שולחן ערוך, יורה דעה סימן רמ״ה

סימן רמה

התוכן מוגש כאן ללימוד ואינו הוראה למעשה. השולחן ערוך פוסק לפי מנהג ספרד, הגהות הרמ"א לפי מנהג אשכנז, והקיצור נכתב לפי מנהג אשכנז. בשאלה מעשית פנו לרב.

א מִצְוַת עֲשֵׂה עַל הָאִישׁ לְלַמֵּד אֶת בְּנוֹ תּוֹרָה. וְאִם לֹא לִמְּדוֹ אָבִיו, חַיָּב לִלְמֹד לְעַצְמוֹ. וְע"ל סי' רמ"ו סָעִיף ו'.

ב הָיָה הוּא צָרִיךְ לִלְמֹד, וְיֵשׁ לוֹ בֶּן לְלַמֵּד, וְאֵין יָדוֹ מַשֶּׂגֶת לְהַסְפִּיק לִשְׁנֵיהֶם, אִם שְׁנֵיהֶם שָׁוִים הוּא קוֹדֵם לִבְנוֹ. וְאִם בְּנוֹ נָבוֹן וּמַשְׂכִּיל מַה שֶּׁיִּלְמַד יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, בְּנוֹ קוֹדְמוֹ. וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא יִבָּטֵל הוּא.

ג כְּשֵׁם שֶׁמִּצְוָה לְלַמֵּד אֶת בְּנוֹ, כָּךְ מִצְוָה לְלַמֵּד אֶת בֶּן בְּנוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ (דְּבָרִים ד, ט). וְלֹא לְבֶן בְּנוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא מִצְוָה עַל כָּל חָכָם מִיִּשְׂרָאֵל לְלַמֵּד לַתַּלְמִידִים, שֶׁגַּם הֵם נִקְרָאִים בָּנִים, אֶלָּא שֶׁמִּצְוָה לְהַקְדִּים בְּנוֹ לְבֶן בְּנוֹ, וּבֶן בְּנוֹ לְבֶן חֲבֵרוֹ.

ד חַיָּב לְהַשְׂכִּיר מְלַמֵּד לִבְנוֹ, לְלַמְּדוֹ. אֲבָל לְבֶן חֲבֵרוֹ, אֵינוֹ חַיָּב לְהַשְׂכִּיר. הַגָּה: וְהָיוּ כּוֹפִין לֵיהּ לִשְׂכֹּר לִבְנוֹ מְלַמֵּד. וְאִם אֵינוֹ בָּעִיר, וְיֵשׁ לוֹ נְכָסִים, אִם אֶפְשָׁר לְאוֹדוֹעֵי לֵיהּ מוֹדִיעִים לֵיהּ; וְאִם לָאו, יוֹרְדִים לִנְכָסָיו וְשׂוֹכְרִים מְלַמֵּד לִבְנוֹ. (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פֶּרֶק א' דְּתַלְמוּד תּוֹרָה בְּשֵׁם הר"מ).

ה מֵאֵימָתַי מַתְחִיל לְלַמֵּד לִבְנוֹ, מִשֶּׁיַּתְחִיל לְדַבֵּר מַתְחִיל לְלַמְּדוֹ: תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ וגו' (דְּבָרִים לג, ד), וּפָסוּק רִאשׁוֹן מִפָּרָשַׁת שְׁמַע (דְּבָרִים ו, ד), וְאַחַר כָּךְ מְלַמְּדוֹ מְעַט מְעַט, עַד שֶׁיְּהֵא כְּבֶן שִׁשָּׁה אוֹ כְּבֶן שִׁבְעָה, וְאָז מוֹלִיכוֹ אֵצֶל מְלַמְּדֵי תִּינוֹקוֹת.

ו הָיָה מִנְהָג בָּעִיר שֶׁלּוֹקֵחַ מְלַמֵּד תִּינוֹקוֹת שָׂכָר, חַיָּב לְלַמְּדוֹ בְּשָׂכָר עַד שֶׁיִּקְרָא תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב כֻּלָּהּ. וְאֵינוֹ חַיָּב לְלַמְּדוֹ, בְּשָׂכָר, מִשְׁנָה וּגְמָרָא. וְהָנֵי מִלֵּי דְּלֹא אֶפְשָׁר, דִּדְחִיקָא לֵיהּ שַׁעְתָּא, אֲבָל אִם אֶפְשָׁר לֵיהּ, מִצְוָה לְאַגְמוּרֵיהּ מִשְׁנָה וּגְמָרָא, הֲלָכוֹת וְאַגָּדוֹת.

