סימן ק
התוכן מוגש כאן ללימוד ואינו הוראה למעשה. השולחן ערוך פוסק לפי מנהג ספרד, הגהות הרמ"א לפי מנהג אשכנז, והקיצור נכתב לפי מנהג אשכנז. בשאלה מעשית פנו לרב.
א בְּרִיָּה, דְּהַיְנוּ כְּגוֹן נְמָלָה אוֹ עוֹף טָמֵא, וְגִיד הַנָּשֶׁה, וְאֵבֶר מִן הַחַי, וּבֵיצָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ אֶפְרוֹחַ וְכַיּוֹצֵא בָהֶם, אֲפִלּוּ בְּאֶלֶף לֹא בָּטֵל. וְאֵין לוֹ דִּין בְּרִיָּה, אֶלָּא אִם כֵּן הוּא דָּבָר שֶׁהָיָה בּוֹ חַיּוּת, לַאֲפוּקֵי חִטָּה אַחַת שֶׁל אִסוּר. וְכֵן צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא דָּבָר שֶׁאָסוּר מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ, לַאֲפוּקֵי עוֹף טָהוֹר שֶׁנִּתְנַבֵּל וְשׁוֹר הַנִּסְקָל. וְכֵן צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה דָּבָר שָׁלֵם, שֶׁאִם יֵחָלֵק אֵין שְׁמוֹ עָלָיו, לַאֲפוּקֵי חֵלֶב. וְכֵן צָרִיךְ. שֶׁיִּהְיֶה שָׁלֵם. הַגָּה: וְעִקַּר גִּיד הַנָּשֶׁה אֵינוֹ אֶלָּא עַל הַכַּף בִּלְבַד, וְהוּא כְּרֹחַב ד' אֶצְבָּעוֹת, וְאִם הוּא שָׁלֵם מִקְרֵי בְּרִיָּה. (בְּאָרֹךְ כְּלָל כ"ח).
ב דָּבָר שֶׁהוּא בְּרִיָּה שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל עִם הַהֶתֵּר, אִם אֵינוֹ מַכִּירוֹ הַכֹּל אָסוּר, וְהָרֹטֶב בְּנוֹתֵן טַעַם. וְאִם מַכִּירוֹ, זוֹרְקוֹ. וְהָאֲחֵרִים וְהָרֹטֶב צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה בָּהֶם ס' כְּנֶגְדּוֹ, חוּץ מִגִּיד הַנָּשֶׁה שֶׁאֵין טַעֲמוֹ אוֹסֵר, דְּאֵין בַּגִּידִים בְּנוֹתֵן טַעַם. אֲבָל שַׁמְנוֹ, אוֹסֵר, וְצָרִיךְ שִׁשִּׁים כְּנֶגְדּוֹ לְהַתִּיר הָרֹטֶב. לְפִיכָךְ יָרֵךְ שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל עִם גִּידוֹ, אִם מַכִּירוֹ זוֹרְקוֹ, וְכָל הַשְּׁאָר מֻתָּר, אִם יֵשׁ בּוֹ ס' כְּנֶגֶד שַׁמְנוֹ. וְאִם אֵינוֹ מַכִּירוֹ, כָּל הַחֲתִיכוֹת אֲסוּרוֹת. וְאִם יֵשׁ בַּקְּדֵרָה ס' כְּנֶגֶד הַשֻּׁמָּן, מֻתָּר הָרֹטֶב; וְאִם לָאו, אָסוּר. וְאִם נִמּוֹחַ הַגִּיד וְאֵינוֹ נִכָּר, צָרִיךְ גַּם כֵּן ס' כְּנֶגְדּוֹ.
ג קְדֵרָה שֶׁל מָרָק שֶׁנָּפַל שָׁם בְּרִיָּה וְנֶאֶבְדָה, אָסוּר הַכֹּל.
ד יְרָקוֹת מְבֻשָּׁלוֹת שֶׁנִּמְצְאוּ בָּהֶם ג' תּוֹלָעִים, הַיְרָקוֹת אֲסוּרִים; אֲבָל מֵי הַשַּׁלְקוּת, מְסַנְּנָן וּמֻתָּרִים. וְכֵן הַבָּשָׂר, יִרְחֲצֶנּוּ וְיִבְדְּקֶנּוּ וּמֻתָּר.