Shulchan Aruch, Orach Chayim Siman 334

Siman 334

Presented here for study, not as a practical ruling. The Shulchan Aruch rules by Sephardi custom, the Rema's glosses by Ashkenazi custom, and the Kitzur follows Ashkenazi custom. For a practical question, ask your rabbi.

א נָפְלָה דְּלֵקָה בְּשַׁבָּת, אִם הוּא בַּלַּיְלָה קֹדֶם סְעֻדָּה, יָכוֹל לְהַצִּיל כְּדֵי מְזוֹן שָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת, הָרָאוּי לְאָדָם, לְאָדָם, וְהָרָאוּי לִבְהֵמָה, לִבְהֵמָה; וּבְשַׁחֲרִית, מְזוֹן שְׁתֵּי סְעֻדּוֹת; וּבְמִנְחָה, מְזוֹן סְעֻדָּה אַחַת. וְדַוְקָא בְּנֵי הַבַּיִת שֶׁהַדְּלֵקָה בּוֹ לֹא יַצִּילוּ יוֹתֵר, מִשּׁוּם דְּאִיכָּא לְמֵיחַשׁ שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁטְּרוּדִים בְּהַצָּלָה יִשְׁכְּחוּ הַשַּׁבָּת וִיכַבּוּ; אֲבָל בָּתִּים הַקְּרוֹבִים וִירֵאִים שֶׁתַּגִּיעַ לָהֶם הַדְּלֵקָה, יְכוֹלִים לְהַצִּיל כָּל מַה שֶּׁיִּרְצוּ.

1 The Laws of a Fire on Shabbat. Contains 27 Seifim: If a fire starts on Shabbat, if it is at night before the meal, one can save enough food for three meals: that which is appropriate for a man for a man and that which is appropriate for an animal for an animal. If the fire starts in the morning, one can save food for two meals, in the afternoon, food for one meal. This refers to the members of the household in which the fire is because there is concern that because they are panicked, while they are saving food they will forget that it is Shabbat and will put out the fire. However, nearby houses that are worried that fire will reach them are permitted to save as much food as they want.

ב וְיֵשׁ מַתִּירִים לְטַלְטֵל מָעוֹת וּדְבָרִים הַמֻּקְצִים כְּדֵי לְהַצִּילָם מִפְּנֵי הַדְּלֵקָה אוֹ מֵאוֹנְסִים הַבָּאִים לְגָזְלָם, דְּבִמְקוֹם פְּסֵידָא אֵין לָחוּשׁ לְאִסוּר מֻקְצֶה. וְיֵשׁ אוֹסְרִים, וַאֲפִלּוּ לוֹמַר לְעַכּוּ"ם לְטַלְטֵל סְחוֹרָה הַנִּפְסֶדֶת מֵחֲמַת גְּשָׁמִים יֵשׁ מִי שֶׁאוֹסֵר וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן ש"ז סָעִיף י"ט.

2 There are some who permit carrying money and other things that are muktzeh in order to save them from the fire or from bandits coming to rob them, because in a case of financial loss, we do not worry about the prohibition of muktzeh. There are those who forbid this. There is even one who forbids telling a non-Jew to carry business items that will be destroyed by the rain. (See above Chapter 307 Paragraph 19.)

ג הִצִּיל פַּת נְקִיָּה לֹא יַצִּיל פַּת הַדְרָאָה (פי' פַּת שֶׁנִּטַּל הֲדָרָהּ דְּהַיְנוּ פַּת סֻבִּין), אֲבָל אִיפְּכָא שָׁרֵי.

3 If one saves bread made of fine flour he cannot go back to save bread made of course flour (meaning bread whose splendor is gone, meaning bran-flour bread), but the opposite is allowed [meaning that if he saved course bread, he can return to save the fine bread.]

ד מַצִּילִין מִיּוֹם הַכִּפּוּרִים לְשַׁבָּת, אֲבָל לֹא מִשַּׁבָּת לְיוֹם הַכִּפּוּרִים וְיוֹם טוֹב, וְלֹא לְשַׁבָּת הַבָּאָה; אֲבָל מִיּוֹם הַכִּפּוּרִים לְמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים מַצִּילִין מְזוֹן סְעֻדָּה אַחַת.

4 We save food from a fire on Yom Kippur for Shabbat, but not from a fire on Shabbat for Yom Kippur or a Festival, nor do we save food from a fire on Shabbat for the next Shabbat. However, we save one meal's worth of food from a fire on Yom Kippur for after Yom Kippur.

