סימן שפח
התוכן מוגש כאן ללימוד ואינו הוראה למעשה. השולחן ערוך פוסק לפי מנהג ספרד, הגהות הרמ"א לפי מנהג אשכנז, והקיצור נכתב לפי מנהג אשכנז. בשאלה מעשית פנו לרב.
א אָבֵל אָסוּר לְהַנִּיחַ תְּפִלִין בְּיוֹם רִאשׁוֹן; וְאַחַר שֶׁהֵנֵץ הַחַמָּה בְּיוֹם שֵׁנִי, מֻתָּר לַהֲנִיחָם.
ב מִבָּעֵי לֵהּ לְאָבֵל לְיַתּוֹבֵי דַּעְתֵּהּ לְכַוּוֹנֵי לִבֵּהּ לַתְּפִלִין שֶׁלֹּא יַסִיחַ דַּעְתּוֹ מֵהֶם, אֲבָל בִּשְׁעַת הֶסְפֵּד וּבְכִי לֹא מַנַּח לְהוּ.