ז מוֹשִׁיבִין מְלַמְּדֵי תִּינוֹקוֹת בְּכָל עִיר וְעִיר. וְכָל עִיר שֶׁאֵין בָּהּ מְלַמֵּד תִּינוֹקוֹת, מַחֲרִימִין אַנְשֵׁי הָעִיר עַד שֶׁיּוֹשִׁיבוּ מְלַמֵּד תִּינוֹקוֹת. וְאִם לֹא הוֹשִׁיבוּ, מַחֲרִיבִין הָעִיר, שֶׁאֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם אֶלָּא בְּהֶבֶל פִּיהֶם שֶׁל תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן. וְעַיֵּן בְּחֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט סי' קס"ג סָעִיף ג'.

ח מַכְנִיסִים הַתִּינוֹקוֹת לְהִתְלַמֵּד, בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים שְׁלֵמוֹת, וּבְפָחוֹת מִכָּאן אֵין מַכְנִיסִין אוֹתָן. וְאִם הוּא כָּחוּשׁ, מַכְנִיסִין אוֹתוֹ בֶּן ו' שָׁנִים שְׁלֵמוֹת. הַגָּה: וּמִכָּל מָקוֹם מִיָּד שֶׁיִּהְיֶה בֶּן ג' שָׁנִים שְׁלֵמוֹת מְלַמְּדִין אוֹתוֹ אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה, כְּדֵי שֶׁיַּרְגִּיל עַצְמוֹ לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה. (הָרַב אַבַּרְבַּנֵאל בְּפֵרוּשׁ לְאָבוֹת).

ט אֲפִלּוּ תִּינוֹק שֶׁאֵינוֹ מֵבִין לִקְרוֹת, לֹא יְסַלְּקוּהוּ מִשָּׁם אֶלָּא יֵשֵׁב עִם הָאֲחֵרִים, אוּלַי יָבִין.

י לֹא יַכֶּה אוֹתוֹ הַמְלַמֵּד מַכַּת אוֹיֵב, מוּסָר אַכְזָרִי, לֹא בְּשׁוֹטִים וְלֹא בְּמַקֵּל, אֶלָּא בִּרְצוּעָה קְטַנָּה.

יא יוֹשֵׁב וּמְלַמְּדָם כָּל הַיּוֹם וּקְצָת מֵהַלַּיְלָה, כְּדֵי לְחַנְּכָם לִלְמֹד בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה.

יב לֹא יְבַטְּלוּ הַתִּינוֹקוֹת כְּלָל, חוּץ מֵעֶרֶב שַׁבָּת וְעֶרֶב יוֹם טוֹב בְּסוֹף הַיּוֹם.

יג אֵין מְבַטְּלִין הַתִּינוֹקוֹת, אֲפִלּוּ לְבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ.

יד אֵין קוֹרִין לַתִּינוֹקוֹת בְּשַׁבָּת מִתְּחִלָּה, מַה שֶּׁלֹּא לָמְדוּ, מִשּׁוּם טֹרַח שַׁבָּת. אֲבָל מַה שֶּׁקָּרְאוּ פַּעַם אַחַת, שׁוֹנִים אוֹתוֹ לָהֶם בְּשַׁבָּת.

טו כ"ה תִּינוֹקוֹת, מַסְפִּיק לָהֶם מְלַמֵּד אֶחָד. הָיוּ יוֹתֵר עַל כ"ה, עַד מ', מוֹשִׁיבִין אַחֵר לְסַיְּעוֹ בְּלִמּוּדָם. הַגָּה: וַאֲפִלּוּ שָׂכְרוּ הַקָּהָל מְלַמֵּד לְכָל תִּינוֹקוֹת סְתָם, הוּא מוֹשִׁיב אַחֵר לְסַיֵּעַ בַּעֲדוֹ, וְהֵם יִתְּנוּ לוֹ שְׂכָרוֹ. (נ"י פ' לֹא יַחְפֹּר). וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאִם אֵין בָּעִיר כ"ה תִּינוֹקוֹת, אֵין בְּנֵי הָעִיר חַיָּבִים לִשְׂכֹּר לָהֶם מְלַמֵּד. (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פ"ב דְּתַלְמוּד תּוֹרָה וְתוס' וְר' יְרוּחָם). וְיֵשׁ אוֹמְרִים דַּאֲפִילוּ בְּפָחוֹת מִזֶּה, חַיָּבִים. (שָׁם בנ"י). הָיוּ יוֹתֵר מֵאַרְבָּעִים, מַעֲמִידִים שְׁנַיִם.