ה מַצִּילִין לְחוֹלֶה, וּלְזָקֵן וְלִרְעַבְתָּן, כְּבֵינוֹנִי.

5 We save the same amount of food for a sick person, an old person, and a glutton as we do for an average person.

ו הָא דְּאֵין מַצִּילִין אֶלָּא מְזוֹן ג' סְעֻדּוֹת הַיְנוּ דַּוְקָא בִּשְׁנֵי כֵּלִים, אֲבָל בִּכְלִי אֶחָד מַצִּילִין אֲפִלּוּ יֵשׁ בּוֹ מֵאָה סְעֻדּוֹת, וַאֲפִלּוּ פֵּרַשׂ טַלִּיתוֹ וְקִפֵּל וְהֵבִיא לְתוֹכוֹ, וְחָזַר וְקִפֵּל וְהֵבִיא לְתוֹכוֹ, מֻתָּר כֵּיוָן שֶׁמּוֹצִיא הַכֹּל בְּפַעַם אַחַת.

6 The three meal limit is limited to when you would use multiple containers to increase the number of meals, but one is allowed to save even one hundred meals if it is in one container. One is allowed to use his garment and fold it to collect multiple things as long as he takes it all out at once.

ז וּמֻתָּר לְהַצִּיל כְּלֵי תַּשְׁמִישׁוֹ הַצְּרִיכִים לוֹ לְאוֹתוֹ הַיּוֹם, כְּגוֹן כּוֹסוֹת וְקִיתוֹנִיּוֹת.

7 It is permitted to save objects that he needs that day, such as cups and flasks.

ח וְלוֹבֵשׁ כָּל מַה שֶּׁיָּכֹל לִלְבֹּשׁ, וּמוֹצִיא, וּפוֹשֵׁט וְחוֹזֵר וְלוֹבֵשׁ, וּמוֹצִיא וּפוֹשֵׁט. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁאֵינוֹ לוֹבֵשׁ וּמוֹצִיא אֶלָּא פַּעַם אַחַת בִּלְבַד.

8 He may wear as much as possible, take it out of the house, and undress, return, dress, remove, undress. There is one who says that he can only do this once.

ט וְאוֹמֵר לַאֲחֵרִים: בּוֹאוּ וְהַצִּילוּ לָכֶם כָּל אֶחָד מְזוֹן שָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת, וִיכוֹלִים לִלְבֹּשׁ כָּל מַה שֶּׁיּוּכְלוּ לִלְבֹּשׁ. אִם רוֹצִים, זוֹכִים בּוֹ מִן הַהֶפְקֵר כֵּיוָן שֶׁאָמַר הַצִּילוּ לָכֶם; וְאִם אֵינָם רוֹצִים לִזְכּוֹת אֶלָּא רוֹצִים לְהַחֲזִירוֹ לְקַבֵּל שָׂכָר עַל הַצָּלָתָם, הָרְשׁוּת בְּיָדָם וְלֹא הָוֵי שְׂכַר שַׁבָּת.

9 He can tell others, "Come and save three meals for yourselves." They are permitted to wear everything that they can wear. If they want, they keep the ownerless goods as he told them to save them, and if they do not want to keep them but want to return them for a price, they are allowed to and it is not considered a salary for work done on Shabbat [which would be forbidden].

י כָּל הַצָּלָה שֶׁאָמַרְנוּ אֵינָהּ אֶלָּא לְחָצֵר אַחֶרֶת הַמְעֹרֶבֶת, אֲבָל לֹא לְשֶׁאֵינָהּ מְעֹרֶבֶת. הַגָּה: וְיֵשׁ מְקִלִּין אַף לְשֶׁאֵינָהּ מְעֹרֶבֶת (סְמַ"ג וְהַגָּהוֹת מָרְדְּכַי).

10 Everything discussed regarding saving objects from a burning house only applies when the yard outside is enclosed, but not if it is not enclosed. Rema: Some are lenient and apply it to a non-enclosed yard(Sma"g and Hagahot Mordechai).

