סימן שלג
התוכן מוגש כאן ללימוד ואינו הוראה למעשה. השולחן ערוך פוסק לפי מנהג ספרד, הגהות הרמ"א לפי מנהג אשכנז, והקיצור נכתב לפי מנהג אשכנז. בשאלה מעשית פנו לרב.
א רֵאשִׁית הַגֵּז אֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בָּאָרֶץ, בֵּין בִּפְנֵי הַבַּיִת בֵּין שֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַבַּיִת. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּבַר תּוֹרָה רֵאשִׁית הַגֵּז נוֹהֵג אֲפִלּוּ בְּחוּץ לָאָרֶץ, אֶלָּא שֶׁלֹּא נָהֲגוּ כֵן (טוּר).
ב אֵין חַיָּבִים בְּרֵאשִׁית הַגֵּז אֶלָּא הַכְּבָשִׁים בִּלְבַד, זְכָרִים וּנְקֵבוֹת. וְאִם הָיָה צִמְרָן קָשֶׁה וְאֵינוֹ רָאוּי לִלְבִישָׁה, פָּטוּר.
ג גָּזַז הַצֶּמֶר וְלִבְּנוֹ, חַיָּב. אֲבָל אִם צְבָעוֹ, פָּטוּר.
ד הַגּוֹזֵז אֶת הַמֵּתָה, פָּטוּר. הַתּוֹלֵשׁ צֶמֶר רְחֵלִים בְּיָדוֹ, וְלֹא גָּזַז, חַיָּב.
ה הַמַּפְרִישׁ רֵאשִׁית הַגֵּז, וְאָבַד, חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתוֹ עַד שֶׁיִּתְּנֶנּוּ לְכֹהֵן.
ו הָאוֹמֵר: כָּל גִּזָּתִי רֵאשִׁית, דְּבָרָיו קַיָּמִים.
ז הַלּוֹקֵחַ גֵּז צֹאנוֹ שֶׁל עוֹבֵד כּוֹכָבִים, אַחַר שֶׁגְּזָזָן הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים, פָּטוּר מֵרֵאשִׁית הַגֵּז. וְאִם לָקַח הַצֹּאן לְגִזָּתָן, חַיָּב, אַף עַל פִּי שֶׁגָּדְלָה הַגִּזָּה בִּרְשׁוּת הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים, וְאַף עַל פִּי שֶׁחוֹזְרִים הַצֹּאן לָעוֹבֵד כּוֹכָבִים אַחַר גְּזִיזָה, חַיָּב. וְיֵשׁ חוֹלְקִין וְאוֹמְרִים דְּפָטוּר, אִם לֹא קָנָה הַצֹּאן לְגִזָּתָן (דַּעַת רַשִׁ"י וְטוּר).
ח הַלּוֹקֵחַ גֵּז צֹאנוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, אִם שִׁיֵּר הַמּוֹכֵר מְעַט מִצֹּאנוֹ לְהִגָּזֵז, חַיָּב לְהַפְרִישׁ מֵהַנִּשְׁאָר עַל הַכֹּל. וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִתְחִיל הַמּוֹכֵר לִגְזֹז. וְאִם לֹא שִׁיֵּר כְּלוּם, הַלּוֹקֵחַ חַיָּב לְהַפְרִישׁ. וְאִם הָיוּ שְׁנֵי מִינִים, כְּגוֹן גִּזָּה לְבָנָה וְגִזָּה שְׁחוּמָה (פי' אֲדֻמָּה) וּמָכַר מִין זֶה וְהִנִּיחַ הַמִּין הָאַחֵר, זֶה נוֹתֵן לְעַצְמוֹ עַל מַה שֶּׁלָּקַח וְזֶה נוֹתֵן לְעַצְמוֹ עַל מַה שֶׁמָּכַר. הַגָּה: קָנָה גֵּז צֹאנוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, אִם שִׁיֵּר הַמּוֹכֵר קְצָת גִּזָּה לְעַצְמוֹ, הוּא חַיָּב. לֹא שִׁיֵּר מֵהֶם כְּלוּם, הַלּוֹקֵחַ חַיָּב לִתֵּן. וְאִם פֵּרֵשׁ לוֹ: אֲנִי מוֹכֵר לְךָ הַכֹּל, שְׁנֵיהֶם פְּטוּרִים (טוּר).
