ה מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁנֵי תִּינוֹקוֹת לָמוּל, יְבָרֵךְ בְּרָכָה אַחַת לִשְׁנֵיהֶם, וַאֲפִלּוּ אִם שְׁנַיִם מָלִים, הָרִאשׁוֹן יְבָרֵךְ עַל הַמִּילָה וְעוֹלֶה גַּם לַשֵּׁנִי, וְהַשֵּׁנִי יְבָרֵךְ: אֲשֶׁר קִדֵּשׁ יָדִיד, וְעוֹלֶה גַּם לָרִאשׁוֹן, וַאֲפִלּוּ אֵין הַנַּעַר לְפָנָיו בִּשְׁעַת הַבְּרָכָה, כֵּיוָן שֶׁדַּעְתּוֹ עָלָיו, רַק שֶׁלֹּא יַסִיחַ דַּעְתּוֹ בֵּינְתַיִם. (ד"ע בְּבֵית יוֹסֵף וְלֹא כְּרַבֵּנוּ יְרוּחָם). הַגָּה: אֲבָל אִם שָׂח בֵּינְתַיִם אוֹ שֶׁלּא הָיָה דַּעְתּוֹ עַל הַב' מִתְּחִלָּה, צָרִיךְ לְבָרֵךְ: אֲשֶׁר קִדֵּשׁ יָדִיד, עַל הָרִאשׁוֹן, וְלַחֲזֹר וּלְבָרֵךְ עַל מִילַת הַשֵּׁנִי. וְדַוְקָא אִם שָׂח בִּדְבָרִים שֶׁאֵינָן צָרְכֵי הַמִּילָה, אֲבָל בְּצָרְכֵי מִילָה לֹא הָוֵי הֶפְסֵק (רַבֵּנוּ יְרוּחָם וּמָרְדְּכַי ס"פ כִּסוּי הַדָּם וְאַבּוּדַרְהַם). וַאֲפִלּוּ אִם שָׁכַח וּבֵרַךְ: אֲשֶׁר קִדֵּשׁ יָדִיד, לְאַחַר הָרִאשׁוֹן, אֵין צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְבָרֵךְ עַל הַמִּילָה, דִּבְרָכָה לֹא הָוֵי הֶפְסֵק (רַשְׁבָּ"א סִימָן שפ"ב וּבְכָל בּוֹ), כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר סִימָן כ"ח לְעִנְיַן כִּסּוּי דָּם. וְאִם שְׁנֵי הַיְלָדִים שֶׁל אָדָם אֶחָד, הָאָב אוֹמֵר: לְהַכְנִיסָם בִּבְרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם מָרְדְּכַי וְאַבּוּדַרְהַם), וְכֵן אוֹמֵר: קַיֵּם אֶת הַיְלָדִים, וְכו', וִיתַקֵּן כָּל צָרְכֵי הַמִּילָה לְכָל אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ, כְּגוֹן הַנֵּר שֶׁמַּדְלִיקִין, יַעֲשֶׂה לְכָל אֶחָד נֵר בִּפְנֵי עַצְמוֹ (מהרי"ל).