Siman 1
Presented here for study, not as a practical ruling. The Shulchan Aruch rules by Sephardi custom, the Rema's glosses by Ashkenazi custom, and the Kitzur follows Ashkenazi custom. For a practical question, ask your rabbi.
א מינוי השופטים בארץ ובחוצה לארץ. ובו ו סעיפים: בזמן הזה דנים הדיינים דיני הודאות והלוואות וכתובות אשה וירושות ומתנות ומזיק ממון חבירו שהם הדברים המצויים תמיד ויש בהם חסרון כיס אבל דברים שאינם מצויים אע"פ שיש בהם חסרון כיס כגון בהמה שחבלה בחבירתה או דברים שאין בהם חסרון כיס אע"פ שהם מצויים כגון תשלומי כפל וכן כל הקנסות שקנסו חכמים כתוקע לחבירו (פי' שתוקע בקול באזנו ומבעיתו) וכסוטר את חבירו (פי' מכה בידו על הלחי) וכן כל המשלם יותר ממה שהזיק או שמשלם חצי נזק אין דנין אותו אלא מומחים הסמוכים בא"י חוץ מחצי נזק צרורות מפני שהוא ממון ואינו קנס:
1 Nowadays the Judges may adjudicate cases of admissions and transaction of loans, marriage contracts, inheritances, gifts and damage done to another person's chattel, which are matters that are of frequent occurrence and involve a monetary loss; but matters that are not of frequent occurrence although they involve a monetary loss, e.g., cattle that injured other [cattle], or matters that do not involve a monetary loss although they are of frequent occurrence, e.g., the repayment of the double amount, and likewise, all fines that were imposed by the Sages, as [in the case of] one who boxes his neighbour's [ear] — The meaning [ of Toke'a should be understood as ] 'He shouts in a [ loud ] voice into his [ neighbour's ] ear and frightens him — or as [in the case of] one who slaps his neighbour — e., He strikes [ him ] with his hand on the cheek — and thus also whosoever pays more than the actual damage done, or one who pays half-damages, — [the law is that] only authoritative Judges duly ordained in the Land of Israel may judge it save [in the case of the liability for] half-damages [done by] pebbles, which is [regarded as] civil and not [as] penal.
ב אדם שחבל בחבירו אין מגבין דיינים שאינם סמוכים בא"י נזק צער ופגם ובושת וכופר אבל שבת וריפוי מגבין: הגה וי"א שאף ריפוי ושבת אין דנין (טור בשם הרא"ש) ולא ראיתי נוהגין לדקדק בזה רק כופין החובל לפייס הנחבל ולקנסו כפי הנראה להם (ד"מ לדעת מהר"ם בפסקיו סי' ר"ח) וכמו שיתבאר בסמוך סעיף ה':
2 [In the case of] a man who injured his fellow-man — [the law is that] Judges who are not duly ordained in the Land of Israel cannot order the payment for injury, pain, blemish, indignity, and indemnity, but they may order the payment for loss of time and healing. Rema: And some say that also [ cases of ] healing and loss of time they do not adjudicate. However, I have not seen [ them ] adopt [ this ] practice, [ viz.,] to be strict in this [ matter ] save that they coerce the injurer to appease the injured [ with money ] and to penalize him according to that which appears [ reasonable ] to them as will be explained anon par. 5.
