סימן רי
התוכן מוגש כאן ללימוד ואינו הוראה למעשה. השולחן ערוך פוסק לפי מנהג ספרד, הגהות הרמ"א לפי מנהג אשכנז, והקיצור נכתב לפי מנהג אשכנז. בשאלה מעשית פנו לרב.
א אֵין הַנֶּדֶר חָל עַד שֶׁיּוֹצִיא בִּשְׂפָתָיו וְיִהְיוּ פִּיו וְלִבּוֹ שָׁוִים. לְפִיכָךְ הָיָה בְּלִבּוֹ מִפַּת חִטִּים, וְהוֹצִיא בִּשְׂפָתָיו פַּת שְׂעוֹרִים, מֻתָּר בִּשְׁנֵיהֶם. אֲבָל אִם הָיָה בְּלִבּוֹ פַּת חִטִּים אוֹ פַּת שְׂעוֹרִים, וְהוֹצִיא בִּשְׂפָתָיו פַּת סְתָם, אָסוּר בְּשֶׁל חִטִּים לְבַד אוֹ (בְּשֶׁל) שְׂעוֹרִים לְבַד (דְּכֵן מַשְׁמָע בסי' רי"ז ס"ט). וְאִם נָדַר עַל דַּעַת אֲחֵרִים, אֵינוֹ תָּלוּי בְּלִבּוֹ אֶלָּא כְּפִי מַה שֶׁיֹּאמְרוּ אֲחֵרִים שֶׁהוּא דַּעְתָּם, כָּךְ יָחוּל הַנֶּדֶר.
ב הַנּוֹדֵר בַּחֲלוֹם, אֵינוֹ כְּלוּם וְאֵינוֹ צָרִיךְ שְׁאֵלָה; וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁיַּתִּירוּ לוֹ עֲשָׂרָה דְּיָדְעֵי לְמִקְרֵי וְיַתִּירוּ לוֹ בַּחֲרָטָה כְּאִלּוּ נָדַר בְּהָקִיץ (תְּשׁוּבַת הַגְּאוֹנִים), וְיֵשׁ לָחוּשׁ לְדִבְרֵיהֶם. מִיהוּ אִי לֵית לֵיהּ בְּקַלּוּת עֲשָׂרָה דְּיָדְעֵי לְמִקְרֵי, יַתִּירֶנּוּ בִּשְׁלֹשָׁה כִּשְׁאָר נֶדֶר (רשב"א סִימָן תרס"ח).
ג הַנּוֹדֵר וְחוֹזֵר בּוֹ תּוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר, אוֹ שֶׁמִּיחוּ בּוֹ אֲחֵרִים תּוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר וְקִבֵּל דִּבְרֵיהֶם תּוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר לְנִדְרוֹ (סְבָרַת הָרַב, וּבָזֶה יִשֵּׁב הַשָּׂגַת הָרַאֲבַ"ד עַל הַרַמְבַּ"ם וּדְלֹא כְּבֵית יוֹסֵף), לֹא הָוֵי נֶדֶר; וְהוּא שֶׁאוֹמֵר כָּךְ בְּפִיו, אֲבָל אִם אָמַר חָזַרְתִּי בְּלִבּוֹ, אֵינוֹ כְּלוּם.