שולחן ערוך, יורה דעה סימן קפ״ב

סימן קפב

התוכן מוגש כאן ללימוד ואינו הוראה למעשה. השולחן ערוך פוסק לפי מנהג ספרד, הגהות הרמ"א לפי מנהג אשכנז, והקיצור נכתב לפי מנהג אשכנז. בשאלה מעשית פנו לרב.

א הַמַּעֲבִיר שְׂעַר בֵּית הַשֶּׁחִי וּבֵית הָעֶרְוָה, אֲפִלּוּ בְּמִסְפָּרַיִם כְּעֵין תַּעַר, (הָיוּ) מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדוּת. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּמָקוֹם שֶׁאֵין מַעֲבִירִין אוֹתוֹ אֶלָּא נָשִׁים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְתַקֵּן עַצְמוֹ תִּקּוּן נָשִׁים. אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁמַּעֲבִירִין אוֹתוֹ גַּם הָאֲנָשִׁים, אִם הֶעֱבִיר אֵין מַכִּין אוֹתוֹ. הַגָּה: וַאֲפִלּוּ לְכַתְּחִלָּה שָׁרֵי (ר"ן פ"ב דע"ז). רַק הַחֲבֵרִים נִמְנָעִים בְּכָל מָקוֹם (שָׁם וּבְבֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם נ"י) וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן קנ"ו. וּמֻתָּר לְהַעֲבִיר שֵׂעָר שְׁאָר אֵיבָרִים בְּמִסְפָּרַיִם בְּכָל מָקוֹם.
ב מִי שֶׁמְּגַלֵּחַ כָּל שֵׂעָר שֶׁבּוֹ, מֵרֹאשׁוֹ וְעַד רַגְלָיו, יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁמֻּתָּר לוֹ לְגַלֵּחַ גַּם שֶׁל בֵּית הַשֶּׁחִי וּבֵית הָעֶרְוָה.
ג אָסוּר לָחוּךְ בְּיָדוֹ בִּשְׂעַר בֵּית הַשֶּׁחִי וּבֵית הָעֶרְוָה כְּדֵי לְהַשִּׁירוֹ, אֲבָל מֻתָּר לָחוּךְ בְּבִגְדוֹ לְהַשִּׁירוֹ.
ד מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֲטָטִין בְּבֵית הַשֶּׁחִי וּבְבֵית הָעֶרְוָה, וּמִצְטַעֵר מִצַּד הַשֵּׂעָר, מֻתָּר לְהַעֲבִירוֹ.
ה לֹא תַעֲדֶה אִשָּׁה עֲדִי הָאִישׁ, כְּגוֹן שֶׁתָּשִׂים בְּרֹאשָׁהּ מִצְנֶפֶת אוֹ כּוֹבַע אוֹ תִּלְבַּשׁ שִׁרְיוֹן, וְכַיּוֹצֵא בוֹ מִמַּלְבּוּשֵׁי הָאִישׁ לְפִי מִנְהַג הַמָּקוֹם הַהוּא, (טוּר) אוֹ שֶׁתְּגַלַּח רֹאשָׁהּ כְּאִישׁ. וְלֹא יַעֲדֶה אִישׁ עֲדִי אִשָּׁה, כְּגוֹן שֶׁיִּלְבַּשׁ בִּגְדֵי צִבְעוֹנִים וַחֲלִי זָהָב בְּמָקוֹם שֶׁאֵין לוֹבְשִׁין אוֹתָם הַכֵּלִים וְאֵין מְשִׂימִין אוֹתוֹ הַחֲלִי, אֶלָּא נָשִׁים. הַגָּה: וַאֲפִלּוּ בְּאֶחָד מִן הַבְּגָדִים אָסוּר, אַף עַל פִּי שֶׁנִּכָּרִים בִּשְׁאָר בִּגְדֵיהֶם שֶׁהוּא אִישׁ אוֹ אִשָּׁה (בֵּית יוֹסֵף). טֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס אֲסוּרִים לְהִתְעַטֵּף כְּאִשָּׁה.
ו אָסוּר לְאִישׁ לְלַקֵּט אֲפִלּוּ שֵׂעָר אֶחָד לָבָן מִתּוֹךְ הַשְּׁחֹרוֹת, מִשּׁוּם לֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר (דְּבָרִים כב, ה) וְכֵן אָסוּר לְאִישׁ לִצְבֹּעַ שְׂעָרוֹת לְבָנוֹת שֶׁיִּהְיוּ (בֵּית יוֹסֵף) שְׁחֹרוֹת, אֲפִלּוּ שַׂעֲרָה אַחַת. וְכֵן אָסוּר לְאִישׁ לְהִסְתַּכֵּל בְּמַרְאָה. וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן קנ"ו.