Shulchan Aruch, Even HaEzer Siman 169

Siman 169

Presented here for study, not as a practical ruling. The Shulchan Aruch rules by Sephardi custom, the Rema's glosses by Ashkenazi custom, and the Kitzur follows Ashkenazi custom. For a practical question, ask your rabbi.

א מִצְוַת חֲלִיצָה בְּג' דַּיָּנִים יִשְׂרְאֵלִים, וְשֶׁלֹּא יִהְיוּ קְרוֹבִים זֶה לָזֶה וְלֹא לַיָּבָם וְלַיְבָמָה. וַאֲפִלּוּ שְׁנַיִם נְשׂוּאִין שְׁתֵּי בְּנוֹת אַחִין, לֹא יִהְיוּ זֶה עִם זֶה. אֲבָל שֵׁנִי בִּשְׁלִישִׁי, כָּשֵׁר (ת"ה סִימָן רכ"ו). וַאֲפִלּוּ הֵם הֶדְיוֹטוֹת, רַק שֶׁיֵּדְעוּ לְהַקְרוֹת אֶת הַיָּבָם וְהַיְבָמָה. וְאִם חָלְצָה בִּפְנֵי עַמֵּי הָאָרֶץ שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים לְהַקְרוֹת, כְּשֵׁרָה:

1 The mitzvah of halitzah (release from levirate marriage) is to be performed in front of three Jewish judges, who are not related to each other or to the levir (yavam) or to the woman subject to levirate marriage (yevamah). And even two married to the daughters of two brothers shouldn't be on the same court, but a second generation with a third generation is valid (Terumat Hadeshen, siman 226). And even if they are ordinary judges, as long as they know how to read out to the yavam and yevamah. And if she performed halitzah in front of ignoramuses who don't know how to read out, it is valid.

ב נִמְצָא אֶחָד מֵהֶם קָרוֹב אוֹ פָּסוּל, אוֹ גֵּר, פָּסוּל. וַאֲפִלּוּ הָיָה אָבִיו גֵּר וְאִמּוֹ יִשְׂרְאֵלִית, פָּסוּל, עַד שֶׁיְּהֵא אָבִיו וְאִמּוֹ מִיִּשְׂרָאֵל. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאִם אָבִיו מִיִּשְׂרָאֵל, כָּשֵׁר (טוּר בְּשֵׁם סְמַ"ג). וּמִיהוּ, חֲלִיצָה פְּסוּלָה מִיהָא הָוְיָא לְפָסְלָהּ עַל הָאַחִים, אֲפִלּוּ בֵּינוֹ לְבֵינָהּ. הַגָּה: יֵשׁ אוֹמְרִים דְּאָסוּר לִקַּח שָׂכָר מֵחֲלִיצָה, דְּהַנּוֹטֵל שָׂכָר לָדוּן דִּינָיו בְּטֵלִין (ר"י מִינְץ וּמהרא"י), וְכֵן נִרְאֶה בְּעֵינַי. בַּחֲלִיצוֹת, יֵשׁ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא יֵשֵׁב בִּשְׁלשָׁה דַּיָּנִים שֶׁיּוֹשְׁבִים לַחֲלֹץ מִי שֶׁנּוֹטֵל שָׂכָר, דַּהֲרֵי בָּעִינָן בֵּית דִּין כָּשֵׁר מִדְּאוֹרָיְתָא, וְעַיֵּן בְּחשֶׁן הַמִּשְׁפָּט סִימָן ט' אֵיזֶה שָׂכָר מֻתָּר לַדַּיָּן לְקַבֵּל. וַאֲפִלּוּ בָּזֶה נִרְאֶה לִי לְהַחֲמִיר אִם נוֹטֵל שָׂכָר מִן הַחֲלִיצָה, מִשּׁוּם מַרְאִית הָעַיִן, כְּמוֹ שֶׁמַּחֲמִירִין לְעִנְיַן קְרוֹבִים וּבִשְׁאָר דְּבָרִים לְעִנְיַן בֵּית דִּין שֶׁל חֲלִיצָה, יוֹתֵר מִבִּשְׁאָר בֵּית דִּין. וְרָאִיתִי וְשָׁמַעְתִּי שֶׁהָרַב נוֹטֵל שָׂכָר הַרְבֵּה מִן הַחֲלִיצָה, וְסוֹמֵךְ עַצְמוֹ בַּמֶּה שֶׁמּוֹכֵר לוֹ סַנְדָּל שֶׁל חֲלִיצָה; וְקֻלָּא גְּדוֹלָה הִיא בְּעֵינַי, וְשׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ יִרְחַק מִזֶּה. וְלֹא דָּמֵי לְמַה שֶּׁעֵדֵי הַגֵּט נוֹטְלִין שָׂכָר מִטַּעַם שֶׁכָּתַבְתִּי לְעֵיל סִימָן ק"ל, גַּם הָרַב הַמְסַדֵּר הַגֵּט כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי לְעֵיל בְּסֵדֶר הַגֵּט סָעִיף ד', כִּי אוֹתָן הַטְּעָמִים אֵינָם שַׁיָּכִים בַּחֲלִיצָה (הַכֹּל דַּעַת עַצְמוֹ):

2 [If] one of them is found to be related or invalid or a convert, [the chalitsah is] invalid. Even if his father was a convert and his mother an Israelite, [it is] invalid -- unless his father and mother are Israelites. And some say that if his father is an Israelite, [it is] valid ( Tur in the name of the Great Book of Mitsvot). However, it is at any rate an invalid chalitsah to invalidate her to the brothers -- even [if done just] between him and her. Comment: Some say that it is forbidden to take pay for chalitsah, because, whoever takes pay to judge, his judgements are nullified ( Ri Mintz and [?]); and so seems [correct] to me. At chalitsah ceremonies, one must be cautious that someone who takes pay not sit among the three judges who are sitting to effect the chalitsah, for we require a court that is valid according to [the law] of the Torah. See, in Choshen Mishpat chapter 9, what pay a judge is permitted to accept; but even for this, it seems to me [correct] to be strict if he takes pay for the chalitsah, because of the appearance to the eye, like we are strict about relatives and other matters regarding a court for chalitsah more than regarding another court. And I have seen and heard [cases] wherein a rabbi takes much pay for chalitsah and supports himself [in this position] on [the fact] that he sells him the sandal of chalitsah; this is a great leniency, in my view, and someone who takes care of his soul should distance himself from this. This is not similar to [the fact] that the witnesses of the bill [of divorce] take pay, for the reason I wrote above [in] chapter 130, and the rabbi who orchestrates the bill, as I wrote above in the agenda of the bill [of divorce], paragraph 4, for those reasons are not relevant to chalitsah (all this is his own view).

ג לְכַתְּחִלָּה מִצְוָה שֶׁיּוֹסִיפוּ שְׁנַיִם עַל הַג', וַאֲפִלּוּ הַשְּׁנַיִם הֵם עַמֵּי הָאָרֶץ. חָלְצוּ בְּג' חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁרָה (טוּר). וְאֵלּוּ הַשְּׁנַיִם שֶׁמּוֹסִיפִים, לֹא יִהְיוּ קְרוֹבִים וּפְסוּלִים; וְדַוְקָא לְכַתְּחִלָּה, אֲבָל בְּדִיעֲבַד כָּשֵׁר (ב"י):

3 Ideally, it is a mitzvah to add on two in addition to the three, even if the two are ignorant people. If they did chalitsah with three the chalitsah is valid (Tur). These two that they added, they should not be relatives or invalid. Specifically ideally, but after the fact, it is kosher (Beit Yoseif).

