א כַּמָּה נוֹתְנִין לְעָנִי, דֵּי מַחְסוֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ. כֵּיצַד, אִם הָיָה רָעֵב, יַאֲכִילוּהוּ. הָיָה צָרִיךְ לִכְסוּת, יְכַסוּהוּ. אֵין לוֹ כְּלֵי בָּיִת, קוֹנֶה לוֹ כְּלֵי בָּיִת. וַאֲפִלּוּ אִם הָיָה דַּרְכּוֹ לִרְכֹּב עַל סוּס, וְעֶבֶד לָרוּץ לְפָנָיו כְּשֶׁהָיָה עָשִׁיר, וְהֶעֱנִי, קוֹנֶה לוֹ סוּס וְעֶבֶד. וְכֵן לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. לְפִי מַה שֶּׁצָּרִיךְ. הָרָאוּי לָתֵת לוֹ פַּת, נוֹתְנִים לוֹ פַּת. עִסָה, נוֹתְנִים לוֹ עִסָה. מִטָּה, נוֹתְנִים לוֹ מִטָּה. הָרָאוּי לִתֵּן לוֹ פַּת חַמָּה, חַמָּה. צוֹנֵן, צוֹנֵן. לְהַאֲכִילוֹ לְתוֹךְ פִּיו, מַאֲכִילִין. אֵין לוֹ אִשָּׁה וּבָא לִשָּׂא, מַשִּׂיאִין לוֹ. וְשׂוֹכְרִים לוֹ בַּיִת וּמַצִּיעִים לוֹ מִטָּה וּכְלֵי תַּשְׁמִישׁוֹ, וְאַחַר כָּךְ מַשִּׂיאִין לוֹ אִשָּׁה. הַגָּה: וְנִרְאֶה דְּכָל זֶה בְּגַבָּאֵי צְדָקָה, אוֹ רַבִּים בְּיַחַד, אֲבָל אֵין הַיָּחִיד מְחֻיָּב לִתֵּן לְעָנִי דֵּי מַחְסוֹרוֹ, אֶלָּא מוֹדִיעַ צַעֲרוֹ לָרַבִּים, וְאִם אֵין רַבִּים אֶצְלוֹ יִתֵּן הַיָּחִיד, אִם יָדוֹ מַשֶּׂגֶת. (בֵּית יוֹסֵף וּדְלֹא כְּמַשְׁמָעוּת הַטּוּר), וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר סִימָן רמ"ט.