ג וְיֵשׁ נָשִים, שֶׁאֵין לָהֶן יוֹם קָבוּעַ לִרְאוֹת, לֹא בִימֵי הַחֹדֶשׁ, וְלֹא בְהַפְלָגוֹת שָׁווֹת, אֲבָל יֵשׁ לָהֶן סִימָנִים בְּגוּפָן, כְּגוֹן שֶׁדַּרְכָּהּ הִיא, שֶׁקֹּדֶם רְאִיָתָהּ הִיא מְפַהֶקֶת, דְּהַיְנוּ, כְּאָדָם שֶׁפּושֵׁט זְרוֹעוֹתָיו מֵחֲמַת כֹּבֶד, אוֹ כְּאָדָם שֶׁפּוֹתֵחַ פִּיו מֵחֲמַת כֹּבֶד, אוֹ כְּאָדָם שֶׁמּוֹצִיא קוֹל דֶּרֶךְ הַגָּרוֹן מֵחֲמַת הַמַּאֲכָל שֶׁאָכַל, כָּל אֵלּוּ עִנְיָנֵי פִהוּק הֵן. וְכֵן אִם מִתְעַטֶּשֶׁת דֶּרֶךְ מַטָּה אוֹ דֶּרֶךְ מַעְלָה, אוֹ מַרְגֶשֶׁת אֵיזֶה מֵחוֹשׁ נֶגֶד טַבּוּרָהּ אוֹ בְּבֵית הָרֶחֶם, אוֹ שֶׁאָחֲזוּהָ צִירֵי הַקַּדַּחַת, אוֹ סָמְרוּ שַׂעֲרוֹת בְּשָׂרָהּ, אוֹ שֶׁרֹאשָׁהּ וְאֵבָרֶיהָ כְּבֵדִים עָלֶיהָ, כֹּל שֶׁהֻחְזְקָה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים רְצוּפוֹת שֶׁבָּא לָהּ אֶחָד מִן הַמִּקְרִים הַנִּזְכָּרִים, וְאַחַר כָּךְ רָאֲתָה דָם, הֲרֵי זוֹ קָבְעָה וֶסֶת, וְזֶה נִקְרָא וֶסֶת הַגוּף. וְדַוְקָא פִּהוּק וְעִטּוּשׁ כַּמָּה פְעָמִים זוֹ אַחַר זוֹ הֲוֵּי סִימָן וֶסֶת, וְקָבְעָה בָּהֶם. אֲבָל מִשּׁוּם פִּהוּק וְעִטּוּשׁ פַּעַם אַחַת, אֵין הַוֶּסֶת נִקְבָּע, כִּי זֶה דֶרֶךְ כָּל הָאָדָם. וְדַוְקָא שֶׁקָּבְעָה כָּל שָׁלֹשׁ הַפְּעָמִים עַל יְדֵי מִקְרֶה אֶחָד. אֲבָל אִם פַּעַם בְּמִקְרֶה זֶה וּפַעַם בְּמִקְרֶה זֶה, לֹא הֲוֵי קְבִיעוּת.