ד צְרִיכִים הַדַּיָּנִים לְכַתְּחִלָּה לִקְבֹּעַ מָקוֹם לוֹמַר: נֵלֵךְ לִמְקוֹם פְּלוֹנִי לַחֲלֹץ. מִיהוּ, אִם חָלְצָה בְּלֹא קְבִיעוּת מָקוֹם, כָּשֵׁר (טוּר בְּשֵׁם הָרַמְבַּ"ם):

4 The judges ideally need to set a place to be able to say, "let us go to such and such a place to do the chalitsah." However, if they did the chalitsah without designating a place, it is valid (Tur in the name of the Rambam).

ה יֵשׁ קֹבְעִים מָקוֹם בּוֹ בַּיּוֹם, וְיֵשׁ אוֹמְרִים לִקְבֹּעַ בַּיּוֹם שֶׁלְּפָנָיו:

5 They should set a place that day. Some say, they should set it the day before.

ו אֵין חֲלִיצָה כְּשֵׁרָה אֶלָּא בַּיּוֹם. חָלְצָה בַּלַּיְלָה, חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה:

6 Chalitsah is only valid if done during the day. If the chalitsah was done at night, the chalitsah is invalid.

ז אֵין חוֹלְצִין בְּשַׁבָּתוֹת וְלֹא בְּיָמִים טוֹבִים; וּמִיהוּ, בְּחֹל הַמּוֹעֵד, שַׁפִּיר דָּמֵי. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאֵין לַחֲלֹץ בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְעֶרֶב יוֹם טוֹב, וְכֵן נוֹהֲגִין:

7 Chalitsah should not be performed on Shabbos or holidays. However, on Chol HaMoed, it is better. Some say that chalitsah should not be performed on Friday or the day before a holiday, and this is our practice.

ח צָרִיךְ שֶׁיַּכִּירוּ שֶׁהוּא אֲחִי הַמֵּת, וְשֶׁהָיָה בְּעוֹלָמוֹ, וְזֹאת הִיא אֵשֶׁת הַמֵּת; וַאֲפִלּוּ אֵין כָּאן אֶלָּא עֵד אֶחָד שֶׁמֵּעִיד עֲלֵיהֶם, אוֹ אֲפִלּוּ קָרוֹב אוֹ אִשָּׁה אוֹ עֶבֶד אוֹ שִׁפְחָה אוֹ קָטָן שֶׁהוּא מַכִּיר וְנָבוֹן, נֶאֱמָן בְּכָךְ:

8 It is needed to know that [the individual preforming the levirate marriage is the] brother of the deceased, and was in the world, and this is the wife of the deceased; And Even if only one witness is there to testify about them [the deceased and widow's former marriage], or even if it [the wittness] is a relative, woman, slave, maidservant or a minor- the testimony is recognized and [is deemed] true, it [the testimony] is believed [even] with this.

ט צָרִיךְ שֶׁיֵּדְעוּ הַדַּיָּנִים שֶׁיֵּשׁ צ' יוֹם מִשֶּׁמֵּת הַבַּעַל, חוּץ מִיּוֹם שֶׁמֵּת בּוֹ וְיוֹם שֶׁחוֹלֶצֶת בּוֹ:

9 The judges need to know that ninety days passed from when the husband died, minus the day he died and the day they are performing the chalitsah.

י צָרִיךְ שֶׁיֵּדְעוּ שֶׁהַיָּבָם בֶּן י"ג שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד, וְהַיְבָמָה בַּת י"ב שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד, וְשֶׁהֵבִיאוּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת אַחַר שֶׁהִגִּיעוּ לִזְמַנִּים אֵלּוּ. וְאִם יֵשׁ לַיְבָמָה דַּדִּים גְּדוֹלִים, אֵין צָרִיךְ לִבְדֹּק אַחַר הַשְּׂעָרוֹת. וְכֵן אִם הַיָּבָם נִתְמַלֵּא זְקָנוֹ, אֵין צָרִיךְ לִבְדֹּק אַחַר הַשְּׂעָרוֹת. וּמִשְׁפָּט שְׁתֵּי הַשְּׂעָרוֹת וּבְדִיקָתָן, נִתְבָּאֵר בְּסִימָן קנ"ה (סָעִיף ט"ו):

10 They need to know that the yavam is 13 years old and one day and the yevama is 12 years old and one day, and that they grew two [pubic] hairs after reaching these times. And if the yevama has large breasts, there is no need to check about the hairs. So too if the yavam has a full beard, there is no need to check about the hairs. The laws of two hairs and their checking is found in Even HaEzer 155:15.

יא אֵין סוֹמְכִין בְּמִנְיַן הַשָּׁנִים לֹא עַל פִּי קְרוֹבִים וְלֹא עַל פִּי נָשִׁים, אֶלָּא עַל פִּי עֵדִים כְּשֵׁרִים לְהָעִיד. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאִם הֻחְזַק בְּעֵינֵי הַשְּׁכֵנִים, שֶׁלֹּא עַל פִּי הָאָב, שֶׁבָּא לִכְלַל שָׁנִים, אוֹ שֶׁיָּצָא עָלָיו קוֹל שֶׁבָּא לִכְלַל שָׁנִים, נֶאֱמָנִים לְהַחֲזִיקָן בִּגְדוֹלִים, אִם בְּדָקוּם וּמָצְאוּ לָהֶם שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, אֲבָל לֹא מְהַנֵּי שֶׁרָאוּ אוֹתוֹ שֶׁעָלָה לְסֵפֶר תּוֹרָה אוֹ שֶׁהָיָה שְׁלִיחַ צִבּוּר (מָרְדְּכַי פֶּרֶק מִצְוַת חֲלִיצָה). וַאֲפִלּוּ בְּלֹא חֶזְקַת הַשְּׁכֵנִים, אִם יֵשׁ לָהֶם רִבּוּי שְׂעָרוֹת, אוֹ שֶׁהֵם אֲרֻכּוֹת כְּמוֹ שֶׁרְגִילוֹת לְאִישׁ גָּדוֹל וּלְאִשָּׁה גְּדוֹלָה, חֲזָקָה שֶׁבָּאוּ לִכְלַל שָׁנִים, וְחוֹלְצִים. וְעַל זֶה סוֹמְכִים שֶׁלֹּא לִבְדֹּק אִם יֵשׁ גֻּמּוֹת בַּשְּׂעָרוֹת, מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ רִבּוּי שְׂעָרוֹת אוֹ שֶׁהֵם אֲרֻכּוֹת. וְאִם הֵם גְּדוֹלִים בְּקוֹמָה, יֵשׁ לִסְמֹךְ שֶׁהֵם גְּדוֹלִים, אֲפִלּוּ לֹא הֵבִיאוּ כִּי אִם שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת. וְאִם יֵשׁ לַיְבָמָה בָּנִים, הֲרֵי הֵם כְּסִימָנִים (הַגָּהוֹת מָרְדְּכַי דִּיבָמוֹת):

11 We do not really upon the word of relatives or that of women in establishing the age, rather only the testimony of valid witnesses. But there are those who say that if his age is established by neighbors, and not the father, or if there is a rumor that he has arrived at the appropriate age, then they are relied upon to establish his majority age, if they have checked him and found two pubic hairs, Rema: but we do not rely upon there opinions if they say that he has gone up to the Torah or led services (Mordechai: Chapter Mitzvat Halitsa). And, even without the opinions of the neighbors, if he has many hairs, or if they are long as is normal for an older man or woman, it is establish that he has arrived at the appropriate age and may, therefore, do halitsa. We rely upon this and do not check if there are mounds of hair since there are many or if they are long. If their height is tall we can rely upon that to establish that they are of majority age even if they only have two hairs. Rema: If the widow has sons then they are like signs (of her majority age.) (Mordechai's additions to Tractate Yevamot.)