יא יֵשׁ אוֹמְרִים דְּכָל הַצָּלָה שֶׁאָמַרְנוּ הִיא לְחָצֵר וּמָבוֹי הַסְמוּכִים לִרְשׁוּת הָרַבִּים וְגַם אֵינָם מְקֹרִים, דְּדָמֵי לִרִשׁוּת הָרַבִּים; וּמִשּׁוּם הָכֵי אֵין מַתִּירִין לְהַצִּיל אֶלָּא מְזוֹן שָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת וְכֵלִים הַצְּרִיכִים; אֲבָל לְבַיִת אַחֵר שֶׁעֵרֵב עִמּוֹ, יָכוֹל לְהוֹצִיא כָּל מַה שֶּׁיִּרְצֶה; וְאַף לְחָצֵר לֹא אָמְרוּ אֶלָּא לַחֲצַר חֲבֵרוֹ, אֲבָל לְחָצֵר שֶׁלּוֹ שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה עֵרוּב, יָכוֹל לְהוֹצִיא כָּל מַה שֶּׁיִּרְצֶה; וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין חִלּוּק.

11 Some say that all of these rules only apply to a yard or entrance adjacent to the public domain that have no roof and are therefore similar to the public domain. Therefore, we are only allowed to save three meals and necessary utensils. However, to a different house that is within an enclosure, one is permitted to remove as much as he wants. Regarding removing things to a courtyard, the restrictions only apply to removing things to another courtyard, but his own courtyard requires no eruv and he is permitted to remove as much as he want to it. Some reject this distinction.

יב כָּל כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ מַצִּילִין הָאִדָּנָא מִפְּנֵי הַדְּלֵקָה וְקוֹרִין בָּהֶם, אֲפִלּוּ כְּתוּבִים בְּכָל לָשׁוֹן וַאֲפִלּוּ כְּתוּבִים בְּסַם וּבְסִקְרָא (פי' מִינֵי צִבְעוֹנִים) וּבְכָל דָּבָר. וְכֵן מַטְבֵּעַ בְּרָכוֹת שֶׁטָּבְעוּ חֲכָמִים, מַצִּילִין אוֹתָם מִן הַדְּלֵקָה וּמִכָּל מְקוֹם הַתֻּרְפָּה פֵּרוּשׁ מָקוֹם מְגֻלֶּה וְהֶפְקֵר; וְכֵן תַּרְגּוּם שֶׁכְּתָבוֹ עִבְרִי, כְּגוֹן יְגַר שָׂהֲדוּתָא וְכִדְנָא תִּמְרוֹן לְהוֹן, וְעִבְרִי שֶׁכְּתָבוֹ תַּרְגּוּם אוֹ בְּלָשׁוֹן אַחֵר שֶׁאוֹתוֹ הָעָם בְּקִיאִים בּוֹ; וְכֵן סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ לְלַקֵּט פ"ה אוֹתִיּוֹת מִתּוֹךְ תֵּבוֹת שְׁלֵמוֹת אוֹ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אַזְכָּרָה, מַצִּילִין אוֹתָהּ.

12 In these days, all holy scriptures are saved from a fire and read from [publicly], even if they are written in any language and even if they are written with dye or red paint (meaning types of paint) or anything else. Similarly, a set of blessings that the Sages established [i.e., a siddur] should be saved from a fire or from any "turpah" (meaning an open and vulernable place). Similarly, a translation written in Hebrew like "Yagar Shahaduta" [Genesis 31:47] or "Thus shall you say to them" [Jeremiah 10:11, in Aramaic], or Hebrew written in Aramaic or in another language that the people are proficient in, or a Torah scroll that has 85 letters part of full words or has the name of God; all of these are saved.

יג יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר דִּמְגִלַּת אֶסְתֵּר, הוֹאִיל וְאֵין בָּהּ אַזְכָּרוֹת, אִם אֵינָהּ כְּתוּבָה כְּמִשְׁפָּטָהּ אַשּׁוּרִית עַל הָעוֹר וּבִדְיוֹ, אֵין בָּהּ קְדֻשָּׁה לְהַצִּילָהּ מִפְּנֵי הַדְּלֵקָה.

13 There is one who says that the Book of Esther, because it has no names of God, if it is not written in Assyrian script on skin with dye, it has no holiness and is not saved from a fire.

יד הַקְּמֵעִין שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם פְּסוּקִים, אֵין מַצִּילִים אוֹתָם מִפְּנֵי הַדְּלֵקָה; וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁמַּצִּילִים.

14 Amulets that have verses in them are not saved from a fire, and some say they are saved.

טו מַצִּילִים תִּיק הַסֵפֶר עִם הַסֵפֶר, וְתִיק הַתְּפִלִּין עִם הַתְּפִלִּין, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּתוֹכָן מָעוֹת; וְהוּא הַדִּין לִשְׁאָר כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ.

