Shulchan Aruch, Orach Chayim Siman 515

Siman 515

Presented here for study, not as a practical ruling. The Shulchan Aruch rules by Sephardi custom, the Rema's glosses by Ashkenazi custom, and the Kitzur follows Ashkenazi custom. For a practical question, ask your rabbi.

א עַכּוּ"ם שֶׁהֵבִיא דּוֹרוֹן לְיִשְׂרָאֵל בְּיוֹם טוֹב, אִם יֵשׁ מִמִּינוֹ בִּמְחֻבָּר אוֹ שֶׁמְּחֻסָר צֵידָה, אָסוּר אַף לְמִי שֶׁלֹּא הוּבָא בִּשְׁבִילוֹ לְאָכְלוֹ בּוֹ בַּיּוֹם, וַאֲפִלּוּ עָבַר וְנָתַן לְפִיו וּלְעָסוֹ אָסוּר לְבָלְעוֹ, (ר"ש בְּפֵרוּשׁ הַמִּשְׁנָה בפ"ב דִּתְרוּמוֹת); וַאֲפִלּוּ לְטַלְטְלָן, אָסוּר. וְלָעֶרֶב, מֻתָּרִים בִּכְדֵי שֶׁיַּעֲשׂוּ. וּבִשְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁל גָּלֻיּוֹת, אִם הוּבָא בְּיוֹם רִאשׁוֹן מֻתָּר מֻתָּר מִיָּד בְּלֵיל יוֹם טוֹב שֵׁנִי בִּכְדֵי שֶׁיַּעֲשׂוּ. הַגָּה: וְיֵשׁ מַחְמִירִין לְאָסְרוֹ עַד מוֹצָאֵי יוֹם טוֹב שֵׁנִי, (טוּר בְּשֵׁם ר"ח וְרַשִׁ"י וּסְמַ"ג), וְנוֹהֲגִין לְהַחְמִיר אִם אֵינוֹ לְצֹרֶךְ יוֹם טוֹב לְצֹרֶךְ אוֹרְחִים וּבִכְהַאי גַּוְנָא, דְּאָז נוֹהֲגִין לְהָקֵל לַאֲחֵרִים שֶׁלֹּא הוּבָא בִּשְׁבִילָן, (תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן סִימָן ע"ח). וְכֵן אִם הוּבָא בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי, צָרִיךְ לְהַמְתִּין בְּמוֹצָאֵי יוֹם טוֹב בִּכְדֵי שֶׁיַּעֲשׂוּ; אֲבָל בִּשְׁנֵי יָמִים שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה אוֹ בְּיוֹם טוֹב הַסָמוּךְ לְשַׁבָּת, בֵּין מִלְּפָנָיו בֵּין מִלְּאַחֲרָיו, אִם הוּבָא בְּרִאשׁוֹן צָרִיךְ לְהַמְתִּין עַד מוֹצָאֵי יוֹם טוֹב וְשַׁבָּת בִּכְדֵי שֶׁיַּעֲשׂוּ, וְשִׁעוּר כְּדֵי שֶׁיַּעֲשׂוּ הַיְנוּ כְּדֵי שֶׁיֵּלֵךְ הָאֵינוֹ יְהוּדִי לַמָּקוֹם שֶׁלִּקֵּט וְיִגְמֹר הַמְּלָאכָה וְיַחֲזֹר לְכָאן; וְאִם נִסְתַּפֵּק לוֹ מֵהֵיכָן הֱבִיאָן, שִׁעוּרָן כְּדֵי שֶׁיָּבוֹאוּ מִחוּץ לַתְּחוּם.