יב יֵשְׁבוּ הַדַּיָּנִים כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִים לֵישֵׁב בְּדִין, וְיַעַמְדוּ לִפְנֵיהֶם הַיָּבָם וְהַיְבָמָה, שֶׁמִּצְוַת חֲלִיצָה לְכַתְּחִלָּה, מְעֻמָּד. הַגָּה: אֲבָל בְּדִיעֲבַד, אִם חָלְצָה מְיֻשָּׁב, כָּשֵׁר (טוּר). וְכֵן חוֹלֶה שֶׁלֹּא יוּכַל לַעֲמֹד, יוּכַל לַחֲלֹץ מְיֻשָּׁב, דְּכָל דָּבָר שֶׁאֵין לוֹ תַּקָּנָה חָשׁוּב דִּיעֲבַד (פִּסְקֵי מהרא"י סִימָן ק"צ). וְעַיֵּן לְקַמָּן סָעִיף ס"ד בְּפֵרוּשׁ סֵדֶר חֲלִיצָה:

12 The judges sit as is it is necessary to sit in judgement, and the yavam and yevama stand before them, since the Mitzvah of chalitsah is ideally done standing. Rema: But after the fact, if the chalitsah was done sitting, it is valid (Tur). So too an ill person who is unable to stand is able to do chalitsah sitting, since anything which has no fix is important after the fact (Piskei Mahari Siman 190). And see later Seif 64 for the specific order of the chalitsah.

יג מֵאַחַר שֶׁמַּסְכִּים הַיָּבָם לַחֲלֹץ, יֹאמְרוּ לוֹ לְבַטֵּל כָּל מוֹדָעוֹת שֶׁמָּסַר, כְּמוֹ גַּבֵּי גֵּט; שֶׁאִם מָסַר מוֹדָעָא תְּחִלָּה, הַחֲלִיצָה פְּסוּלָה. הַגָּה: וְכֵן אִם כָּפוּ אוֹתוֹ לַחֲלֹץ, דִּינוֹ כְּמוֹ בְּגֵט. וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן קל"ד. וְאַף עַל גַּב דְּיֵשׁ אוֹמְרִים מִצְוַת חֲלִיצָה קוֹדֵם, וְאִם כֵּן כָּל כְּפִיָּה הִיא בַּדִּין, מִכָּל מָקוֹם אֵין לָכֹף אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁנִּתְבָּאֵר סִימָן קס"ה:

13 Once the Yavam [person obligated to perform the levirate marriage] has agreed to perform halitza, he is to be instructed to nullify all declarations he has made, such as ones regarding [the granting of a] divorce; for if he has already made a declaration, the halitza is invalid. Rema: And also if he was coerced to perform halitza, the law is like in the case of a divorce. See earlier clause 134. And even though there are those who say [performing] halitza is preferable [to Yibum], and thus coercion is justified, even so one should not coerce except in the situations we have enumerated in clause 165.

יד לְכַתְּחִלָּה צָרִיךְ לָתֵת לַיָּבָם מִנְעַל הַחֲלִיצָה בְּמַתָּנָה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁיְּהַלֵּךְ בּוֹ מְעַט, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נִרְאֶה כְּשֶׁלּוֹ. וְאִם לֹא נָתְנוּ לוֹ, כָּשֵׁר (טוּר):

14 Preferably, the shoe used for halitza should be given to the Yabam as a gift. There are those who say he should walk in it a bit so that it looks like it belongs to him. But if it was not given to him [as a gift], it is valid.

טו הַמִּנְעָל צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה כֻּלּוֹ שֶׁל עוֹר. לְפִיכָךְ, צָרִיךְ לְתָפְרוֹ כָּל תְּפִירוֹתָיו בְּעוֹר לְכַתְּחִלָּה. וְכֵן נוֹהֲגִין; וְיֵשׁ פּוֹסְלִין אַף בְּדִיעֲבַד (טוּר בְּשֵׁם הָרְמַ"ה). דְּלֹא כְּיֵשׁ אוֹמְרִים דְּבַזְּמַן הַזֶּה שֶׁכָּל הַמִּנְעָלִים תְּפוּרִין בְּפִשְׁתָּן צָרִיךְ לִהְיוֹת תָּפוּר בְּפִשְׁתָּן (בְּסֵדֶר ר"י מִינְץ בְּשֵׁם ר' שְׁמַרְיָה). אֲבָל רְצוּעוֹתָיו אֵין צָרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ מֵעוֹר. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּגַם רְצוּעוֹתָיו מֵעוֹר (נִמּוּקֵי יוֹסֵף), וְכֵן נוֹהֲגִין:

15 The shoe must be entirely of leather. Therefore, [the shoemaker] must ideally sew all of its seams with leather. And that is our practice; and some [authorities] invalidate it even after the fact (Tur in the name of the RM"H), contrary to the opinion that since nowadays all shoes are sewn with flax, [the shoe for chalitza] must also be sewn with flax ([this opinion is] in the writings of R"Y Mintz in the name of R' Shmarya). But its straps do not need to be of leather. And some authorities say that the straps also need to be of leather (Nimukei Yosef), and that is our practice.

טז צָרִיךְ לְכַתְּחִלָּה שֶׁיְּהֵא הָעוֹר קָשֶׁה קְצָת, שֶׁיְּהֵא דּוֹמֶה קְצָת לְסַנְדָּל. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהַתְּפִירָה תִּהְיֶה מִבַּחוּץ. יֵשׁ אוֹמְרִים מִבִּפְנִים, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא דּוֹמֶה לְסַנְדָּל. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁלֹּא יְהֵא בֶּגֶד אוֹ עוֹר מִבִּפְנִים וְתָפְרוֹ בּוֹ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁעוֹשִים אוֹתוֹ מֵחֲתִיכָה אַחַת, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא דּוֹמֶה גַּם בָּזֶה לְסַנְדָּל. הַגָּה: אֲבָל נָהֲגוּ לַחֲלֹץ לְכַתְּחִלָּה בְּמִנְעָל שֶׁהוּא תָּפוּר מִבַּחוּץ, וְגַם שֶׁהוּא מִשְּׁנֵי חֲתִיכוֹת, דְּהַיְנוּ שֶׁהַתַּחְתּוֹן שֶׁלּוֹ שֶׁקּוֹרִין שׁול"א הוּא חֲתִיכָה אַחֶרֶת. וְגַם הָרְצוּעוֹת הֵם חֲתִיכָה אַחֶרֶת תְּפוּרִין בּוֹ. וְיִזָּהֲרוּ שֶׁלֹּא תִּהְיֶה הָעוֹר שֶׁל הַסַּנְדָּל מְשׁוּחָה בְּשֶׁמֶן לְרַכְּכוֹ (בִּסְדָרִים):

16 There are those who say that from the outset [the shoe] should be made from leather of a clean animal. The strips and the hooks also in it [must be clean], and also the strips of the sewing...(continue)

יז יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁלְּכַתְּחִלָּה עוֹשִׂין אוֹתוֹ מֵעוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה. גַּם הָרְצוּעוֹת וְהַקְּרָסִים שֶׁבּוֹ, גַּם רְצוּעוֹת הַתְּפִירָה (כ"כ בְּסֵדֶר ר"י מַרְגָּלִיוֹת), וְכֵן נוֹהֲגִין:

17 Some say that apriori it should be made from the skin of a kosher animal. Same for the lashes and hooks and sawing strings (as is written in the book of Rabbai Margalyot) and such is the custom.