15 We save the bag of the book along with the book, or the bag of the tefillin along with the tefillin, even if they also contain money. This is also true of other holy scriptures.

טז אִם הִנִּיחַ תְּפִלִּין בְּאַרְנְקֵי (פי' כִּיס) מָלֵא מָעוֹת, יָכוֹל לְהַצִּילוֹ מִפְּנֵי הַדְּלֵקָה אוֹ מִפְּנֵי הַגַּנָּבִים וְהַגַּזְלָנִים לְמָקוֹם שֶׁיָּכוֹל לְהַצִּיל הַתְּפִלִּין. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר דְּהַיְנוּ דַּוְקָא כְּשֶׁהִנִּיחָם שָׁם מֵעֶרֶב שַׁבָּת.

16 If he put his tefillin in an arnaki (meaning a wallet) full of money, he can save it from a fire or from thiefs and robbers to a place that tefillin can be saved. There is one who limits this to when he put them there on Friday.

יז יֵשׁ מַתִּירִים לְהַצִּיל דִּסְקִיָּא מְלֵאָה מָעוֹת, עַל יְדֵי כִּכָּר אוֹ תִּינוֹק, מִן הַדְּלֵקָה אוֹ מִן הַגַּנָּבִים וְהַגַּזְלָנִים, וְדַוְקָא לִרְשׁוּת הָיָּחִיד, אֲבָל לֹא לְחָצֵר שֶׁאֵינָהּ מְעֹרֶבֶת. (מַצִילִין הַסְפָרִים אֲפִלּוּ לְחָצֵר שֶׁאֵינָהּ מְעֹרֶבֶת) וּלְמָבוֹי (פי' מָקוֹם שֶׁנִּכְנָסִים מֵהֶם לַחֲצֵרוֹת) שֶׁלֹּא נִשְׁתַּתְּפוּ בּוֹ, וּבִלְבַד שֶׁיִּהְיוּ בּוֹ שְׁלֹשָׁה מְחִצּוֹת וְלֶחִי.

17 Some allow one to save a pouch full of money from the fire or from burglars and robbers by putting it on a loaf of bread or a baby. This can only be done to the private domain but not to a non-enclosed courtyard (books may be saved even to a non-enclosed courtyard) or to an entrance (meaning a place where people enter courtyards) that are not adjoined. There must be three walls and a stake serving as a fictitious partition.

יח כָּתְבוּ מִשֵּׁם גָּאוֹן, שֶׁמֻּתָּר לוֹמַר לְעַכּוּ"ם לְהַצִּיל סְפָרִים מִן הַדְּלֵקָה אֲפִלּוּ דֶּרֶךְ רְשׁוּת הָרַבִּים.

18 It is written in the name of a gaon that it is permitted to tell a non-Jew to save books from a fire even through the public domain.

יט כָּל מַה שֶּׁמֻּתָּר לְהַצִּיל מִפְּנֵי הַדְּלֵקָה מֻתָּר לְהַצִּיל מִמַּיִם וּמִשְּׁאָר דְּבָרִים הַמְאַבְּדִים.

19 If one is permitted to save something from a fire, one is also permitted to save it from water or from other damaging agents.

כ הַגִּלְיוֹנִים שֶׁלְּמַעְלָה וְשֶׁלְּמַטָּה, וְשֶׁבֵּין פָּרָשָׁה לְפָרָשָׁה, וְשֶׁבֵּין דַּף לְדַף, וְשֶׁבִּתְּחִלַת הַסֵפֶר וְשֶׁבְּסוֹף הַסֵפֶר אֵין מַצִּילִין אוֹתָם.

20 One does not save the top and side margins and the blank pages between sections and between pages and at the beginning and end of the books.

כא הָאֱפִּיקוֹרְסִים, דְּהַיְנוּ הָאֲדוּקִים בַּעֲבוֹדַת אֱלִילִים, וְכֵן מוּמָרִים לַעֲבוֹדַת אֱלִילִים שֶׁכָּתְבוּ לָהֶם כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ, אֵין מַצִּילִים אוֹתָם; וְאַף בַּחֹל שׂוֹרְפָן עִם הָאַזְכָּרוֹת שֶׁבָּהֶן.

21 Regarding apikorsim, those who cling to idol worship, and those who convert from Judaism who write sacred texts: their texts should not be saved, and on weekdays we burn them with their Divine Names.

