Shulchan Aruch, Orach Chayim Siman 346

Siman 346

Presented here for study, not as a practical ruling. The Shulchan Aruch rules by Sephardi custom, the Rema's glosses by Ashkenazi custom, and the Kitzur follows Ashkenazi custom. For a practical question, ask your rabbi.

א מִן הַתּוֹרָה אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא בְּמוֹצִיא, וּמַכְנִיס, וְזוֹרֵק, וּמוֹשִׁיט מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ מֵרְשׁוּת הָרַבִּים לִרְשׁוּת הַיָּחִיד; וַחֲכָמִים אָסְרוּ מִכַּרְמְלִית לִרְשׁוּת הַיָּחִיד אוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים, אוֹ מֵהֶם לְכַרְמְלִית; אֲבָל מְקוֹם פְּטוּר, מֻתָּר לְהוֹצִיא וּלְהַכְנִיס מִמֶּנּוּ לִרְשׁוּת הַיָּחִיד וְלִרְשׁוּת הָרַבִּים, וּמֵהֶם לְתוֹכוֹ. אֲבָל הָעוֹמֵד בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וּמוֹצִיא, אוֹ מַכְנִיס אוֹ מוֹשִׁיט וְזוֹרֵק, לִרְשׁוּת הָרַבִּים דֶּרֶךְ מְקוֹם פְּטוּר אוֹ אִיפְּכָא, חַיָּב. וְכֵן לֹא יַעֲמֹד אָדָם עַל מְקוֹם פְּטוּר וְיִקַּח חֵפֶץ מִיַּד מִי שֶׁעוֹמֵד בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְיִתְּנֶנּוּ לְמִי שֶׁעוֹמֵד בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, אוֹ אִיפְּכָא. וּלְהַחֲלִיף דֶּרֶךְ מְקוֹם פְּטוּר בְּרָשֻׁיּוֹת דְּרַבָּנָן, יֵשׁ אוֹסְרִים וְיֵשׁ מַתִּירִים וְע"ל סִימָן שע"ב סָעִיף ו'.
1 The Torah Laws of Eruvim, 3 Seifim: One is made liable by the Torah only for removing, inserting, throwing, and passing from the private domain to the public domain or from the public domain to the private domain, but the Sages forbade doing such from the karmelit to the public or private domains and from them to the karmelit. However, regarding a place of exemption, one is permitted to remove something from or insert something to the private domain or the public domain, or from them into it. However, one who stands in the private domain and inserts, removes, passing, or throws something to the public domain via a place of exemption, or the reverse, is liable. Similarly, one should not stand in the place of exemption and take an object from someone standing in the public domain and give it to someone standing in the private domain, or the reverse. Regarding transferring an object between rabbinic domains through a place of exemption, there are those who forbid and those who allow (and see below chapter 372 paragraph 6).
ב מִן הַתּוֹרָה אֵין חַיָּב אֶלָּא בְּמַעֲבִיר ד' אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים; וַחֲכָמִים אָסְרוּ לְהַעֲבִיר אַרְבַּע אַמּוֹת בְּכַרְמְלִית. וְיָם וּבִקְעָה, תְּרֵי גַּוְנֵי כַּרְמְלִית נִינְהוּ וּמֻתָּר לְטַלְטֵל מִזּוֹ לְזוֹ תּוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת.
2 One is made liable by the Torah only for moving an object four amot in the public domain, but the Sages forbade moving an object four amot in the karmelit. The sea and the valley are two types of karmelit, and one is permitted to carry between them if it is less than four amot.
