סימן ריט
התוכן מוגש כאן ללימוד ואינו הוראה למעשה. השולחן ערוך פוסק לפי מנהג ספרד, הגהות הרמ"א לפי מנהג אשכנז, והקיצור נכתב לפי מנהג אשכנז. בשאלה מעשית פנו לרב.
א מִי שֶׁנָּדַר, אוֹ נִשְׁבַּע, לִשָּׂא אִשָּׁה אוֹ לִקְנוֹת בַּיִת וְכַיּוֹצֵא בוֹ, וְלֹא קָבַע זְמַן, אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לִשָּׂא אוֹ לִקְנוֹת, עַד שֶׁיִּמְצָא הָרָאוּי לוֹ.
ב הַנִּשְׁבַּע לִשְׂכֹּר מְלַמֵּד לִבְנוֹ עַד עֲשָׂרָה לִטְרִין, כָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂכֹּר מְלַמֵּד הָגוּן הוּא פָּטוּר; וְיִזָּהֵר שֶׁלֹּא יִשְׁלַח הַמְלַמֵּד הָרִאשׁוֹן, עַד שֶׁיָּבֹא הַשֵּׁנִי. כִּי צָרִיךְ לִשְׂכֹּר הַמְלַמֵּד הָרִאשׁוֹן הֶהָגוּן לוֹ, אִם לֹא שֶׁבָּא לוֹ מְלַמֵּד אַחֵר (תְּשׁוּבַת הָרַשְׁבָּ"א).
ג מִי שֶׁאָסַר דָּבָר אֶחָד עָלָיו בְּלֹא זְמַן, אָסוּר בּוֹ לְעוֹלָם.