טז מוֹלִיכִים הַקָּטָן מִמְּלַמֵּד לִמְלַמֵּד אַחֵר שֶׁהוּא מָהִיר מִמֶּנּוּ, בֵּין בְּמִקְרָא בֵּין בְּדִקְדּוּק. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, כְּשֶׁהָיוּ שְׁנֵיהֶם בְּעִיר אַחַת וְאֵין נָהָר מַפְסִיק בֵּינֵיהֶם. אֲבָל מֵעִיר לְעִיר, אוֹ מִצַּד הַנָּהָר לְצִדּוֹ בְּאוֹתָהּ הָעִיר, אֵין מוֹלִיכִים אוֹתוֹ אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה גֶּשֶׁר בִּנְיָן בָּרִיא, שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לִפֹּל מְהֵרָה.

יז מְלַמֵּד תִּינוֹקוֹת שֶׁמַּנִּיחַ הַתִּינוֹקוֹת וְיוֹצֵא, אוֹ שֶׁעוֹשֶׂה מְלָאכָה אַחֶרֶת עִמָּהֶם, אוֹ שֶׁמִּתְרַשֵּׁל בְּתַלְמוּדוֹ, הֲרֵי זֶה בִּכְלָל: אָרוּר עֹשֶׂה מְלֶאכֶת ה' רְמִיָּה (יִרְמִיָּה מח, י) לְפִיכָךְ אֵין לְהוֹשִׁיב מְלַמֵּד, אֶלָּא בַּעַל יִרְאָה, מָהִיר לִקְרֹא וּלְדַקְדֵּק. הַגָּה: וְאֵין לִמְלַמֵּד לִנְעֹר בַּלַּיְלָה יוֹתֵר מִדַּאי, שֶׁלֹּא יִהְיֶה עָצֵל בְּיוֹם לְלַמֵּד. וְכֵן לֹא יִתְעַנֶּה, אוֹ לַעֲצֹר בְּמַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה, אוֹ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת יוֹתֵר מִדַּאי, כִּי כָּל אֵלּוּ הַדְּבָרִים גּוֹרְמִים שֶׁלֹּא יוּכַל לְלַמֵּד הֵיטֵב. וְכָל הַמְשַׁנֶּה, יָדוֹ עַל הַתַּחְתּוֹנָה וּמְסַלְּקִין לֵיהּ. (מָרְדְּכַי פ' הָאֻמָּנִין מֵהַיְּרוּשַׁלְמִי). וּשְׁאָר דִּינֵי מְלַמֵּד, עַיִּןִ בחו"ה סִימָן של"ד וְשל"ה.

יח אִם יֵשׁ כָּאן מְלַמֵּד שֶׁמְּלַמֵּד לְתִינוֹקוֹת, וּבָא אַחֵר טוֹב מִמֶּנּוּ, מְסַלְּקִין הָרִאשׁוֹן מִפְּנֵי הַשֵּׁנִי.

יט אִם יֵשׁ כָּאן שְׁנֵי מְלַמְּדִים, הָאֶחָד קוֹרֵא הַרְבֵּה וְאֵינוֹ מְדַקְדֵּק עִמָּהֶם לַהֲבִינָם עַל נָכוֹן, וְאֶחָד אֵינוֹ קוֹרֵא כָּל כָּךְ, אֶלָּא שֶׁמְּדַקְדֵּק עִמָּהֶם לַהֲבִינָם, לוֹקְחִין אוֹתוֹ שֶׁמְּדַקְדֵּק יוֹתֵר.

כ מִי שֶׁאֵין לוֹ אִשָּׁה, לֹא יְלַמֵּד תִּינוֹקוֹת, מִפְּנֵי שֶׁאִמּוֹתֵיהֶם מְבִיאוֹת בְּנֵיהֶם. וְאֵין הַמְלַמֵּד צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה אִשְׁתּוֹ שְׁרוּיָה עִמּוֹ בְּבֵית הַסֵפֶר, אֶלָּא הִיא בְּבֵיתָהּ וְהוּא מְלַמֵּד בִּמְקוֹמוֹ.

כא לֹא תְּלַמֵּד אִשָּׁה תִּינוֹקוֹת, מִפְּנֵי אֲבִיהֶם שֶׁמְּבִיאִים בְּנֵיהֶם.