ג קַרְפָּף (פי' מָקוֹם שֶׁמֻּקָף מְחִצוֹת בְּלֹא קֵרוּי כְּמוֹ חָצֵר) יוֹתֵר מִבֵּית סְאָתַיִם שֶׁלֹּא הֻקַּף לְדִירָה אָסְרוּ חֲכָמִים לְטַלְטֵל בּוֹ אֶלָּא תּוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת, וּמֻתָּר לְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ לְכַרְמְלִית אַחֵר, כְּגוֹן בִּקְעָה הָעוֹבֶרֶת לְפָנָיו. הַגָּה: וְלָכֵן מֻתָּר לִקַּח מַפְתֵּחַ מִכַּרְמְלִית שֶׁלִּפְנֵי גִּנָּה לִפְתֹּחַ וְלִנְעֹל וּלְהַחֲזִיר הַמַּפְתֵּחַ אֵלָיו (טוּר), וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא בֵּינֵיהֶם אַסְקֻפָּה שֶׁהִיא רְשׁוּת הַיָּחִיד, כְּגוֹן שֶׁהִיא גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה וּרְחָבָה אַרְבָּעָה, אוֹ שֶׁיֵּשׁ לָהּ שְׁנֵי מְחִצּוֹת מִן הַצְּדָדִין שֶׁהֵם רְחָבִים אַרְבַּע וּמַשְׁקוֹף עָלֶיהָ רְחָבָה אַרְבַּע, דְּאָז הָוֵי רְשׁוּת הַיָּחִיד אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה. מִיהוּ אָסוּר לְהַכְנִיס מֵאַסְקֻפָּה לִרְשׁוּת הַיָּחִיד אוֹ אִיפְּכָא, דְּחַיְישִׁינָן שֶׁמָּא לֹא יִהְיֶה הַתִּקְרָה אַרְבַּע, וְאָז אִם אֵין הָאַסְקֻפָּה גָּבוֹהַּ שָׁלֹשׁ יֵשׁ לָהּ הַדִּין שֶׁלְּפָנֶיהָ; וַאֲפִלּוּ אִם גָּבוֹהַּ שָׁלֹשׁ, מֵאַחַר שֶׁכָּל רָשֻׁיּוֹת שֶׁלָּנוּ הֵם כַּרְמְלִית אַמְרִינָן מָצָא מִין אֶת מִינוֹ וְנֵעוֹר, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר סִימָן שמ"ה. וְכֵן אִם הַתִּקְרָה רְחָבָה הַרְבֵּה וְאֵין לָהּ מְחִצּוֹת מִן הַצְּדָדִים, דִּינָה כָּרְשׁוּת שֶׁלְּפָנֶיהָ. וְכֵן בַּגַּגִּין שֶׁלָּנוּ הַבּוֹלְטִין לִפְנֵי הַבָּתִּים, דִּינָם כָּרְשׁוּת שֶׁלִּפְנֵיהֶם (הַגָּהוֹת מָרְדְּכַי פ"ק דְּשַׁבָּת).
3 Regarding a karpef (meaning a place surrounded by walls that has no ceiling, like a courtyard) that is bigger than two se’ah that is not enclosed for dwelling purposes, the Sages forbade carrying within it more than four amot, but it is permited to remove something from it to a different karmelit, like a valley that which is adjacent to it. Rema: Therefore, it is permitted to take a key from the karmelit in front of the garden and open [the door] or lock it, and put back the key as long as there is no step between them that is the private domain, like if it is ten [tefachim] tall and four wide [by four], or if it has two walls that are four long and a lintel four long, such that it would be a private domain even without being ten tall. However, it is forbidden to insert an object from the step to the private domain or the opposite, because we worry that the roof [of the step] is not four [by four], and thus, if the step is not three tall, it has the legal status of that which is in front of it. Even if it is three tall, because all of our [public] domains are karmelit, we say that a kind has found its kin and is aroused [the place of exemption finds its relative, the karmelit, and becomes the karmelit], as is explained in Shulchan AruchOrach Chaim 365. Similarly, if the roof is very long and has no walls on its sides, its legal status is that of the domain in front it. This is the case with our roofs that protrude in front of houses; they have the legal status of the domain in front of them (Hagahot Mordechai first chapter of Shabbat).
Previous ChapterNext Chapter