סימן שיט
התוכן מוגש כאן ללימוד ואינו הוראה למעשה. השולחן ערוך פוסק לפי מנהג ספרד, הגהות הרמ"א לפי מנהג אשכנז, והקיצור נכתב לפי מנהג אשכנז. בשאלה מעשית פנו לרב.
א מְבַכֶּרֶת הַמַּקְשֶׁה לֵילֵד, יָכוֹל לַחְתֹּךְ אוֹתוֹ אֵבֶר אֵבֶר וּמַשְׁלִיךְ לַכְּלָבִים. וּמֵרֻבּוֹ וָאֵילָךְ, צָרִיךְ קְבוּרָה (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הַתּוֹסָפוֹת). וְהַבָּא אַחֲרָיו, בְּכוֹר. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵינוֹ בְּכוֹר, (טוּר בְּשֵׁם הָרֹא"שׁ). יָצָא רֻבּוֹ, הֲרֵי זֶה יִקָּבֵר וְנִפְטְרָה מֵהַבְּכוֹרָה. וְאִם חָתַךְ אֵבֶר וְהִנִּיחוֹ, אֵבֶר וְהִנִּיחוֹ, עַד שֶׁהִשְׁלִים רֻבּוֹ, הֲרֵי כָּל הָאֵבָרִים צְרִיכִין קְבוּרָה וְנִפְטְרָה מֵהַבְּכוֹרָה, כֵּיוָן שֶׁיָּצָא רֻבּוֹ, בֵּין שָׁלֵם בֵּין מְחֻתָּךְ (וַהֲרֵי הוּא לְפָנֵינוּ), נִתְקַדֵּשׁ לְמַפְרֵעַ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאֵינוֹ קָדוֹשׁ לְמַפְרֵעַ (טוּר).
ב יָצָא שְׁלִישׁ וּמְכָרוֹ לְעוֹבֵד כּוֹכָבִים, וְחָזַר וְיָצָא שְׁלִישׁ אַחֵר, נִתְקַדֵּשׁ לְמַפְרֵעַ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאֵינוֹ קָדוֹשׁ לְמַפְרֵעַ. (טוּר).
ג יָצָא שְׁלִישׁ דֶּרֶךְ דֹּפֶן וּשְׁנֵי שְׁלִישִׁים דֶּרֶךְ רֶחֶם, אֵינוֹ קָדוֹשׁ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּקָדוֹשׁ (ג"ז טוּר).
ד יָצָא רֹב הָעֻבָּר עַל יְדֵי מִעוּט אֶחָד מֵהָאֵבָרִים שֶׁמַּשְׁלִימוֹ לְרֹב, חֲשֹׁב כְּיִלּוֹד אַף עַל פִּי שֶׁרֹב הָאֵבֶר מִבִּפְנִים, וְאָסוּר לְמָכְרוֹ לְעוֹבֵד כּוֹכָבִים וּלְהַשְׁלִיכוֹ לַכְּלָבִים, וּפוֹטֵר הַבָּא אַחֲרָיו. וְאִם יָצָא חֶצְיוֹ שֶׁל עֻבָּר עַל יְדֵי רֹב אֶחָד מֵהָאֵבָרִים שֶׁעַל יָדוֹ נִשְׁלַם יְצִיאַת חֲצִי הָעֻבָּר, הֲרֵי זֶה סָפֵק וְאָסוּר לְמָכְרוֹ לְעוֹבֵד כּוֹכָבִים וּלְהַשְׁלִיכוֹ לַכְּלָבִים, וְהַבָּא אַחֲרָיו סְפֵק בְּכוֹר.