ט כַּמָּה צֹאן יִהְיוּ לוֹ וְיִהְיוּ חַיָּבוֹת בְּרֵאשִׁית הַגֵּז, אֵין פָּחוֹת מֵחָמֵשׁ; וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה בַּגִּזָּה שֶׁלָּהֶם אֵין פָּחוֹת מִמִּשְׁקַל שִׁשִּׁים סֶלַע; וְתִהְיֶה גִּזַּת כָּל אֶחָד מֵחֲמִשְׁתָּן אֵין פָּחוֹת מִי"ב סֶלַע; וְאִם הָיְתָה אַחַת מֵהֶן גּוֹזֶזֶת פָּחוֹת מִי"ב, אַף עַל פִּי שֶׁחֲמִשְׁתָּן גּוֹזְזוֹת שִׁשִּׁים סֶלַע אוֹ יוֹתֵר, פָּטוּר.
י הַשֻּׁתָּפִים, חַיָּבִים. וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה בְּחֵלֶק כָּל אֶחָד כַּשִּׁעוּר. אֲבָל חֲמִשָּׁה צֹאן בִּלְבַד שֶׁל שְׁנֵי שֻׁתָּפִין, פְּטוּרִין.
יא רֵאשִׁית הַגֵּז, מִצְוָתָהּ בַּתְּחִלָּה. וְאִם הִפְרִישׁ, בֵּין בָּאֶמְצַע בֵּין בַּסוֹף, יָצָא.
יב הָיוּ לוֹ ה' צֹאן וְגָזַז אַחַת מֵהֶן בִּלְבַד, וּמָכַר גִּזָּתָהּ, וְאַחַר כָּךְ גָּזַז שְׁנִיָּה וּמָכַר גִּזָּתָהּ, וְאַחַר כָּךְ גָּזַז שְׁלִישִׁית וּמָכַר גִּזָּתָהּ, הַכֹּל מִצְטָרְפוֹת לְרֵאשִׁית הַגֵּז וְחַיָּב לְאַחַר כַּמָּה שָׁנִים. וְהוּא הַדִּין אִם מָכַר קְצָת הַצֹּאן לְאַחַר שֶׁהִתְחִיל לִגְזֹז. וְיֵשׁ לוֹ לְהַפְרִישׁ מִן הֶחָדָשׁ עַל הַיָּשָׁן וּמִזֶּה עַל זֶה. הָיוּ לוֹ שְׁנֵי מִינִים, רַע וְטוֹב, לֹא יִתֵּן מִן הָרַע עַל הַטּוֹב, אֶלָּא יִתֵּן מִכָּל אֶחָד לְפִי שִׁעוּרוֹ (טוּר). אֲבָל אִם הָיְתָה רָחֵל אַחַת וּגְזָזָהּ, וְאַחַר כָּךְ קָנָה שְׁנִיָּה וּגְזָזָהּ וְהִנִּיחַ גִּזָּתָהּ, וְאַחַר כָּךְ קָנָה שְׁלִישִׁית וּגְזָזָהּ וְהִנִּיחַ גִּזָּתָהּ, אֵינָם מִצְטָרְפִין.
יג מִי שֶׁהָיוֹ לוֹ גִּזּוֹת רַבּוֹת שֶׁל רֵאשִׁית הַגֵּז, וְרוֹצֶה לְחַלֵּק לַכֹּהֲנִים, לֹא יִתֵּן לְכָל אֶחָד פָּחוֹת מִמִּשְׁקַל חֲמִשָּׁה סְלָעִים מְלֻבָּן, כְּדֵי בֶּגֶד קָטָן. לֹא שֶׁיְּלַבְּנוֹ וְאַחַר כָּךְ יִתֵּן, אֶלָּא יִתֵּן לוֹ מִצֶּמֶר הַגִּזָּה כְּשֶׁהוּא צוֹאִי (פי' מְטֻנָּף) כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ אַחַר הַלִּבּוּן חֲמִשָּׁה סְלָעִים אוֹ יוֹתֵר, שֶׁנֶּאֱמַר: תִּתֶּן לוֹ, (דְּבָרִים יח, ד) שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ כְּדֵי מַתָּנָה הַמּוֹעֶלֶת. אֲבָל אֵינוֹ חַיָּב לִתֵּן רַק חֲמִשָּׁה סְלָעִים מֵהַכֹּל (טוּר).
יד רֵאשִׁית הַגֵּז חֻלִּין לְכָל דָּבָר. לְפִיכָךְ נוֹתְנִין אוֹתוֹ לַכֹּהֶנֶת, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא נְשׂוּאָה לְיִשְׂרָאֵל.