יח יִהְיוּ בּוֹ שְׁתֵּי רְצוּעוֹת לְקָשְׁרוֹ בָּהֶם, אַחַת בְּצַד זֶה וְאַחַת בְּצַד זֶה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁרְצוּעוֹת אֵלּוּ יִהְיוּ לְבָנוֹת. וְגַם רְצוּעוֹת הַתְּפִירָה יִהְיוּ לְבָנִים. אֲבָל הַשְׁאָר, הַכֹּל שָׁחוֹר מִבַּחוּץ (הַגָּהוֹת מָרְדְּכַי דִּיבָמוֹת), וְכֵן נוֹהֲגִים. אֲבָל מִבִּפְנִים, אֵין לָחוּשׁ. וְאִם הֻשְׁחֲרוּ הָרְצוּעוֹת מֵחֲמַת זִקְנָה, אֵין לְהַקְפִּיד (פִּסְקֵי מהרא"י סִימָן ר"ה), וְכֵן נוֹהֲגִין. וְיִהְיוּ הָרְצוּעוֹת אֲרֻכּוֹת, שֶׁיּוּכַל לִכְפֹּל כָּל אַחַת שְׁתֵּי פְּעָמִים (כָּל בּוֹ):

18 There will be two straps on it to tie with them, one on each side. There are those that say that the straps should be white. And also the straps of sewing should be white. But the rest comment that it should be all black on the outside (compilations of the Mordechai on Yevamot), and so is the practice. But regarding the inside [of the straps], there's no need to be concerned with this. And if the straps become blackened due to age, there is no need to be stringent (rulings of the Mahari, sign 205), and so is the practice. And the straps should be long, so that you can double each strap twice [when tying] (Kol Bo).

יט יַעֲשׂוּ בּוֹ כְּמִין קֶשֶׁר, שֶׁקּוֹרִים חֻמַרְתָּא, בַּצַּד הָאֶחָד, שֶׁיִּכָּנֵס בַּנֶּקֶב שֶׁבַּצַּד הָאַחֵר כְּדֵי לְהַדְּקוֹ יָפֶה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁיַּעֲשׂוּ שְׁלשָׁה קְשָׁרִים בְּעִנְיָן זֶה, וּלְפָחוֹת שְׁתַּיִם. הַגָּה: וְנוֹהֲגִים לַעֲשׂוֹת שְׁלשָׁה. וְלֹא יִהְיוּ הַקְּשָׁרִים מִן הַמִּנְעָל עַצְמוֹ, אֶלָּא רְצוּעָה אַחֶרֶת מְחֻבֶּרֶת בְּרֹאשׁ הַמִּנְעָל. וְכֵן יַעֲשֶׂה הַקְּרָסִים שֶׁבַּצַּד הַשֵּׁנִי (הַגָּהוֹת מָרְדְּכַי) וְכֵן נוֹהֲגִין. וְיִתְפֹּר אֵלּוּ הַלּוּלָאוֹת וְהַקְּרָסִים מִבַּחוּץ, וְלֹא מִבִּפְנִים, וְכֵן נוֹהֲגִין:

English not available yet

כ יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ לָשׁוֹן כְּמוֹ שֶׁרְגִילִים לַעֲשׂוֹת בְּמִנְעָלִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא מֵעַל דְּמֵעַל. הַגָּה: יֵשׁ אוֹמְרִים לִתְפֹּר שָׂפָה סְבִיב הַמִּנְעָל לְמַעְלָה (ר"י מִינְ"ץ בְּשֵׁם ראבי"ה), וְלֹא נָהֲגוּ כֵּן. וְיִזָּהֵר לְתָפְרוֹ בִּתְפִירוֹת תְּכוּפוֹת זוֹ לָזוֹ (בְּסֵדֶר ר"י מַרְגָּלִיוֹת). וְעוֹשִׂין אָזְנֵי הַמִּנְעָל קְצָרִים, שֶׁלֹּא יִהְיוּ הַלּוּלָאוֹת וְהַקְּרָסִים עַל הַמִּנְעָל, רַק עַל הָרֶגֶל, שֶׁלֹּא יִהְיֶה מֵעַל דְּמֵעַל (הַגָּהוֹת מָרְדְּכַי):

English not available yet

כא יְהֵא עָשׂוּי לְצוּרַת רֶגֶל יְמָנִית, וְיִנְעֲלוֹ בְּרַגְלוֹ הַיְמָנִית; וְיִהְיֶה לְמִדַּת רַגְלוֹ, שֶׁלֹּא יְהֵא גָּדוֹל עַד שֶׁאֵין רָאוּי לֵילֵךְ בּוֹ, וְלֹא יִהְיֶה קָטָן עַד שֶׁאֵינוֹ מְכַסֶה רֹב הָרֶגֶל. וְלֹא יִהְיֶה קָרוּעַ עַד שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לֵילֵךְ בּוֹ:

English not available yet

כב חָלְצָה בְּסַנְדָּל שֶׁל עֵץ אוֹ שֶׁל שַׁעַם שֶׁאֵינָם מְחֻפִּים עוֹר, אוֹ בְּרֶגֶל שְׂמֹאל, אוֹ שֶׁהָיָה מִנְעָל גָּדוֹל עַד שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לֵילֵךְ בּוֹ, אוֹ קָטָן שֶׁאֵינוֹ מְכַסֶה רֹב רַגְלוֹ, אוֹ קָרוּעַ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לֵילֵךְ בּוֹ, אוֹ בְּסַנְדָּל שֶׁאֵין לוֹ עָקֵב, אוֹ בְּאַנְפִּלְיָא שֶׁל בֶּגֶד, חֲלִיצָתוֹ פְּסוּלָה. הָיָה שֶׁל עֵץ וּמְחֻפֶּה עוֹר, אוֹ שֶׁבֶּגֶד פִּשְׁתָּן תָּפוּר בִּפְנִים, אוֹ שֶׁחָלַץ בְּמִנְעָל שֶׁל שְׂמֹאל בְּיָמִין, כְּשֵׁרָה (טוּר):

English not available yet

כג מִנְעָל שֶׁל עוֹבְדֵי אֶלִילִים שֶׁמַּנִּיחִים אוֹתוֹ לְרַגְלֵי הַצּוּרָה וּמְהַלְּכִין אוֹתָהּ בּוֹ, לֹא תַּחֲלֹץ בּוֹ; וְאִם חָלְצָה, חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁרָה. אֲבָל בְּשֶׁל תִּקְרֹבֶת עֲבוֹדָה זָרָה, אוֹ שֶׁל עִיר הַנִּדַּחַת, אוֹ שֶׁנַּעֲשֵׂית לְתַכְרִיכֵי הַמֵּת, אִם חָלְצָה, חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה:

English not available yet

כד שׁוֹלֵט בִּשְׁתֵּי רַגְלָיו, וְכֵן הִיא בִּשְׁתֵּי יָדֶיהָ, יַעֲשׂוּ בְּשֶׁל יָמִין. וְאִם הִיא אִטֶּרֶת יָד, תַּעֲשֶׂה בְּיָמִין דִּידַהּ, שֶׁהוּא שְׂמֹאל כָּל אָדָם (טוּר בְּשֵׁם י"א):

English not available yet

כה אִטֵּר בְּרַגְלוֹ, יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁחוֹלֵץ בִּשְׁתֵּיהֶם, בְּמִנְעָל שֶׁל יָמִין בְּיָמִין, וּבְמִנְעָל שֶׁל שְׂמֹאל בִּשְׂמֹאל. וְיֵשׁ מִי שֶׁנִּסְתַּפֵּק לוֹמַר שֶׁאֵין לוֹ תַּקָּנָה. וְנָהֲגוּ כַּסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה, וְעַיֵּן לְקַמָּן בְּפֵרוּשׁ הַסֵּדֶר סָעִיף מ':

