סימן רלא
התוכן מוגש כאן ללימוד ואינו הוראה למעשה. השולחן ערוך פוסק לפי מנהג ספרד, הגהות הרמ"א לפי מנהג אשכנז, והקיצור נכתב לפי מנהג אשכנז. בשאלה מעשית פנו לרב.
א אֵין הַנֶּדֶר וְהַשְּׁבוּעָה נִתָּרִים, אֶלָּא עַל פִּי מֻמְחֶה אוֹ בְּג' הֶדְיוֹטוֹת, שֶׁאֲפִלּוּ פֵּרֵשׁ וְהִתְנָה בִּשְׁעַת הַנֶּדֶר אוֹ הַשְּׁבוּעָה אֵימָתַי שֶׁיִּרְצֶה שֶׁיְּבַטְּלֶנּוּ מֵעִקָּרוֹ, אוֹ שֶׁתּוֹלֶה בְּאַחֵר שֶׁיְּבַטְּלֶנּוּ אֵימָתַי שֶׁיִּרְצֶה, אֵינוֹ כְּלוּם, דְּמִיָּד כְּשֶׁחָל הַנֶּדֶר אֵין לוֹ הַתָּרָה אֶלָּא עַל יְדֵי מֻמְחֶה אוֹ ג' הֶדְיוֹטוֹת וַאֲפִלּוּ אִם תְּלָאוֹ בְּדַעַת אַחֵר וְקִיְּמוֹ וְשׁוּב נִשְׁאַל עַל הַקִּיּוּם אֵינוֹ מוֹעִיל. הַגָּה: אֲבָל אִם לֹא קִיְּמוֹ וּמִיָּד שֶׁשָּׁמְעוּ אָמַר שֶׁלֹּא יִהְיֶה נֶדֶר, הַנֶּדֶר בָּטֵל (כ"מ מִדִּבְרֵי הָרֹא"שׁ כְּלָל י' סִימָן ג' וּמִלְּשׁוֹן הַטּוּר). וְכָל שֶׁכֵּן אִם הִתְנָה בְּפֵרוּשׁ שֶׁחֲבֵרוֹ יוּכַל לְבַטְּלוֹ, דְּיוּכַל חֲבֵרוֹ לְבַטֵּל כָּל זְמַן שֶׁלּא חָל הַנֶּדֶר (ריב"ש סִימָן ת"ז וקפ"ה) וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן רכ"ח סָעִיף ל"ז ול"ח. וּמִיהוּ אִם נָדַר לִזְמַן, אֵין צָרִיךְ הַתָּרָה אֶלָּא כְּשֶׁיַּגִּיעַ הַזְּמַן בָּטֵל מִמֵּילָא.