1 Laws of items brought on Yom Tov from outside the Shabbat boundary. Containing 9 paragraphs: If a non-Jew brought a gift to a Jew on Yom Tov, if there is produce of that type still attached to the ground, or if it requires trapping, it is forbidden even to someone for whom it was not brought, to eat it that same day. [And even if one transgressed and put it in his mouth and chewed it, he may not swallow it.] [R. Shimshon in his commentary to Mishnah, Terumot ch. 2] Even to handle it is forbidden. After the holiday it is permitted after waiting the time it would have taken to perform the action. For the two days of Yom Tov observed in the Diaspora, if it was brought on the first day it is permitted immediately on the night of the second Yom Tov after waiting that time. Rema: Some are stringent and forbid it until after the second Yom Tov ends [Tur in the name of Rabbeinu Tam, Rashi, and Semag], and the custom is to be stringent if it is not needed for Yom Tov itself — but for guests and similar circumstances the custom is to be lenient for others for whom it was not brought [Terumat HaDeshen §78]. Similarly, if it was brought on the second Yom Tov, one must wait after Yom Tov ends for the required time. But for the two days of Rosh Hashanah, or for Yom Tov adjacent to Shabbat whether before or after — if it was brought on the first day one must wait until after both Yom Tov and Shabbat end, plus the required time. The measure of "time it would have taken" means the time for the non-Jew to go to the place where he gathered it, complete the work, and return. If it is uncertain from where he brought it, the measure is the time it would take to come from outside the boundary.

ב אֲפִלּוּ תְּלָשָׁן הָאֵינוֹ יְהוּדִי אוֹ צָדָן לְעַצְמוֹ, אוֹ נָפַל מִן הָאִילָן מֵעַצְמוֹ, אוֹ נִצּוֹד מֵעַצְמוֹ, אָסוּר לְאָכְלוֹ בּוֹ בַּיּוֹם וּלְטַלְטְלוֹ, אַף לְמִי שֶׁלֹּא הוּבְאוּ בִּשְׁבִילוֹ; אֲבָל לָעֶרֶב, מֻתָּרִין מִיָּד בְּמוֹצָאֵי יוֹם טוֹב אַף לְמִי שֶׁהוּבְאוּ בִּשְׁבִילוֹ.

2 Even if the non-Jew detached or trapped the items for himself, or they fell from the tree on their own, or were caught on their own — it is forbidden to eat them that day or to handle them, even for someone for whom they were not brought. But after the holiday they are permitted immediately at the close of Yom Tov, even for the one for whom they were brought.

ג אֲפִלּוּ אִם הוּא סָפֵק אִם נִלְקְטוּ אוֹ נִצּוֹדוּ הַיּוֹם, אֲסוּרִים; אֲבָל אִם נִכָּר בָּהֶם שֶׁלֹּא נִלְקְטוּ וְשֶׁלֹּא נִצּוֹדוּ הַיּוֹם, מֻתָּר לְמִי שֶׁלֹּא הוּבְאוּ בִּשְׁבִילוֹ; וְאִם לֹא בָּאוּ מִחוּץ לַתְּחוּם, מֻתָּר אַף לְמִי שֶׁהוּבְאוּ בִּשְׁבִילוֹ. הַגָּה: עַכּוּ"ם מֵסִיחַ לְפִי תֻּמּוֹ שֶׁלֹּא נִלְקַט הַיּוֹם אוֹ נִצּוֹד הַיּוֹם, נֶאֱמָן (וְעַיִּןִ לְעֵיל סי' תקי"ג ס"ו).

3 Even if there is doubt whether they were gathered or trapped that day, they are forbidden. But if it is evident that they were not gathered or trapped that day, it is permitted for one for whom they were not brought. And if they did not come from outside the boundary, it is permitted even for the one for whom they were brought. Rema: A non-Jew who speaks casually that it was not gathered or trapped today is believed. [See above Siman 413, section 6.]