ג בהמה שהזיקה את האדם אין גובין נזקו דיינים שאינם סמוכים בא"י מפני שהוא דבר שאינו מצוי אבל אדם שהזיק בהמת חבירו משלם נזק שלם בכל מקום וכן בהמה שהזיקה בשן ורגל הואיל והיא מועדת (להן) מתחלתה הרי זה דבר מצוי ומגבין אותו דיינים שאינן סמוכין בא"י וכן מי שגנב או גזל מגבין ממנו הקרן בלבד: הגה וי"א דוקא גזילות דשכיחי כגון כופר בפקדון וכדומה אבל גזילה ממש לא שכיחא ואין דנין אא"כ הגזילה קיימת מחייבין להחזירה (נימוקי יוסף פ' החובל):
3 [With respect to] cattle that injured man, — [the law is that] Judges who are not duly ordained in the Land of Israel may not collect payment for his injury because it is a matter that is not of frequent occurrence. However, a man who caused damage to his fellow-man's cattle pays full damages everywhere. Likewise, cattle that caused damage by means of Tooth and Foot, since [with respect to the latter] it is regarded as Mua'd ab initio, this is considered a matter of frequent occurrence, and Judges who are not duly ordained in the Land of Israel may order the payment thereof. Thus also, [with respect to] one who stole or robbed [an object], they may collect from him the principal only. Rema: And some say [ that this applies ] only to cases of larceny that are of frequent occurrence, e.g., [ a guardian ] who denies [ having received ] a deposit and the like, but actual larceny is not [ considered ] of frequent occurrence and they do not adjudicate [ this ] unless the robbed object is [ still ] intact, [ in which case ] they order [ him ] to return it.
ד דיני דגרמי וכן דין המוסר דנין אותם דיינים שאינם סמוכים בא"י: הגה עדים שהעידו עדות שקר והוזמו והוציאו ממון על פיהם ואי אפשר למיהדר דנין אותן ומחייבין אותן לשלם (מרדכי ריש פרק החובל) וע' לקמן סי' כ"ט ס"ב:
4 [With respect to] the laws of damage caused indirectly, and likewise, [regarding] the law of the informer, — Judges who are not duly ordained in the Land of Israel may adjudicate them. Rema: Witnesses who offered false evidence and were found Zomemim, and they [ the Judges ] had [ already ] collected payment on [ the strength of ] their testimony, and it is impossible to recover [ the payment now ], — [ the law is that ] they judge them and order them to pay. Infra § 29, par. 2.
ה אע"פ שדיינים שאינם סמוכים בא"י אינן מגבין קנסות מנדין אותו עד שיפייס לבעל דינו וכיון שיתן לו שיעור הראוי לו מתירין לו (בין נתפייס בעל דינו בין לא נתפייס) וכן אם תפס הניזק שיעור מה שראוי לו ליטול אין מוציאין מידו: הגה ואם יאמר הניזק שומו לי נזקי שאדע עד כמה אתפוס אין שומעין לו אלא אם כבר תפס שמין לו ואומרים לו כ"וכ תחזיק וכ"וכ תחזיר (טור בשם הרא"ש פ' החובל וספ"ק דב"ק) וכל זה דוקא בקנסות הכתובים אבל קנסות שבאים חכמים לקנוס מעצמן על תקנתן גובין בכל מקום וכמו שיתבאר בסי' ב' (מרדכי ס"פ השולח):
5 Although [the law is] that Judges that are not duly ordained in the Land of Israel cannot order the payment of fines, [nevertheless], they may place him under the ban until he appeases his litigant [with money], and as soon as he gives him an amount which appears reasonable [to the injurer to be given] to him, they release him [from the ban], whether his litigant was appeased [ thereby ] or whether he was not appeased. And likewise, if the injured person seized an amount, [viz.,] whatever is proper for him to take, they do not reclaim [it] from him. Rema: And if the injured person should say, 'Assess for me my damage so that I should know up to how much I should seize,' he is not obeyed, save that if he had already seized, they assess for him [ his damage ] and instruct him, 'So much you may keep [ as your own ] and so much you must return [ to the injurer ].' And all this [ applies ] only to fines stated [ in Biblical Law ], but [ as to ] fines which the Sages come [ from time to time ] to impose of their own accord with respect to [ one who does not observe ] their ordinance [ s ], they may collect everywhere as will be explained in § 2.
ו המבייש בדברים מנדין אותו עד שיפייסנו כראוי לפי כבודו: הגה וע' לקמן סי' ת"כ סעיף ל"ח וע' לקמן סי' ב' אם נתחייב לו מלקות אם יכול לפדות עצמו בממון:
6 One who insults [his fellow-man merely] in words, is placed under the ban until he appeases him as is becoming his dignity. Rema: Infra § 420, par. 38., Infra § 2 [ regarding the question ] if one became guilty towards another person of the punishment of lashes whether he may acquit himself with money.