ד רְאוּבֵן שֶׁאָסַר הֲנָאָתוֹ עַל שִׁמְעוֹן, וְחָלָה שִׁמְעוֹן, יָכוֹל רְאוּבֵן לִכְנֹס לוֹ לְבַקְּרוֹ. וּבְמָקוֹם שֶׁנּוֹתְנִין שָׂכָר לְמִי שֶׁיּוֹשֵׁב אֵצֶל הַחוֹלֶה לְצַוּוֹת לוֹ, לֹא יֵשֵׁב אֶצְלוֹ אֶלָּא מְבַקְּרוֹ מְעֻמָּד. וְאִם אֵין דֶּרֶךְ לִתֵּן שָׂכָר לָרוֹפֵא, יָכוֹל לְרַפְּאֹתוֹ, אֲפִלּוּ בְּיָדַיִם, אֲפִלּוּ אִם יֵשׁ רוֹפֵא אַחֵר שֶׁיְּרַפְּאֶנּוּ; אֲבָל אִם דֶּרֶךְ לִתֵּן שָׂכָר לָרוֹפֵא, לֹא יְרַפְּאֶנּוּ בְּחִינָם. וְלא יְרַפֵּא לִבְהֶמְתּוֹ, וַאֲפִלּוּ אִם אֵין דֶּרֶךְ לִתֵּן שָׂכָר לָרוֹפֵא, אֲבָל יָכוֹל לוֹמַר לוֹ: סַם פְּלוֹנִי יָפֶה לָהּ, וְהוּא יַעֲשֶׂנָּה. וְאִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ לַעֲשׂוֹתוֹ, וְהִיא תָּמוּת אִם לֹא יַעֲשֶׂנָּה, מֻתָּר הַמַּדִּיר לַעֲשׂוֹתוֹ. וְאִם מֵת, יָכוֹל לְהָבִיא אָרוֹן וְתַכְרִיכִין. וְאִם חָלָה בֶּן שִׁמְעוֹן, יָכוֹל רְאוּבֵן לִכְנֹס לוֹ וְלֵישֵׁב עִמּוֹ וּלְבַקְּרוֹ מֵעֹמֶד. וְאִם נִכְסֵי שִׁמְעוֹן אֲסוּרִין עַל רְאוּבֵן, שֶׁהִדִּירוֹ שִׁמְעוֹן מִנְּכָסָיו, וְחָלָה שִׁמְעוֹן, נִכְנָס רְאוּבֵן לְבַקְּרוֹ מְעֻמָּד, אֲבָל לֹא מְיֻשָּׁב. חָלָה בְּנוֹ, אֵינוֹ נִכְנָס כְּלָל, אֶלָּא שׁוֹאֵל עָלָיו בַּשּׁוּק. וְיָכוֹל רְאוּבֵן לְהָעִיד לְשִׁמְעוֹן, הַנֶּאֱסָר, בֵּין עֵדוּת מָמוֹן בֵּין עֵדוּת נְפָשׁוֹת.