Siman 397
Presented here for study, not as a practical ruling. The Shulchan Aruch rules by Sephardi custom, the Rema's glosses by Ashkenazi custom, and the Kitzur follows Ashkenazi custom. For a practical question, ask your rabbi.
א כָּל אָדָם יֵשׁ לוֹ אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ, חוּץ מֵאַרְבַּע אַמּוֹתָיו אוֹ מֵהַמָּקוֹם שֶׁשָּׁבַת בּוֹ.
1 Laws of an individual's Shabbat rest, his vessels, and traveling two thousand cubits. Contains 18 sections Every person has two thousand cubits in each direction beyond his four cubits or beyond the place where he spent Shabbat.
ב קָדַשׁ עָלָיו הַיּוֹם בַּבִּקְעָה וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ תְּחוּם שַׁבָּת, מְהַלֵּךְ אַלְפַּיִם פְּסִיעוֹת בֵּינוֹנִיּוֹת (טוּר) שֶׁהֵם תְּחוּם שַׁבָּת.
2 If Shabbat came upon him in an open valley and he does not know the Shabbat boundary, he may walk two thousand steps (of average size) (Tur) which constitute the Shabbat boundary.
ג כְּשֵׁם שֶׁאֵין אָדָם רַשַּׁאי לְהַלֵּךְ בְּשַׁבָּת וּבְיוֹם טוֹב אֶלָּא אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ, כָּךְ כֵּלָיו וּבְהֶמְתּוֹ אֵין יָכוֹל שׁוּם אָדָם לְהוֹלִיכָם חוּץ לְאַלְפַּיִם אַמָּה שֶׁל בַּעֲלֵיהֶם. וְאִם עֵרְבוּ בַּעֲלֵיהֶם לְרוּחַ אַחַת, אֵין שׁוּם אָדָם יָכוֹל לְהוֹלִיכָם לָרוּחַ הָאַחֶרֶת, אֲפִלּוּ פְּסִיעָה אַחַת, בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הַבְּעָלִים יְכוֹלִים לֵילֵךְ. הַגָּה: וְעַיֵּן לְעֵיל סוֹף סִימָן ש"ה אִם מֻתָּר לִמְסֹר בְּהֵמָה לְעַכּוּ"ם בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ לָחוּשׁ שֶׁיּוֹצִיאֶנָּה חוּץ לַתְּחוּם.
3 Just as a person may not walk on Shabbat and Yom Tov more than two thousand cubits in each direction, so too his vessels and animals — no person may take them beyond the two thousand cubits of their owner. If the owner made an eruv in one direction, no person may take them in the other direction even one step to a place where the owner cannot go. Rema: See above at the end of Siman 305 regarding whether one may hand over an animal to a non-Jew in a place where there is concern he may take it beyond the boundary.
ד הַמּוֹסֵר בְּהֶמְתּוֹ לִבְנוֹ הֲרֵי הוּא כְּרַגְלֵי הָאָב.
4 One who handed over his animal to his son — it follows the father's boundary.
ה מְסָרָהּ לְרוֹעֶה, אֲפִלּוּ נְתָנָהּ לוֹ בְּיוֹם טוֹב, הֲרֵי הוּא כְּרַגְלֵי הָרוֹעֶה. וְאִם מְסָרָהּ לִשְׁנֵי רוֹעִים, הֲרֵי הִיא כְּרַגְלֵי בְּעָלֶיהָ מִפְּנֵי שֶׁלֹּא קָנָה אֶחָד מֵהֶם.
5 If he handed it to a shepherd — even if he gave it to him on Yom Tov — it follows the shepherd's boundary. If he handed it to two shepherds, it follows the owner's boundary since neither one acquired it.
ו שׁוֹר שֶׁל פַּטָּם, כְּרַגְלֵי מִי שֶׁלְּקָחוֹ לְשָׁחָטוֹ בְּיוֹם טוֹב. וְכֵן אִם שָׁחֲטוּ בְּעָלָיו בְּיוֹם טוֹב וּמָכַר בְּשָׂרוֹ, כָּל אֶחָד מֵהַלּוֹקְחִים מוֹלִיךְ מְנָתוֹ לְמָקוֹם שֶׁהוּא הוֹלֵךְ.