כב תֵּבָה שֶׁאָחַז בָּהּ הָאוּר, יָכוֹל לִפְרֹס עוֹר שֶׁל גְּדִי מִצִּדָּהּ הָאַחַת שֶׁלֹּא תִּשָּׂרֵף; וְעוֹשִׂים מְחִצָּה בְּכָל הַכֵּלִים לְהַפְסִיק בֵּין הַדְּלֵקָה, אֲפִלּוּ כְּלֵי חֶרֶס חֲדָשִׁים מְלֵאִים מַיִם שֶׁוַּדַּאי יִתְבַּקְּעוּ כְּשֶׁתַּגִּיעַ לָהֶם הַדְּלֵקָה, דִּגְרַם כִּבּוּי מֻתָּר. הַגָּה: בִּמְקוֹם פְּסֵידָא (מָרְדְּכַי פֶּרֶק כ"כ).

22 If a chest has caught on fire, one is permitted to spread goat's skin on the other side so that it will not burn. Additional, one is permitted to make a wall of objects to stop the fire from spreading, even clay jugs full of water that will definitely explode when the fire reaches them, as indirectly putting out a fire is permitted. Rema: in the case of monetary loss (Mordechai in Perek Kol Kitvei).

כג טַלִּית שֶׁאָחַז בָּהּ הָאוּר, פּוֹשְׁטָהּ וּמִתְכַּסֶה בָּהּ וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ אִם תִּכְבֶּה; וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁצָּרִיךְ שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּן לְכָךְ. הַגָּה: מֻתָּר לִכְפּוֹת קְעָרָה עַל הַנֵּר שֶׁלֹּא תֵּאָחֵז בַּקּוֹרָה (טוּר) וְעַיֵּן לְעֵיל סי' רע"ז סָעִיף ה'.

23 If a garment has caught on fire, one may spread it out and cover himself with it and needn't worry that it will be extinguished. There is one who says that he must not intend for it to go out. Rema: It is permitted to put a dish over a candle so that the beam will not catch fire (Tur. And see above Chapter 277 Paragraph 5).

כד יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין יָכוֹל לִתֵּן עָלָיו מַשְׁקִין כְּדֵי שֶׁיִּכְבֶּה כְּשֶׁיַּגִּיעַ לָהֶם; וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁמֻּתָּר לַעֲשׂוֹת כֵּן בִּשְׁאָר מַשְׁקִים, חוּץ מִן הַמַּיִם, מִשּׁוּם כִּבּוּס; וְיֵשׁ מַתִּירִים אֲפִלּוּ בְּמַיִם. וְדִבְרֵי סְבָרָא שֵׁנִית נִרְאִים.

24 Some say that one may not put drinks [on a garment that is on fire] so that the fire will go out when it gets to them. There are also some who permit this with all drinks except for water, because water would be like washing the garment, [which is forbidden]. And there are some who allow even water. The second opinion appears reasonable.

כה נָכְרִי שֶׁבָּא לְכַבּוֹת אֵין צָרִיךְ לִמְחוֹת בְּיָדוֹ, אֲבָל קָטָן שֶׁבָּא לְכַבּוֹת צָרִיךְ לִמְחוֹת בְּיָדוֹ.

25 If a non-Jew comes to put out the fire, it is not necessary to stop him. However, if a child comes to put out the fire, it is necessary to stop him.