כב אֶחָד מִבְּנֵי הֶחָצֵר אוֹ מִבְּנֵי מָבוֹי שֶׁבִּקֵּשׁ לֵיעָשׂוֹת מְלַמֵּד תִּינוֹקוֹת, אֵין שְׁכֵנָיו יְכוֹלִים לִמְחוֹת בְּיָדוֹ. וְכֵן מְלַמֵּד תִּינוֹקוֹת שֶׁבָּא חֲבֵרוֹ וּפָתַח בַּיִת לְלַמֵּד תִּינוֹקוֹת בְּצִדּוֹ, כְּדֵי שֶׁיָּבִיאוּ לוֹ תִּינוֹקוֹת אֲחֵרִים אוֹ כְּדֵי שֶׁיָּבוֹאוּ הַתִּינוֹקוֹת שֶׁאֵצֶל זֶה לָזֶה, אֵין יְכוֹלִים לִמְחוֹת בְּיָדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר (יְשַׁעְיָהוּ מב, כא). הַגָּה: רַב הַיּוֹשֵׁב בָּעִיר וְלוֹמֵד לָרַבִּים, יָכוֹל חָכָם אַחֵר לָבוֹא וּלְלַמֵּד גַּם כֵּן שָׁם, אֲפִלּוּ מְקַפֵּחַ קְצָת פַּרְנָסַת הָרִאשׁוֹן, כְּגוֹן שֶׁהַקָּהָל קִבְּלוּ הָרִאשׁוֹן עֲלֵיהֶם לְרַב וְנוֹטֵל פְּרָס מֵהֶם עַל זֶה, אֲפִלּוּ הָכֵי יָכוֹל הַשֵּׁנִי לָבוֹא לָדוּר שָׁם וּלְהַחֲזִיק רַבָּנוּת בְּכָל דָּבָר, כְּמוֹ הָרִאשׁוֹן, אִם הוּא גָּדוֹל וְרָאוּי לְכָךְ. (מהרי"ו סי' קנ"א ומהרא"י בִּפְסָקָיו סִימָן קנ"ח ע"ש תשו' הַגְּדוֹלִים). אֲבָל אִם בָּא חָכָם אַכְסְנַאי לָעִיר, אֵין לוֹ לְקַפֵּחַ שְׂכַר הָרַב הַדָּר שָׁם לַעֲשׂוֹת חֻפּוֹת וְקִדּוּשִׁין וְלִטֹּל הַשָּׂכָר הַבָּא מֵהֶם, הוֹאִיל וְהוּא פְּרַס הָרַב הַדָּר שָׁם; אֲבָל מֻתָּר לַעֲשׂוֹת הַחֻפָּה וְלָתֵת הַשָּׂכָר לָרַב הַקָּבוּעַ. וְכֵן מֻתָּר לוֹ לָדוּן בֵּין שְׁנֵי בַּעֲלֵי דִּינִין שֶׁבָּעִיר הַבָּאִים לְפָנָיו לָדוּן, דְּדִּלְמָא הָרַב שֶׁבָּעִיר אֵין מְמֻצָּע לָהֶם. אֲבָל אֵין לוֹ לְהוֹרוֹת אִסּוּר וְהֶתֵּר, אוֹ לִדְרֹשׁ לִנְהֹג שְׂרָרָה, בְּאַתְרֵיהּ דְּחַבְרֵיהּ. (מהרי"ק שֹׁרֶשׁ ק"ע ומהר"ד בִּתְשׁוּבָה כ"ב). מִי שֶׁהֻחְזַק לְרַב בָּעִיר, אֲפִלּוּ הֶחֱזִיק בְּעַצְמוֹ בְּאֵיזֶה שְׂרָרָה, אֵין לְהוֹרִידוֹ מִגְּדֻלָּתוֹ אַף עַל פִּי שֶׁבָּא לְשָׁם אַחֵר גָּדוֹל מִמֶּנּוּ (ריב"ש סִימָן רע"א). אֲפִלּוּ בְּנוֹ וּבֶן בְּנוֹ לְעוֹלָם קוֹדְמִים לַאֲחֵרִים, כָּל זְמַן שֶׁמְּמַלְּאִים מְקוֹם אֲבוֹתֵיהֶם בְּיִרְאָה וְהֵם חֲכָמִים קְצָת. (רַמְבַּ"ם פֶּרֶק א' מֵהִלְכוֹת מְלָכִים). וּבְמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ מִנְהָג לְקַבֵּל רַב עַל זְמַן קָצוּב, אוֹ שֶׁמִּנְהָג לִבְחֹר בְּמִי שֶׁיִּרְצוּ, הָרְשׁוּת בְּיָדָם, (כָּל בּוֹ). אֲבָל כָּל שֶׁקִּבְּלוּ הַקָּהָל עֲלֵיהֶם, וְכָל שֶׁכֵּן אִם עָשׂוּ בִּרְצוֹן הַשְּׂרָרָה, אֵין לְשׁוּם גָּדוֹל בָּעוֹלָם לְהִשְׂתָּרֵר עָלָיו וּלְהוֹרִידוֹ (שָׁם בריב"ש).

פרק קודם פרק הבא