6 An ox designated for slaughter follows the boundary of whoever purchased it to slaughter on Yom Tov. Similarly, if the owner slaughtered it on Yom Tov and sold the meat, each buyer may take his portion wherever he goes.
ז שׁוֹר שֶׁל רוֹעֶה, כְּרַגְלֵי אַנְשֵׁי אוֹתָהּ הָעִיר.
7 A shepherd's ox follows the boundary of the people of that town.
ח כֵּלִים הַמְיֻחָדִים לְאֶחָד מֵהָאַחִים שֶׁבַּבַּיִת, הֲרֵי הֵם כְּרַגְלָיו. וְשֶׁאֵינָן מְיֻחָדִים, אֵין יְכוֹלִים לְהוֹלִיכָם אֶלָּא לְמָקוֹם שֶׁכֻּלָּם יְכוֹלִים לֵילֵךְ.
8 Vessels designated for one of the brothers in a household follow his boundary, and those not designated for any one of them may only be taken to a place where all of them can go.
ט שְׁנַיִם שֶׁשָּׁאֲלוּ חָלוּק, זֶה לֵילֵךְ בּוֹ שַׁחֲרִית וְזֶה לֵילֵךְ בּוֹ עַרְבִית, לֹא יוֹלִיכוּ אֶלָּא לַמָּקוֹם שֶׁשְּׁנֵיהֶם יְכוֹלִים לֵילֵךְ. וְאִם עֵרֵב זֶה לְסוֹף אַלְפַּיִם לַמִּזְרָח וְזֶה לְסוֹף אַלְפַּיִם לַמַּעֲרָב, לֹא יְזִיזוּהוּ מִמְּקוֹמוֹ.
9 Two people who borrowed a garment — one to wear in the morning and one in the evening — may only take it to a place where both can go. If one made an eruv toward the end of two thousand cubits to the east and the other to the west, it may not be moved from its place.
י ב' שֶׁלָּקְחוּ בְּהֵמָה בְּשֻׁתָּפוּת וּשְׁחָטוּהָ בְּיוֹם טוֹב, אַף עַל פִּי שֶׁלָּקַח כָּל אֶחָד מְנָתוֹ הֲרֵי כָּל הַבָּשָׂר כְּרַגְלֵי שְׁנֵיהֶם. אֲבָל אִם לָקְחוּ חָבִית שֶׁל יַיִן וְחִלְּקוּהָ בְּיוֹם טוֹב, חֶלְקוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד מֵהֶם כְּרַגְלָיו.
10 Two people who purchased an animal together and slaughtered it on Yom Tov — even if each took his portion — all the meat follows both their boundaries. But if they purchased a barrel of wine and divided it on Yom Tov, each one's portion follows his own boundary.
יא הַשּׁוֹאֵל כְּלִי מֵחֲבֵרוֹ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, אֲפִלּוּ לֹא לְקָחוֹ עַד הַלַּיְלָה הוּא כְּרַגְלֵי הַשּׁוֹאֵל. וְאִם שָׁאֲלוּ מִמֶּנּוּ בְּיוֹם טוֹב, אַף עַל פִּי שֶׁדַּרְכּוֹ לִשְׁאָלוֹ מִמֶּנּוּ בְּכָל יוֹם טוֹב, הֲרֵי הוּא כְּרַגְלֵי הַמַּשְׁאִיל.
11 One who borrowed a vessel from his fellow before Yom Tov — even if he did not take it until nightfall — it follows the borrower's boundary. If he borrowed it on Yom Tov, even if he customarily borrows it every Yom Tov, it follows the lender's boundary.
יב הָאִשָּׁה שֶׁשָּׁאֲלָה מֵחֲבֶרְתָּהּ מַיִם וּמֶלַח לְעִסָתָהּ, וְתַבְלִין לִקְדֵרָתָהּ בְּיוֹם טוֹב, הֲרֵי הָעִסָה וְתַבְשִׁיל כְּרַגְלֵי שְׁתֵּיהֶן.