English not available yet

כו יִנְעַל הַמִּנְעָל עַל רַגְלוֹ כְּשֶׁהוּא יָחֵף, וְלֹא עַל בָּתֵּי שׁוֹקַיִם, שֶׁלֹּא יְהֵא מֵעַל דְּמֵעַל. וּמִטַּעַם זֶה יֵשׁ מְדַקְדְּקִים שֶׁלֹּא יְהֵא טִיט דָּבוּק בַּמִּנְעָל מִבִּפְנִים, וְגַם מִטַּעַם זֶה יֵשׁ מַצְרִיכִים לִרְחֹץ רַגְלוֹ הַיְמָנִית יָפֶה יָפֶה:

English not available yet

כז יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר, שֶׁהַיָּבָם קוֹשֵׁר כְּנַף הַמִּכְנָסַיִם לְמַעְלָה מִשּׁוֹקוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּ הַדַּיָּנִים הֵיטֵב שֶׁאֵין דָּבָר בֵּין רַגְלוֹ וּבֵין מִנְעָלוֹ (הַגָּהוֹת מָרְדְּכַי):

English not available yet

כח יִנְעַל הַמִּנְעָל וְיִכְרֹךְ הָרְצוּעוֹת סָבִיב לַמִּנְעָל בְּרַגְלוֹ, וְיִקְשֹׁר שְׁנֵיהֶם יַחַד שְׁנֵי קְשָׁרִים זֶה עַל זֶה, וְאַל יְהַדֵּק קֶשֶׁר הַשֵּׁנִי בְּחֹזֶק, כְּדֵי שֶׁתּוּכַל לְהַתִּירוֹ בְּיָמִין (כֵּן עָשָׂה מַהֲרִי"ל וְכֵן מַשְׁמַע בַּסְמַ"ג), וַעֲנִיבָה עֲלֵיהֶם. וְצָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה הַקֶּשֶׁר עַל בְּשַׂר שׁוֹקוֹ, וְלֹא עַל אָזְנֵי הַמִּנְעָל, לְכָךְ צָרִיךְ שֶׁיַּחְתֹּךְ בַּמִּנְעָל לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו כְּמוֹ פְּגִימָה, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא הָרְצוּעָה הַחוֹזֶרֶת דְּבוּקָה מַמָּשׁ עַל רַגְלוֹ יָחֵף. וִיסַבֵּב הָרְצוּעוֹת פַּעֲמַיִם סָבִיב לַשּׁוֹק, עַד שֶׁיָּשׁוּבוּ רָאשֵׁי הָרְצוּעוֹת (עַל הַשּׁוֹק לְפָנִים) מִמַּעַל לְאָזְנֵי הַמִּנְעָל (הַגָּהוֹת מָרְדְּכַי), עַל הַשּׁוֹק עָרֹם. וְיִהְיוּ הַקְּשָׁרִים עַל פְּנֵי הַשּׁוֹק וְלֹא מֵאֲחוֹרָיו. וְיַכְנִיס הַקְּשָׁרִים (שֶׁבְּאָזְנוֹ) בַּנְּקָבִים שֶׁבְּאָזְנוֹ הַשְּׁנִיָּה:

English not available yet

כט מְלַמְּדִין אוֹתָהּ וְאֶת הַיָּבָם לִקְרוֹת, עַד שֶׁהוּא וְהִיא יִהְיוּ רְגִילִים, וְתִהְיֶה יְכוֹלָה לִקְרוֹת "לֹא אָבָה" (דְּבָרִים כה, ז) בִּנְשִׁימָה אַחַת. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר, שֶׁצָּרִיךְ גַּם כֵּן שֶׁהוּא יִהְיֶה יָכוֹל לוֹמַר: "לֹא חָפַצְתִּי" (דברים כה, ח) בִּנְשִׁימָה אַחַת. וְיִקְרְאוּ אוֹתָהּ, וְהִיא מְעֻמָּד, בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ: "מֵאֵן יְבָמִי לְהָקִים לְאָחִיו שֵׁם בְּיִשְׂרָאֵל לֹא אָבָה יַבְּמִי" (דְּבָרִים כה, ז) וְיִקְרְאוּ אוֹתוֹ, וְהוּא מְעֻמָּד; לֹא חָפַצְתִּי לְקַחְתָּהּ (דְּבָרִים כה, ח) וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיְּדַקְדְּקוּ עִמָּהּ שֶׁהִיא תִּקְרָא: "לֹא אָבָה יַבְּמִי", בִּנְשִׁימָה אַחַת (טוּר). וְכֵן הוּא הַמִּנְהָג. גַּם בְּ"לֹא חָפַצְתִּי לְקַחְתָּהּ". וְעַיֵּן לְקַמָּן בְּפֵרוּשׁ הַסֵּדֶר סָעִיף ס"ו:

English not available yet

ל יַעֲמֹד אֵצֶל כֹּתֶל אוֹ אֵצֶל עַמּוּד וְיִשָּׁעֵן בּוֹ, וְיִדְחֹק רַגְלוֹ בַּקַּרְקַע, וְתַתִּיר קִשְׁרֵי הַמִּנְעָל, וְאַחַר כָּךְ הַקְּרָסִים, הַכֹּל בְּיָדָהּ הַיְמָנִית, וְתִתְפֹּס רַגְלוֹ בְּיָדָהּ הַשְּׂמָאלִית, וְתִהְיֶה שׁוֹמֶטֶת הַמִּנְעָל מִן הָעָקֵב בְּיָדָהּ הַיְמָנִית, וְתַחֲלֹץ כָּל הַמִּנְעָל גַּם בְּיָדָהּ הַיְמָנִית, וְכָל זֶה בְּלִי סִיּוּעַ יָד שְׂמָאלִית. וּבְכָל זֶה לֹא תִּהְיֶה יוֹשֶׁבֶת, וְלֹא עַל בִּרְכֶּיהָ, אֶלָּא תִּהְיֶה מְעֻמָּד, וְתָכֹף עַצְמָהּ. וּמַשְׁלֶכֶת הַמִּנְעָל לָאָרֶץ. חָלְצָה בְּיָדָהּ הַשְּׂמָאלִית אוֹ בְּשִׁנֶּיהָ, כְּשֵׁרָה (טוּר):

English not available yet

לא גִּדֶּמֶת, חוֹלֶצֶת בְּשִׁנֶּיהָ:

English not available yet

לב יֵשׁ אוֹמְרִים, שֶׁאִם לֹא דָּחַק רַגְלוֹ בַּקַּרְקַע, חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה:

English not available yet

לג הִתִּיר הוּא הַקֶּשֶׁר, וְשָׁמְטָה הִיא הַמִּנְעָל מֵרַגְלוֹ; אוֹ שֶׁהִתִּירָה הִיא, וְשָׁמַט הוּא, חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דַּוְקָא שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַהֲלֹךְ בּוֹ בְּלֹא קְשִׁירָה; אֲבָל אִם יָכוֹל לַהֲלֹךְ בּוֹ בְּלֹא קְשִׁירָה, וְחָלְצָה אוֹתוֹ, הַחֲלִיצָה כְּשֵׁרָה אַף עַל פִּי שֶׁהוּא הִתִּיר הַקֶּשֶׁר (טוּר בְּשֵׁם הָרֹא"שׁ):

English not available yet

לד הָיְתָה רַגְלוֹ עֲקֻמָּה לְאָחוֹר, אוֹ הֲפוּכָה עַל צִדָּהּ, אוֹ שֶׁמְּהַלֵּךְ עַל אֶצְבְּעוֹת רַגְלָיו, אֵינוֹ חוֹלֵץ:

