Siman 9
Presented here for study, not as a practical ruling. The Shulchan Aruch rules by Sephardi custom, the Rema's glosses by Ashkenazi custom, and the Kitzur follows Ashkenazi custom. For a practical question, ask your rabbi.
א שלא ליקח שוחד והתרת שכר בטלה. ובו ח סעיפים: מאוד מאוד צריך הדיין ליזהר שלא ליקח שוחד אפי' לזכות את הזכאי ואם לקחו צריך להחזירו כשיתבענו הנותן וכשם שהלוקחו עובר בלא תעשה כך הנותנו עובר בלפני עור לא תתן מכשול ולא שוחד ממון בלבד אלא אפי' שוחד דברים וכל דיין ששאל שאלה פסול לדון זה שהשאילו במה דברים כשלא היה לו לדיין להשאיל אבל היה לו להשאיל כשר שהרי גם זה שואל ממנו: הגה ודוקא ברגיל לשאול ממנו אבל באקראי בעלמא ולא מוכח שעושה משום הדין לא (מהרי"ק שורש י"ז):
1 The Judge must be exceedingly careful not to take a bribe even to acquit the innocent, and if he accepted it, he must return it when the donor claims it. Just as the one who receives it transgresses a negative command, so does the donor transgress [the negative command], 'Thou shalt not put a stumbling block before the blind.' And not only a bribe of money [is forbidden] but even a bribe of words [or acts]. Every Judge who borrows aught is ineligible to adjudicate the lawsuit of the owner of the lent object. This applies only when the Judge possesses naught to lend [to the latter], but if he had things to lend [to him], he is fit [to adjudicate his case], since the latter too may borrow from him. Rema: [ This, viz., that the Judge who borrows is forbidden to pronounce judgment for the owner of the lent objcet applies ] only when he is in the habit of borrowing from him, but [ if the borowing is merely ] incidental, and it is not evident that he does [ this ] on account of the [ lender's ] lawsuit, it is not [ forbidden ].
ב אם קדם התובע ושלח מנחה לדיין קודם שיזמין לנתבע לדין אין הנתבע יכול לפוסלו אא"כ הדיין רוצה לחשוך עצמו מאותו דין ממדת חסידותו (כגון שיודע שנתקרב דעתו לזה) (טור):
2 If the claimant sent a gift to the Judge beforehand, [i.e.,] before he [the Judge] summons the defendant to appear in Court, the latter cannot declare him [the Judge] unfit, unless the Judge desires to refrain from [adjudicating] that lawsuit out of piety, e.g., where [ the Judge ] knows that he has become well disposed towards this [ donor ].
ג נהגו לעשות לב"ד קופה שפוסקין ממון לפרנסת ב"ד ומגבין אותה בתחלת השנה או בסופה ואין בו משום תורת שוחד ותורת אגרא כי חובה על ישראל לפרנס דייניהם וחכמיהם וגם אם יש נדבות או הקדישות סתם לוקחים מהם: הגה ויותר טוב לגבות מתחלת השנה שיהא מוכן להם כדי שלא יצטרכו להחניף או להחזיק טובה לשום אדם (טור):
3 It was [formerly] customary to provide a fund for the [members of the] Court, [i.e.,] they [the townspeople] undertake to pay a fixed sum of money for the maintenance of the Court, and they collect it [from the townspeople] at the beginning of the year or at the end thereof, and it does not bear the designation of a bribe or the designation of remuneration [for pronouncing judgment], for it is obligatory for Israel to support its Judges and scholars. In addition, if there are free-will offerings or undefined dedications for a sacred purpose [available], they [the townspeople] may take therefrom [for the support of the Judges]. Rema: However, it is better to make the collection at the beginning of the year, so that [ the money for their support ] should be prepared for them [ in advance ] in order that they should not have to resort to flattery or be grateful to any person [ during the year ].
ד כל דיין שיושב ומגדיל שכר לסופרים ולשמשים הרי זה בכלל הנוטים אחרי הבצע:
4 Every Judge who sits [in his town] and [thus] increases the fees of [his] scribes and beadles, is regarded as included among those who turn aside for lucre.
ה הנוטל שכר לדון כל דיניו שדן בטלים אלא א"כ ידוע שלא נטל בהם שכר ואם אינו נוטל אלא שכר בטילתו מותר והוא שיהיה ניכר לכל שאינו נוטל אלא שכר בטלתו כגון שיש לו מלאכה ידועה לעשות בשעה שיש לו לדון אומר לבעלי הדין תנו לי שכר פעולה של אותה מלאכה שאתבטל ממנה והוא שיקבל משניהם בשוה אבל אם אינו ניכר כגון (שאין לו מלאכה ידועה אלא) שאומר שמא יזדמן לי שכר בקניית סחורה וסרסרות ובשביל זה מבקש שכר אסור (ע"ל סי' ל"ד סעי' י"ח):
5 One who takes payment to act as a Judge, all the judgments that he pronounced are void, unless it is known that [in certain cases] he did not take payment [to act as Judge]. However, if he takes payment only [to compensate] the loss of his [regular] work, it is permissible, provided it is clearly evident to all that he takes payment only [to compensate] the loss of his [regular] work, e.g., where he [the Judge] has special work to execute at the time that he has to act as Judge [and] says to the litigants [before acting as their Judge], 'Give me payment for work [as compensation for my] specific occupation from which I will have to desist [during the adjudication of the lawsuit].' [Furthermore,] this [is permissible only] where he [the Judge] receives [payment] from both [litigants] in equal shares. But if it not clearly evident [that he takes payment as compensation for loss of his work] e.g., where he has no special work [ to execute ], only that he says [to the litigants], 'Perhaps profit will accrue to me [while adjudicating your lawsuit] by purchasing goods [for trading, or through] brokerage,' and on account of this [possible profit] he demands payments [from the litigants], it is forbidden.
ו אין לדיין להניח לתלמיד בור שישב לפניו שלא ישא ויתן עמו ויטה מדרך האמת:
6 A Judge should not allow an uncultured disciple to sit before him, so that he should not discuss the arguments with him and [thereby] turn aside from the way of truth.
ז תלמיד היושב לפני רבו ורואה זכות לעני והרב רוצה לחייבו חייב ללמד עליו זכות ואם שותק עובר משום מדבר שקר תרחק:
7 A disciple who sits before his master and sees a point in favour of a poor man and the master wishes to pronounce him guilty, must plead in his [the poor man's] favour, and if he keeps silent he commits a sin on account of 'From a false matter keep far.'
ח תלמיד היושב לפני רבו ורואה שטועה בדין אל יאמר אשתוק עד שיגמור הדין ואסתרנו ואחזור ואבננו כדי שיקרא על שמי אלא יאמר לו דרך כבוד רבי כך וכך למדתני:
8 A disciple who sits before his master and notices that he errs in the law, should not say, 'I will keep silent until he completes the adjudication and [then] I will upset his decision and build up [another] decision [of my own] so that [the decision] will be called by my name,' but he should say to him in a respectful manner, 'Master, so and so you have taught me.'