ד עַכּוּ"ם שֶׁהֵבִיא דּוֹרוֹן לְיִשְׂרָאֵל, מִדְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ בְּמִינָם בִּמְחֻבָּר, בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּה' בְּשַׁבָּת, יֵשׁ מַתִּירִים לְאָכְלָם בְּשַׁבָּת בִּכְדֵי שֶׁיַּעֲשׂוּ, וְיֵשׁ אוֹסְרִים. הַגָּה: וּלְדִידָן דְּנוֹהֲגִין לְהַחְמִיר בִּשְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁל גָּלֻיּוֹת נָמֵי דִּינָא הָכֵי. וּלְעִנְיַן הִלְכְתָא נִרְאֶה דְּבִשְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה יֵשׁ לְהַחְמִיר בְּשַׁבָּת, אֲבָל בִּשְׁנֵי יוֹם טוֹב שֶׁל גָּלֻיּוֹת יֵשׁ לְהָקֵל בְּשַׁבָּת שֶׁהוּא לְאַחֲרֵיהֶן; וְדַוְקָא בְּפֵרוֹת שֶׁאֵין צְרִיכִים הֲכָנָה בְּיוֹם טוֹב שֶׁלִּפְנֵי הַשַּׁבָּת, אֲבָל דָּבָר שֶׁצָּרִיךְ לְהָכִין בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי לְצֹרֶךְ הַשַּׁבָּת, אָסוּר מֵאַחַר דִּנְהִיגִין לֶאֱסֹר, וְאַף לְטַלְטֵל בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי אִם לֹא לְצֹרֶךְ אוֹרְחִים וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה (תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן סי' ע"ח).

4 If a non-Jew brought a gift to a Jew consisting of items whose species is still attached to the ground — on the first day of Rosh Hashanah that falls on Thursday — some permit eating them on Shabbat after waiting the required time, and some forbid it. Rema: According to our custom to be stringent regarding the two Yom Tov days of the Diaspora, the same rule applies there. Regarding the halachic ruling: it seems that for the two days of Rosh Hashanah one should be stringent regarding Shabbat, but for the two Yom Tov days of the Diaspora one may be lenient regarding a Shabbat that follows them — and specifically for fruits that do not require preparation on the Yom Tov preceding Shabbat; but something that needs to be prepared on the second Yom Tov for Shabbat is forbidden, since the custom is to forbid it — and even to handle it on the second Yom Tov, unless it is for guests or similar needs. (Terumat HaDeshen §78)

ה דָּבָר שֶׁאֵין בְּמִינוֹ בִּמְחֻבָּר וְאֵינוֹ מְחֻסַר צֵידָה, אִם בָּא מִתּוֹךְ הַתְּחוּם מֻתָּר לַכֹּל; וְאִם בָּאוּ מִחוּץ לַתְּחוּם, אָסוּר לְאָכְלָן לְמִי שֶׁהוּבְאוּ בִּשְׁבִילוֹ וּלְכָל בְּנֵי בֵּיתוֹ, אֲבָל מֻתָּר לְטַלְטְלָן בְּתוֹךְ ד' אַמּוֹת אוֹ בְּתוֹךְ הָעִיר מֻקֶּפֶת חוֹמָה אוֹ מִבְצָר שֶׁיָּדוּעַ שֶׁהֻקַּף לַדִּירָה; וַאֲחֵרִים מֻתָּרִים אַף לְאָכְלָם. וְלָעֶרֶב יוֹם טוֹב רִאשׁוֹן צָרִיךְ לְהַמְתִּין מִי שֶׁהוּבְאוּ בִּשְׁבִילוֹ, בִּכְדֵי שֶׁיַּעֲשׂוּ. הַגָּה: וּמֻתָּרִין אַחַר כָּךְ אֲפִלּוּ לְדִידָן שֶׁנּוֹהֲגִין לְהַחְמִיר בִּשְׁאָר דְּבָרִים, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר.

5 Something whose species is not attached to the ground and does not require trapping — if it came from within the boundary it is permitted to everyone. If it came from outside the boundary, it is forbidden to eat for the one for whom it was brought and all members of his household, but it is permitted to handle it within four cubits, or within a walled city, or a fortified settlement known to have been enclosed for dwelling purposes. Others are permitted even to eat it. After the holiday [the first Yom Tov], the one for whom it was brought must wait the required time. Rema: After that time it is permitted even according to our custom of being stringent in other matters, as explained above.