English not available yet

לה חָלְצָה מִן הָאַרְכֻּבָּה וּלְמַטָּה, חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁרָה. מִן הָאַרְכֻּבָּה וּלְמַעְלָה, חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאַקְּשִׁירָה קָאֵי, שֶׁאִם הָיָה הַקֶּשֶׁר לְמַעְלָה מֵהָאַרְכֻּבָּה, פְּסוּלָה. אֲבָל אִם נִקְטְעָה רַגְלוֹ, אֲפִלּוּ מִן הָאַרְכֻּבָּה וּלְמַטָּה, אֵינוֹ חוֹלֵץ. וְעַל כֵּן לֹא יִהְיֶה הַמִּנְעָל אָרֹךְ עַד לְמַעְלָה מִן הָאַרְכֻּבָּה (מָרְדְּכַי רֵישׁ מִצְוַת חֲלִיצָה). וְיֵשׁ אוֹמְרִים דִּבְנִקְטְעָה רַגְלוֹ מַיְרֵי, שֶׁאִם נִקְטְעָה לְמַטָּה מֵהָאַרְכֻּבָּה וְנִשְׁאַר כָּל כָּךְ מִשּׁוֹקוֹ שֶׁיָּכוֹל לְהַכְנִיס בּוֹ הַמִּנְעָל וּלְקָשְׁרוֹ לְמַטָּה מֵהָאַרְכֻּבָּה, חוֹלֵץ:

English not available yet

לו קָרְעָה הַמִּנְעָל מַעַל רַגְלוֹ, אוֹ שֶׁשְּׂרַפְתּוֹ, פְּסוּלָה:

36 If she tears the shoe off of his leg, or if she burns it, unfit.

לז הָיָה לָבוּשׁ שְׁנֵי מִנְעָלִים, וְחָלְצָה הָעֶלְיוֹן, אַף עַל פִּי שֶׁקָּרְעָה הַתַּחְתּוֹן עַד שֶׁנִּתְגַּלֵּית רַגְלוֹ, חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה. אֲבָל אִם חָלְצָה שְׁנֵיהֶם, חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁרָה (טוּר):

37 If he is wearing two shoes [in layers one on top of the other], and she removes the outer shoe, even though she tore the bottom one to the point where his leg was exposed, the chalitzah is invalid. But if she removes both of them [i.e. the shoes], the chalitzah is valid. (Tur)

לח תַּעֲמֹד נֶגֶד הַיָּבָם, וְתִירַק בָּאָרֶץ כְּנֶגֶד פְּנֵי הַיָּבָם, רֹק הַנִּרְאֶה לַדַּיָּנִים כְּשֶׁיֵּצֵא מִפִּיהָ עַד שֶׁיַּגִּיעַ לִפְנֵי הַיָּבָם. וְאִם לֹא רָאוּ הַדַּיָּנִים כְּשֶׁיָּצָא הָרֹק מִפִּיהָ, כְּשֵׁרָה:

38 She stands opposite the levir, and she spits on the ground opposite the face of the levir, the spit that is visible to the judges as it goes out from her mouth that reaches the area in front of the levir. But if the judges to not see when the spit goes out of her mouth, [still] valid.

לט רָקְקָה וּקְלַטְתּוֹ הָרוּחַ קֹדֶם שֶׁהִגִּיעַ נֶגֶד פָּנָיו, כְּגוֹן שֶׁהִיא אֲרֻכָּה מִמֶּנּוּ, צְרִיכָה לִירֹק פַּעַם אַחֶרֶת. אֲבָל לְאַחַר שֶׁהִגִּיעַ הָרֹק נֶגֶד פָּנָיו, אֲפִלּוּ לֹא הִגִּיעַ לָאָרֶץ, כְּשֵׁרָה. לְפִיכָךְ, אִם הוּא אָרֹךְ וְהִיא קְצָרָה, קָרֵינָן בֵּהּ שַׁפִּיר "בְּפָנָיו" (דְּבָרִים כה, ט):

39 If she spit, and the wind caught it before it reached opposite his face, like a case where she is taller than him, then she needs to spit another time. But, [if the wind catches it] after the spit reaches opposite his face, even if it did not reach the ground, valid. Therefore, if he is tall and she is short, we apply the verse better "in his face." (Devarim 25:9):

מ יְבָמָה שֶׁרָקְקָה דָּם, אֵינָהּ צְרִיכָה לִירֹק פַּעַם אַחֶרֶת. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּדַוְקָא בְּמוֹצֶצֶת, מִשּׁוּם דְּאִי אֶפְשָׁר לָהּ בְּלֹא צִחְצוּחֵי רֹק:

40 The childless widow awaiting marriage who spits blood, she does not need to spit another time. But some say this specially applies when she sucks, because it is impossible for her to do this without cleaning the spit.

מא אָכְלָה שׁוּם אוֹ גַּרְגֵּר וְכַיּוֹצֵא בּוֹ, מִדְּבָרִים הַמַּרְבִּים רֹק, וְהָיָה רֹק זָב מִפִּיהָ, אֵינוֹ כְּלוּם. וְנָהֲגוּ לְמָנְעָהּ מִלֶּאֱכֹל כְּלוּם. וְכֵן לִשְׁתּוֹת, וּתְמַעֵט בְּדִבּוּר, כְּדֵי שֶׁיָּבֹא הָרֹק מֵעַצְמוֹ. גַּם לֹא תְּנַקֵּר שִׁנֶּיהָ, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּרֹק דָּם (כ"ז בִּסְדָרִים):

41 If she ate sesame or cress, or something like that, from things that increase saliva, and the spit flows from her mouth, it is nothing. And it customary to prevent her from eating anything. And so too to drink, and she minimizes speaking, so that the spit will come from itself. Also she should not poke at her teeth, so that she will not spit blood.

מב אַחַר כָּךְ מַקְרִין אוֹתָהּ מְעֻמָּד: "כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִבְנֶה אֶת בֵּית אָחִיו, וְנִקְרָא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל בֵּית חֲלוּץ הַנָּעַל" (דְּבָרִים כה, ט י). וּמִצְוָה לְכָל הָעוֹמְדִים לוֹמַר: "חֲלוּץ הַנַּעַל", שָׁלשׁ פְּעָמִים. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁגַּם הַיְבָמָה תֹּאמַר כֵּן:

42 After so, [the group will] teach her [the following words while he is] standing, "So shall it be done unto the man that doth not build up his brother’s house. And his name shall be called in Israel The house of him that had his shoe loosed " (Deuteronomy 25:9-10). It is a commandment to all present to say "Shoe loosed" three times, and there are there are those who say that the childless widow awaiting Levirate marriage also says so.

מג נִמְצָא סֵדֶר הַחֲלִיצָה: קוֹרְאָה "מֵאֵן יְבָמִי" (דְּבָרִים כה, ז), וְקוֹרֵא "לֹא חָפַצְתִּי לְקַחְתָּהּ" (דְּבָרִים כה, ח), וְחוֹלֶצֶת, וְרוֹקֶקֶת, וְקוֹרְאָה "כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ" (דְּבָרִים כה, ט י) וְאֵין הַסֵדֶר מְעַכֵּב. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא אֲפִלּוּ לֹא קָרְאָה וְלֹא רָקְקָה, אֶלָּא שֶׁחָלְצָה בִּלְבַד, הַחֲלִיצָה כְּשֵׁרָה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, כְּשֶׁהָיוּ יְכוֹלִים לְדַבֵּר, שֶׁהֲרֵי הֵם רְאוּיִם לִקְרוֹת. אֲבָל אִלֵּם וְאִלֶּמֶת וּקְטַנָּה, אֵינָם חוֹלְצִין, וְאִם חָלְצוּ, חֲלִיצָתָן פְּסוּלָה; וְאֵינָהּ כְּשׁוֹטֶה וְקָטָן, שֶׁלֹּא עָשׂוּ כְּלוּם, שֶׁאֵינָהּ נִפְסֶלֶת לָאַחִים וִיכוֹלָה לְהִתְיַבֵּם לָהֶם אוֹ לוֹ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּהוּא הַדִּין לַחֲלִיצַת חֵרֵשׁ וְחֵרֶשֶׁת שֶׁאֵינָהּ כְּלוּם. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁחֲלִיצָתָן פְּסוּלָה, כְּמוֹ שֶׁל אִלֵּם וְאִלֶּמֶת:

