין עָלָיו סֵפֶר תּוֹרָה.
י הַבָּרִיא, מֻתָּר לִקְרוֹת פְּסוּקִים לְהָגֵן עָלָיו מֵהַמַּזִּיקִין.
יא לִמְדֹּד הָאֵזוֹר וְלִלְחֹשׁ עָלָיו, מֻתָּר וְאֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת. הַגָּה: וְעַיֵּן בא"ח סִימָן ש"ו. וְהוּא הַדִּין שְׁאָר לְחָשִׁים. וְעַיֵּן בא"ח סי' ש"א אֵיזֶה לַחַשׁ וְקָמֵעַ אָסוּר.
יב מֻתָּר לְהִתְרַפְּאוֹת בְּקָמֵעַ, אֲפִלּוּ יֵשׁ בָּהֶם שֵׁמוֹת. וְכֵן מֻתָּר לִשָּׂא קְמֵעִין שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם פְּסוּקִים. וְדַוְקָא לְהָגֵן שֶׁלֹּא יֶחֱלֶה, אֲבָל לֹא לְהִתְרַפְּאוֹת בָּהֶם מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַכָּה אוֹ חֹלִי, אֲבָל לִכְתֹּב פְּסוּקִים בִּקְמֵעִין, אָסוּר.
יג דּוֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים (דְּבָרִים יח, יא), זֶה שֶׁמַּרְעִיב עַצְמוֹ וְלָן בְּבֵית הַקְּבָרוֹת כְּדֵי שֶׁתִּשְׁרֶה עָלָיו רוּחַ הַטֻּמְאָה.
יד לְהַשְׁבִּיעַ אֶת הַחוֹלֶה לָשׁוּב אֵלָיו לְאַחַר מִיתָה לְהַגִּיד לוֹ אֶת אֲשֶׁר יִשְׁאַל אוֹתוֹ, מֻתָּר. וְיֵשׁ מַתִּירִין אֲפִלּוּ לְאַחַר מוֹתוֹ, אִם אֵינוֹ מַשְׁבִּיעַ גּוּפוֹ שֶׁל מֵת רַק רוּחוֹ (כֵּן מַשְׁמָע בְּהַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי בְּשֵׁם רא"ם דְּלֹא כְּבֵית יוֹסֵף).
טו אוֹחֵז אֶת הָעֵינַיִם, אָסוּר. וְעַל יְדֵי סֵפֶר יְצִירָה, מֻתָּר. אֲפִלּוּ לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה (טוּר).
טז מַעֲשֵׂה שֵׁדִים, אָסוּר. וְיֵשׁ מִי שֶׁמַּתִּיר לִשְׁאֹל בָּהֶם עַל הַגְּנֵבָה. הַגָּה: וְכַיּוֹצֵא בָזֶה. (בֵּית יוֹסֵף וְהַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פי"א מֵהִלְכוֹת גְּזֵלָה). וְעַל יְדֵי הַשְׁבָּעָה שֶׁמַּשְׁבִּיעַ אוֹתָם עַל יְדֵי שֵׁמוֹת, יֵשׁ מַתִּירִין בְּכָל עִנְיָן, (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם ר"י וְשָׁם בְּהַגָּה הַנַּ"ל), מִכָּל מָקוֹם רֹב הָעוֹסְקִים בָּזֶה אֵינָן נִפְטָרִים מֵהֶם בְּשָׁלוֹם, עַל כֵּן שׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ יִרְחַק מֵהֶם (מִשְׁלֵי כב, ה) (בֵּית יוֹסֵף).
יז הַנּוֹהֲגִים לַעֲרֹךְ שֻׁלְחָן עִם מִינֵי מַאֲכָל בְּלֵיל הַמִּילָה וְאוֹמְרִים שֶׁהוּא לְמַזַּל הַתִּינוֹק, אָסוּר וְעַיֵּן לְעֵיל סוֹף סִימָן קע"ח.
יח לְקַטֵּר הַבַּיִת בְּעֵשֶׂב שֶׁיֵּשׁ לוֹ רֵיחַ טוֹב, יֵשׁ מִי שֶׁאוֹסֵר, אֶלָּא אִם כֵּן עוֹשֶׂה כֵן כְּדֵי לְהָסִיר רֵיחַ רַע.
יט הַמְקַטֵּר לְשֵׁד לְחָבְרוֹ וּלְכֹפוֹ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ, חַיָּב מִשּׁוּם עוֹבֵד עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים. וְהַלּוֹמֵד מִן הָאַמְגּוּשִׁי, אֲפִלּוּ דִּבְרֵי תּוֹרָה, חַיָּב מִיתָה.