סימן רעד
התוכן מוגש כאן ללימוד ואינו הוראה למעשה. השולחן ערוך פוסק לפי מנהג ספרד, הגהות הרמ"א לפי מנהג אשכנז, והקיצור נכתב לפי מנהג אשכנז. בשאלה מעשית פנו לרב.
א צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר הַסוֹפֵר כְּשֶׁיַּתְחִיל לִכְתֹּב: סֵפֶר זֶה אֲנִי כּוֹתֵב לְשֵׁם קְדֻשַּׁת סֵפֶר תּוֹרָה. וּמַסְפִּיק לְכָל הַסֵפֶר.
ב צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לְפָנָיו סֵפֶר אַחֵר, שֶׁיַּעְתִּיק מִמֶּנּוּ, שֶׁאָסוּר לִכְתֹּב אוֹת אַחַת שֶׁלֹּא מִן הַכְּתָב. וְצָרִיךְ שֶׁיִּקְרָא כָּל תֵּבָה בְּפִיו קֹדֶם שֶׁיִּכְתְּבֶנָּה.
ג יִכְתֹּב כְּתִיבָה נָאָה וּמְיֻשֶּׁרֶת, תַּמָּה. וְאִם כָּתַב אָלֶף לָמֶד בְּיַחַד, כָּזֶה ﭏ, אֵינוֹ כָּשֵׁר.
ד צָרִיךְ שֶׁכָּל אוֹת תְּהֵא מֻקֶּפֶת גְּוִיל מֵאַרְבַּע רוּחוֹתֶיהָ, שֶׁלֹּא תִּדְבַּק אוֹת בַּחֲבֶרְתָּהּ, אֶלָּא יְהֵא בֵּינֵיהֶם כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה. וְלֹא יִהְיוּ מֻפְרָדוֹת הַרְבֵּה זוֹ מִזּוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא תְּהֵא תֵּבָה אַחַת נִרְאֵית כִּשְׁתַּיִם. וְיִהְיֶה בֵּין תֵּבָה לְתֵבָה כִּמְלֹא אוֹת קְטַנָּה, וְלֹא יְקָרְבֵם בְּיוֹתֵר שֶׁלֹּא יִהְיוּ שְׁתֵּי תֵּבוֹת נִרְאוֹת כְּאַחַת. וְאִם שִׁנָּה, שֶׁהִרְחִיק בֵּין הָאוֹתִיּוֹת עַד שֶׁהַתֵּבָה נִרְאֵית כִּשְׁתַּיִם, אוֹ שֶׁקֵּרֵב שְׁתֵּי תֵּבוֹת עַד שֶׁנִּרְאוֹת כְּאַחַת, פָּסוּל.
ה צָרִיךְ שֶׁלֹּא תִּפָּסֵל צוּרַת שׁוּם אוֹת עַד שֶׁאֵינָהּ נִקְרֵאת אוֹ דּוֹמָה לְאוֹת אַחֶרֶת, בֵּין בְּעִקַּר הַכְּתִיבָה, בֵּין בַּקֶּרַע, בֵּין בַּנֶּקֶב שֶׁנִּקָּב בָּהּ, בֵּין בְּטִשְׁטוּשׁ. וְיָכוֹל לִטֹּל דְּיוֹ מִן אוֹת הַכָּתוּב כְּשֶׁצָּרִיךְ לִדְיוֹ (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פ"ב) אוֹ שֶׁרוֹצֶה לִגְלֹל הַסֵּפֶר (הָרֹא"שׁ כְּלָל ג').
ו צָרִיךְ לִזָּהֵר בְּתִקּוּן הָאוֹתִיּוֹת וּבְזִיּוּנָן, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּאֹרֶךְ בְּהִלְכוֹת תְּפִלִּין סִימָן ל"ב וסִימָן ל"ו.
ז סֵפֶר הַמְנֻקָּד, פָּסוּל. וַאֲפִלּוּ הֵסִירוּ מִמֶּנּוּ הַנִּקּוּד. וְכֵן סֵפֶר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ פִּסוּק פְּסוּקִים, פָּסוּל. הַגָּה: וְדַוְקָא שֶׁעָשָׂה הֶפְסֵק בִּדְיוֹ. אֲבָל אִם הִנִּיחַ אֲוִיר בֵּין הַפְּסוּקִים, כָּל שֶׁאֵין בּוֹ שִׁעוּר פָּרָשָׁה, כְּשֵׁרָה (תְּשׁוּבַת ריב"ש). וְסֵפֶר תּוֹרָה שֶׁעֵרֵב בּוֹ הָאוֹתִיּוֹת, כְּמוֹ בְּגֵט, אֵינָהּ פְּסוּלָה. אֲבָל לְכַתְּחִלָּה אֵין לַעֲשׂוֹת כֵּן (שָׁם סִימָן קמ"ו).