ו בְּעִיר שֶׁרֻבָּהּ עַכּוּ"ם, מִן הַסְתָם כָּל הַמֵּבִיא לְצֹרֶךְ הָרֹב מֵבִיא. הַגָּה: מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה, אוֹ שֶׁיָּדוּעַ שֶׁלּוֹקֵט לְצֹרֶךְ שְׁנֵיהֶם, אָסוּר (בֵּית יוֹסֵף וּסְמַ"ג).

6 In a city where the majority of residents are non-Jews, it is assumed that whoever brings produce brings it for the majority. Rema: If it is half and half, or it is known that he gathered it for both Jews and non-Jews, it is forbidden. [Beit Yosef and Semag]

ז אִם הוּא סָפֵק אִם בָּאוּ מִחוּץ לַתְּחוּם, אִם הוּא עַכּוּ"ם הַשָּׁרוּי עִמּוֹ בָּעִיר וּפֵרוֹת הַמְצוּיִים בָּעִיר, מֻתָּר; וְאִם לָאו, אָסוּר.

7 If it is uncertain whether the items came from outside the boundary — if the non-Jew lives with him in the city and such fruits are commonly found in the city, it is permitted; otherwise it is forbidden.

ח דָּבָר שֶׁאֵין בְּמִינוֹ בִּמְחֻבָּר שֶׁהוּבָא לְיִשְׂרָאֵל בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, מֻתָּר בַּשֵּׁנִי; וְהוּא הַדִּין לְשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב הַסְמוּכִים זֶה לָזֶה.

8 Something whose species is not attached to the ground that was brought to a Jew on the first day of Rosh Hashanah is permitted on the second day. The same applies to Shabbat and Yom Tov that are adjacent to each other.

ט יִשְׂרָאֵל שֶׁשִּׁגֵּר דּוֹרוֹן לַחֲבֵרוֹ עַל יְדֵי עַכּוּ"ם מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, וְנִתְעַכֵּב הָעַכּוּ"ם וְהֶבִיאָם בְּיוֹם טוֹב מִחוּץ לַתְּחוּם, מֻתָּר אֲפִלּוּ לְמִי שֶׁהוּבָא בִּשְׁבִילוֹ לְאָכְלָם; אֲבָל אָסוּר לְכָל יִשְׂרָאֵל לְטַלְטְלָם חוּץ לְאַרְבַּע אַמּוֹת, אוֹ חוּץ לְעִיר הַמֻּקֶּפֶת חוֹמָה, אוֹ חוּץ לְמִבְצָר שֶׁיָּדוּעַ שֶׁהֻקַּף חוֹמָה לַדִּירָה. הַגָּה: וְדַוְקָא שֶׁהָיָה דַּעְתּוֹ מֵאֶתְמוֹל, דְּלֵית בֵּיהּ אִסּוּר מֻקְצֶה; אֲבָל אִם לֹא הָיָה דַּעְתּוֹ מֵאֶתְמוֹל, אַף עַל גַּב דְּלֵית בֵּיהּ אִסּוּר תְּחוּמִין, אָסוּר מִשּׁוּם מֻקְצֶה, דְּכָל שֶׁל יִשְׂרָאֵל צָרִיךְ הֲכָנָה מִבְּעוֹד יוֹם, וַאֲפִלּוּ לְמִי שֶׁלֹּא הוּבָא בִּשְׁבִילוֹ אָסוּר (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם תְּשׁוּבַת הָרַשְׁבָּ"א).

9 If a Jew sent a gift to his fellow via a non-Jew from before Yom Tov, and the non-Jew was delayed and brought it on Yom Tov from outside the boundary — it is permitted even to the one for whom it was brought to eat it. However, it is forbidden for any Jew to handle it beyond four cubits, or outside a walled city, or outside a fortified settlement known to have been enclosed for dwelling purposes. Rema: This applies specifically when the sender had it in mind the day before, so there is no prohibition of muktzeh. But if he did not have it in mind the day before, even though there is no violation of the boundary laws, it is still forbidden due to muktzeh, since anything belonging to a Jew requires designation before the holiday — and even for one for whom it was not brought it is forbidden. [Beit Yosef in the name of a responsum of the Rashba]

Previous Chapter Next Chapter