יג ברכת "יוצר" אומר עם שליח הציבור בנחת. ולא יסמוך על שמיעתו משליח הציבור ורק יענה "אמן", משני טעמים: חדא: דבשלהי ראש השנה אמרינן דשליח הציבור אינו מוציא רק את שאינו בקי ולא את הבקי. ועוד: אפילו אם נאמר שמוציא גם את הבקי כמו שיתבאר, מכל מקום אולי לא ישמע יפה, ויחסר תיבות בשמיעתו ולא יצא. לפיכך טוב שיאמר בעצמו עם שליח הציבור. ושליח הציבור אומר בקול רם, והוא יאמר בנחת ולא בקול רם; דאם גם הוא יאמר בקול רם לא ישמעו קול שליח הציבור, דתרי קלי לא משתמעא. וזה אי אפשר, שהרי שליח הציבור צריך להוציא את שאינם בקיאים. ויאמר לסיים הברכה קודם שליח הציבור, כדי שיוכל לענות "אמן" על ברכת שליח הציבור, דבאמצע אסור להפסיק. ונראה לי דזהו כשהשליח ציבור אומר במתינות. אבל אם חוטף – מוטב לומר במתינות ולא לענות "אמן", דאצלו אין ה"אמן" הכרח כיון שאומרם לבדו, ואינו יוצא בברכת שליח הציבור. וכן בשארי ברכות דשחרית וערבית. וכן משמע בטור, עיין שם. (וזהו ביאור דברי השולחן ערוך בסעיף ד, עיין שם. ודייק ותמצא קל.)
13 The Brakha of "Yotzeir," one should say quietly along with the shaliach tzibbur. One shouldn't rely on hearing it from the shaliach tzibbur and just answering "Amen," for two reasons: first, because in the Shilhi, Rosh Hashanah they said that the shaliach tzibbur only discharges the obligation of one who is not an expert (and able to pray for themselves) and not one who an expert; and further, because even if we say that he may also fulfill the obligation of an expert, as we will explain, nonetheless, perhaps one will not hear well, and will miss some words by listening and will not fulfill the obligation. Therefore, it is better to say it oneself with the shaliach tzibbur. The shaliach tzibbur should say it out loud, and the individual should say it quietly and not out loud, for if he also says it out loud, they won't be able to hear the voice of the shaliach tzibbur, for two voices together are not heard. This cannot be, for the shaliach tzibbur needs to fulfill the obligation of those who are not expert. And one should complete the brakha before the shaliach tzibbur in order to answer "Amen," to the brakha of the shaliach tzibbur, for in the middle it is forbidden to interrupt. It seems to me that this is when the shaliach tzibbur speaks at a moderate pace. However, if he rushes, it is better to say it at a moderate pace and not answer "Amen," for the Amein is not absolutely necessary for one who is saying it on his own, and he is not fulfilling his obligation through the blessing of the shaliach tzibbur. So, too, with the rest of the berakhot of Shacharit and Arvit. And this is the meaning of the Tur. (And this is the explanation of the words of the Shulchan Arukh in clause 4, examine it and it will be clear).