כו יָכוֹל לוֹמַר בִּפְנֵי עַכּוּ"ם: כָּל הַמְכַבֶּה אֵינוֹ מַפְסִיד; אַף אִם אֵינוֹ מְזֻמָּן כָּאן, יָכוֹל לִקְרוֹתוֹ שֶׁיָּבֹא, אַף עַל פִּי שֶׁוַּדַּאי יְכַבֶּה כְּשֶׁיָּבֹא. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה בְּהֶזֵּק הַבָּא פִּתְאֹם, כְּגוֹן אִם נִתְרוֹעֲעָה חָבִית שֶׁל יַיִן, יָכוֹל לִקְרֹא עַכּוּ"ם אַף עַל פִּי שֶׁוַּדַּאי יְתַקְּנֶנָּה כְּשֶׁיָּבֹא. הַגָּה: וְכָל הַדִּינִים הַנִּזְכָּרִים בְּדִינֵי הַדְּלֵקָה הָנֵי מִלֵּי בִּימֵיהֶם, אֲבָל בַּזְּמַן הַזֶּה אוֹתָם הַשְׁרוּיִים בֵּין עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וְהִיא חֲשַׁשׁ סַכָּנַת נְפָשׁוֹת, כָּתְבוּ הָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים זַ"ל שֶׁמֻּתָּר לְכַבּוֹת דְּלֵקָה בְּשַׁבָּת מִשּׁוּם דְּיֵשׁ בָּהּ סַכָּנַת נְפָשׁוֹת וְהַזָּרִיז הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח. וּמִכָּל מָקוֹם הַכֹּל לְפִי הָעִנְיָן, דְּאִם הָיוּ בְּטוּחִים וַדַּאי שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם סַכָּנָה בַּדָּבָר, אָסוּר לְכַבּוֹת; אֲבָל בַּחֲשַׁשׁ סַכָּנַת סָפֵק מֻתָּר לְכַבּוֹת אֲפִלּוּ הַדְּלֵקָה בְּבֵיתוֹ שֶׁל עַכּוּ"ם, וְכֵן נוֹהֲגִין (תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן סִימָן נ"ח וְהַגָּהוֹת אֲשֵׁרִי פֶּרֶק מִי שֶׁהוֹצִיאוּהוּ בְּשֵׁם אוֹר זָרוּעַ); וְדַוְקָא לְכַבּוֹת הַדְּלֵקָה דְּהָוֵי מְלָאכָה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה לְגוּפָהּ, וְיֵשׁ סַכָּנָה אִם לֹא יְכַבֶּה, אֲבָל אָסוּר לְחַלֵּל שַׁבָּת כְּדֵי לְהַצִּיל (מָמוֹן), וְאִם עָבַר וְחִלֵּל צָרִיךְ לְהִתְעַנּוֹת אַרְבָּעִים יוֹם שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי, וְלֹא יִשְׁתֶּה יַיִן וְלֹא יֹאכַל בָּשָׂר, וְיִתֵּן בִּמְקוֹם חַטָּאת י"ח פְּשִׁיטִים לִצְדָקָה; וְאִם יִרְצֶה לִפְדּוֹת הַתַּעֲנִית, יִתֵּן בְּעַד כָּל יוֹם שְׁנֵים עָשָׂר פְּשִׁיטִים (לִצְדָקָה) (פִּסְקֵי מהרא"י סִימָן ט'). וְעַיִּןִ בְּטוּר יוֹרֵה דֵּעָה מֵהִלְכוֹת נִדָּה סִימָן קפ"ה.

26 One is permitted to say in front of a non-Jew "Whoever puts out this fire won't lose!" Even if the non-Jew isn't there, he may be summoned, even though it is certain that he will put out the fire when he comes. This holds for all similar situations of damage, like if a wine barrel is cracked, one may call a non-Jew even though it is certain that he will fix it when he comes. Rema: All of the laws regarding a fire only apply to their day, but in our day when we live surrounded by non-Jews and there is potentially fatal danger, the Rishonim and Acharonim z"l wrote that one is permitted to extinguish a fire on Shabbat because lives are in danger, and one who hurries to do this is praised. In any event, everything is by the situation, for if it is certain that there is no danger, it is forbidden to extinguish. But if there is a chance of danger, it is permitted to put out even a fire in a non-Jew's house, and such is the practice (Trumat Hadeshen Chapter 58 and Hagahot Ashr"i Perek Mi SheHotziuhu in the name of the Or Zarua). This applies specifically to putting out the fire, which is work not done for the sake of the object on which the work is being done and there is danger if you do not put it out, but it is forbidden to desecrate Shabbat in order to save (money), and if one sinned and desecrated, he must fast forty days on Monday and Thursday, and he may not drink wine or eat meat, and he should give eighteen pshitim to charity in the place of a sin-ofering. If he wants to avoid the fast, he must give twelve pshitim to charity for each day (Piskei Mahara"i Chapter 60) and see the Tur Yoreh Deah from the Laws of Niddah Chapter 185.

כז גַּחֶלֶת הַמּוּנַחַת בְּמָקוֹם שֶׁרַבִּים נִזּוֹקִים בָּהּ יָכוֹל לְכַבּוֹתָהּ, בֵּין אִם הִיא שֶׁל מַתֶּכֶת בֵּין אִם הִיא שֶׁל עֵץ, וְהָרַמְבָּ"ם אוֹסֵר בְּשֶׁל עֵץ.

27 If a coal is situated in a place where many can be damaged, it is permissible to extinguish it, whether it is made of metal or wood, but the Rambam forbids this if it is wood.

Previous Chapter Next Chapter