12 A woman who borrowed water and salt from her friend for her dough and spices for her pot on Yom Tov — the dough and the cooked dish follow both their boundaries.
יג לָקַח מֵחֲבֵרוֹ בְּיוֹם טוֹב גַּחֶלֶת, לֹא יוֹלִיכֶנָּה אֶלָּא כְּרַגְלֵי הַנּוֹתֵן; אֲבָל אִם הִדְלִיק נֵר אוֹ עֵץ מִשַּׁלְהֶבֶת חֲבֵרוֹ, הֲרֵי הוּא כְּרַגְלֵי זֶה שֶׁהִדְלִיק.
13 If one took a coal from his fellow on Yom Tov, he may only take it according to the giver's boundary. But if he lit a candle or piece of wood from his fellow's flame, it follows the boundary of the one who lit it.
יד בּוֹר שֶׁל יָחִיד הֲרֵי הוּא כְּרַגְלֵי בְּעָלָיו; וְשֶׁל אוֹתָהּ הָעִיר, כְּרַגְלֵי אַנְשֵׁי אוֹתָהּ הָעִיר; וְשֶׁל הֶפְקֵר, כְּרַגְלֵי הַמְמַלֵּא.
14 A private cistern follows the boundary of its owner. One belonging to that town follows the boundary of the town's residents. One that is ownerless follows the boundary of whoever draws from it.
טו נְהָרוֹת הַמּוֹשְׁכִים וּמַעְיָנוֹת הַנּוֹבְעִים הֲרֵי הֵם כְּרַגְלֵי הַמְמַלֵּא; הָיוּ בָּאִים מִחוּץ לַתְּחוּם לְתוֹךְ הַתְּחוּם, מְמַלְּאִים מֵהֶם בְּשַׁבָּת, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּיוֹם טוֹב.
15 Flowing rivers and springing wells follow the boundary of whoever draws from them. If they flow from outside the boundary into the boundary, one may draw from them on Shabbat, and needless to say on Yom Tov.
טז מִלֵּא מַיִם מִבּוֹר שֶׁל הֶפְקֵר לְצֹרֶךְ חֲבֵרוֹ, הֲרֵי הֵם כְּרַגְלֵי הַמְמַלֵּא.
16 If one drew water from an ownerless cistern for his fellow, it follows the boundary of the one who drew it.
יז מִי שֶׁהָיוּ לוֹ פֵּרוֹת מֻפְקָדִים בְּעִיר אַחֶרֶת רְחוֹקָה מִמֶּנּוּ וְעֵרְבוּ בְּנֵי אוֹתָהּ הָעִיר לָבֹא אֶצְלוֹ, לֹא יָבִיאוּ לוֹ מִפֵּרוֹתָיו שֶׁפֵּרוֹתָיו כָּמוֹהוּ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, כְּשֶׁיִּחֵד לָהֶם קֶרֶן זָוִית; אֲבָל אִם לֹא יִחֵד לָהֶם, הֲרֵי הֵם כְּרַגְלֵי זֶה שֶׁהֵם מֻפְקָדִים אֶצְלוֹ.
17 One who had produce deposited in another town far from him — if the residents of that town made an eruv to come to him, they may not bring him his produce, since his produce follows his boundary. This applies when he designated a specific corner for them; but if he did not designate a specific corner, it follows the boundary of the one with whom it is deposited.
יח מִי שֶׁזִּמֵּן אֶצְלוֹ אוֹרְחִים בְּיוֹם טוֹב, לֹא יוֹלִיכוּ בְּיָדָם מָנוֹת לְמָקוֹם שֶׁאֵין בַּעַל הַסְעֻדָּה יָכוֹל לֵילֵךְ בּוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן זִכָּה לָהֶם מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב עַל יְדֵי אַחֵר בְּמָנוֹת אֵלּוּ.
18 One who invited guests to his home on Yom Tov — they may not take portions with them to a place where the host cannot go, unless he transferred ownership of those portions to them before Yom Tov through another person.