43 This is the order of the Chalitsah: She reads "My brother-in-law has refused" (Devarim 25:7), and he reads "I do not desire to take her" (Devarim 25:8), and she removes [the shoe], and she spits, and she reads "so will be done to the man" (Devarim 25:9-10), but the order does not impinge [on the validity of the ceremony]. Moreover, even if she did not read or spit but only removed [the shoe], the Chalitsah is valid. When is this the case? when they are able to speak, such that they are fit to read. But if either the man or the woman is mute or the woman is a minor, they don't perform Chalitsah, and if they did, their Chalitsah is invalid. This is different than the case if the man is mentally disabled or a minor, in which case they have accomplished nothing, such that she is not invalidated to the brothers and can perform Yibum or not. Some say that this is also the rule for Chalitsah where either the man or woman is deaf that it is nothing. And some say that their Chalitsah is invalid, like with a mute man or woman.

מד צָרִיךְ שֶׁיְּכַוְּנוּ הַיָּבָם וְהַיְבָמָה שֶׁתְּהֵא מֻתֶּרֶת לְזָר בַּחֲלִיצָה זוֹ. נִתְכַּוֵּן הוּא וְלֹא הִיא, אוֹ הִיא וְלֹא הוּא, לֹא הֻתְּרָה; אֲבָל חֲלִיצָה פְּסוּלָה הִיא לְפָסְלָהּ עַל הָאַחִים. לְפִיכָךְ, יְבָמָה שֶׁגָּדְלָה בֵּין הָאַחִים, וְרָאִינוּ שֶׁחָלְצָה נַעֲלוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהֶם, אֲסוּרָה לְהִתְיַבֵּם, שֶׁמָּא כִּוְּנוּ לְשֵׁם חֲלִיצָה; וּצְרִיכָה חֲלִיצָה כְּשֵׁרָה, לְהַתִּירָהּ לְזָר; אֲבָל כָּל זְמַן שֶׁלֹּא רָאִינוּ שֶׁחָלְצָה לְאֶחָד מֵהֶם, מֻתֶּרֶת לְהִתְיַבֵּם, וְאֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא חָלְצָה:

44 The brother-in-law and the sister-in-law have to have the intention that she will be permitted to an outsider through this Chalitsah. If he intends but she does not, or she does but he does not, she is not permitted [to an outsider]; but it is an invalid Chalitsah [sufficiently] to invalidate her to the brothers. Therefore, a sister-in-law that grew up among the brothers, and we have seen that she removed one of their shoes, she is forbidden to perform Yibum, lest they intended it for the purpose of Chalitsah, and she needs a valid Chalitsah to permit her to an outsider; but as long as we have not seen her remove [the shoe] of one of them, she is permitted to perform Yibum, and we do not suspect that she may have removed [a shoe].

מה וְכֵן אִם רָקְקָה לִפְנֵי הַיָּבָם בִּפְנֵי בֵּית דִּין, נִפְסְלָה מִלְּהִתְיַבֵּם. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר, דְּהָנֵי מִלֵּי כְּשֶׁרָקְקָה רֹק, אֲבָל אִם רָקְקָה דָּם, וְאֵין רֹק מְעֹרָב בּוֹ, אֵינָהּ נִפְסֶלֶת בְּכָךְ:

45 And therefore, if she spits in front of the brother of her deceased husband, she annuls the Yibum. And there are those who say that if she spits blood without saliva mixed in she does not annul the Yibum.

מו יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר, שֶׁיֵּשׁ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא תִּירֹק הַיְבָמָה לִפְנֵי הַיָּבָם קֹדֶם חֲלִיצָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא תְּהֵא חֲלִיצָה פְּסוּלָה וּתְהֵא צְרִיכָה לַחֲזֹר עַל כָּל הָאַחִים:

46 There are those who hold that one must be careful that the yevama does not spit in front of the yavam before performing halitza, so that the halitza does not become invalid and require her to return [and do it again] with all of the brothers.

מז אִם קָרְאָה לְבַד, לֹא נִפְסְלָה בְּכָךְ מִלְּהִתְיַבֵּם:

47 If she [the yavama] only read the declaration [but did not perform the halitza act itself], she is not yet disqualified from the yibum process.

מח הַסוּמָא, אֵינוֹ חוֹלֵץ לְכַתְּחִלָּה. וְאִם חָלַץ, חֲלִיצָתוֹ כְּשֵׁרָה. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר, שֶׁאִם אֵין אָח אֶלָּא הוּא, חוֹלֶצֶת לְכַתְּחִלָּה, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּתְעַגֵּן (ב"י מ"כ). וְלֹא מִקְּרֵי סוּמָא, אֶלָּא בִּשְׁתֵּי עֵינָיו (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פ"ד):

48 A blind person should not, ab initio, perform chalitza. But if he did perform chalitza, his chalitza was kosher. There is an opinion that if there isn't another brother [who could potentially perform the chalitza], then the blind brother may perform the chalitza ab initio, [Remah:] such that the widow not fall into the position of an agunah. Also note that one is not called "blind" unless [blind in] both eyes.

מט קְטַנָּה שֶׁחָלְצָה לְגָדוֹל, חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה וְנִפְסְלָה עַל כָּל הָאַחִים. וּכְשֶׁתַּגְדִּיל, תַּחֲלֹץ מֵאֶחָד מֵהֶם, וְאֵינָהּ צְרִיכָה לַחֲזֹר עַל כָּל הָאַחִים:

49 A k'tana [pre-pubescent girl] who performed chalitza to an adult male - her chalitza is considered disqualified, and she is further disqualified from performing chalitza with any of the other brothers. [Remah:] Once she grows up, she may perform chalitza with one of the brothers, and needn't do it again with the other brothers.

נ חֲלִיצָה מֻטְעֵת, שֶׁאוֹמְרִים לוֹ: חֲלֹץ לָהּ עַל מְנָת שֶׁתִּתֵּן לְךָ מָאתַיִם זוּז, הַחֲלִיצָה כְּשֵׁרָה, אֲפִלּוּ אֵינָהּ נוֹתֶנֶת לוֹ כְּלוּם, וַאֲפִלּוּ כָּפַל הַתְּנַאי. וַאֲפִלּוּ אָמַר לָהּ בִּשְׁעַת הַחֲלִיצָה: עַל מְנָת שֶׁלֹּא תִּנָּשְׂאִי לְאִישׁ, וְכָפַל תְּנָאוֹ, אֵינוֹ כְּלוּם (תְּשׁוּבַת הָרֹא"שׁ כְּלָל נ"ב). וְאַף עַל פִּי שֶׁהַחֲלִיצָה כְּשֵׁרָה אַף אִם לֹא תִּתֵּן לוֹ, מִכָּל מָקוֹם חַיֶּבֶת לִתֵּן לוֹ, כִּשְׁאָר שְׂכַר שָׂכִיר לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתָּן. אֲבָל אִם יֵשׁ טַעֲנָה שֶׁאֵינָהּ חֲפֵצָה בּוֹ מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ הָגוּן לָהּ, וְהוּא חַיָּב לַחֲלֹץ אֶלָּא שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה, וְהִטְעוּהוּ שֶׁיַּחֲלֹץ לָהּ עַל מְנָת שֶׁתִּתֵּן לוֹ מָאתַיִם זוּז, אֵינָהּ חַיֶּבֶת לִתֵּן לוֹ כְּלוּם. אֲבָל אִם נָתְנָה לוֹ הַמָּעוֹת אוֹ הִשְׁלִישָׁה לוֹ הַמָּעוֹת, אֵינָהּ יְכוֹלָה לַחֲזֹר (תְּשׁוּבַת רַשְׁבָּ"א אֶלֶף ר"מ). וְעַיֵּן לְעֵיל רֵישׁ סִימָן קס"ה:

50 A male who mistakenly performs chalitza, in a case like the following: others say to him, "Perform Chalitza with this woman, on the condition that she will pay you 200 zuz"; this chalitza is kosher, even if she gives him nothing, and even if the oath were doubled. [Remah] And even if he said to her at the moment of chalitza: "[I'm doing this] on the condition that you don't marry someone else," and the oath is doubled, it is still unenforceable. Even though the chalitza is kosher even if she doesn't give him the money, nevertheless she is obligated to give it to him, similarly to any case where money is promised in exchange for performing a service. However, if she has a legitimate claim why she doesn't desire him - he isn't fit for her in some way - and he is considered obligated to perform chalitza and yet doesn't want to, and furthermore the court fools him into performing chalitza under the auspices that she will pay him; in such a case she needn't pay him anything. [Remah] But if she did pay him the money, she can't ask him to return it.

נא אָמְרוּ לוֹ: חֲלֹץ לָהּ וּבְכָךְ אַתָּה כּוֹנְסָהּ, אוֹ שֶׁאָמְרוּ לֵהּ: חֲלֹץ לָהּ שֶׁזּוֹ מִצְוָה הִיא וְאֵינָהּ מַפְסֶדֶת עָלֶיךָ כְּלוּם, וְאִם תִּרְצֶה אַחַר כָּךְ לְיַבֵּם, תְּיַבֵּם, וְכַיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלּוּ, אֵינָהּ חֲלִיצָה לְהַתִּירָהּ, כֵּיוָן שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן לְהַתִּירָהּ, אֲבָל נִפְסְלָה בְּכָךְ מִלְּהִתְיַבֵּם, וְכוֹפִין אֲפִלּוּ בְּשׁוֹטִים לַחֲלֹץ לָהּ חֲלִיצָה כְּשֵׁרָה:

51 If they said to him: "do halitza and thereby you will have married her," or if they said to them: "do halitza because it is a mitzvah and you don't lose anything by it, and if you wish, afterwards you can do levirate marriage..." or similar things, it is not considered halitza that permits her to other men. Since he did not intend to permit her. But this is sufficient to disqualify her from levirate marriage and we force, even half-wits, to do halitza and the halitza is effective.

נב אָמְרוּ לוֹ: הָאִשָּׁה הַזֹּאת אֵינָהּ רוֹצָה בְּךָ דֶּרֶךְ יִבּוּם, אֶלָּא חֲלֹץ לָהּ וַעֲקֹר זִקָּתָהּ הֵימֶנָּה וְהִיא נִשֵּׂאת לְךָ דֶּרֶךְ נִשּׂוּאִין, יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁחֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁרָה:

52 In the case that they said to him: This woman does not wish to be wed to you via yibbum, so perform halitza for her and remove the levirate bond from her and she will marry you in the normal manner, there are those who say this is a valid halitza.

נג דִּין חֲלִיצָה מְעֻשֵּׂית עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל אוֹ עַל יְדֵי עכו"ם, דִּינָהּ כְּדִין גֵּט מְעְשֶּׂה, שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קל"ד. וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן זֶה סָעִיף י"ג:

53 The rule in regard to compelled halitza, be it by a Jew or a non-Jew, is the same as regards a compelled bill of divorce, as is explained in section 134. Rema: See above in this section paragraph 13.

נד ֹ מָסַר מוֹדָעָא עַל הַחֲלִיצָה, אֵינָהּ חֲלִיצָה בְּטֵלָה, אֶלָּא חֲלִיצָה פְּסוּלָה הִיא:

54 If one expressed doubts about the [validity] of the halitza [it is not considered a] negated halitza but rather [it is considered] an invalid halitza.

נה חֲלִיצָה פְּסוּלָה פּוֹסֶלֶת עַל כֹּל הָאַחִים, וּפוֹסֶלֶת לִכְהֻנָּה, וְאוֹסֶרֶת עָלָיו כָּל קְרוֹבוֹתֶיהָ, וְאֵינָהּ נִשֵּׂאת לְזָר עַד שֶׁתַּחֲלֹץ חֲלִיצָה כְּשֵׁרָה. עָבְרָה וְנִשֵּׂאת לְזָר קֹדֶם שֶׁתַּחֲלֹץ, חוֹלֵץ לָהּ חֲלִיצָה כְּשֵׁרָה וְהִיא תַּחַת בַּעְלָהּ, וְאֵין מוֹצִיאִין אוֹתָהּ מִמֶּנּוּ, מִכָּל מָקוֹם מַפְרִישִׁין אוֹתָהּ מִבַּעְלָהּ עַד שֶׁיַּחֲלֹץ לָהּ הַיָּבָם:

55 Invalid halitza invalidates the widow from all the brothers and invalidates her from marrying a cohen and forbids the brothers from all of her close relations and she is not allowed to marry out of the brothers' family until you has performed a valid halitza. If she transgressed and married out of the family before she had done halitza: we perform for her a valid halitza and she stays with her [new] husband and she is not caused to leave him, but, nonetheless we seclude her from her husband until the brother in law does the halitza.

נו לְאַחַר שֶׁחָלְצָה, כּוֹתְבִין לָהּ בֵּית דִּין שֶׁחָלְצָה בִּפְנֵיהֶם, גֵּט חֲלִיצָה. וְאִם לֹא כְּתָבוּהוּ לָהּ, כָּל שְׁנַיִם שֶׁרָאוּ הַחֲלִיצָה יְכוֹלִים לְכָתְבוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם מַכִּירִים לֹא הַיָּבָם וְלֹא הַיְבָמָה; שֶׁבֵּית דִּין לֹא חָלְצוּ בִּפְנֵיהֶם אִם לֹא הָיוּ מַכִּירִים. וּצְרִיכִין לְשַׂרְטְטוֹ, מִפְּנֵי מִקְרָאוֹת שֶׁבּוֹ. וְעַיֵּן לְקַמָּן בְּפֵרוּשׁ הַסֵּדֶר סָעִיף ל"ה: (אָמַר הַמַּגִּיהַּ גַּם פֹּה בְּסֵדֶר חֲלִיצָה כָּל מָקוֹם שֶׁלֹּא נִזְכַּר בַּהַגָּהוֹת שֵׁם אוֹמְרָהּ, סְתָמָן כְּפֵרוּשָׁן שֶׁהֵם לְקוּחִים מֵהַסְדָרִים וּבִפְרָט מִסֵדֶר מהר"י מַרְגָּלִיוֹת):

56 After she has had halitza the court writes that she had halitza in from of them in a bill of halitza. And, if they did not write it for her, any two [men] that saw the halitza can write it, even if they don't know the woman or the man; for the court would not have allowed the ceremony in front of them had they not recognized them. [The bill of halitza] must have lines scored into the parchment because of the verses that are in it. Rema: And see below in the comments on the Order of Writing the Bill in paragraph 35. ([I] the Editor say: here too in the Order of Halitza in all places where the source of a comment is not mentioned it is to be assumed that they take from the Sedarim and specifically from the Seder (Order) of Mahari Margaliot.)

Previous Chapter Next Chapter