Shulchan Aruch, Orach Chayim Siman 514

Siman 514

Presented here for study, not as a practical ruling. The Shulchan Aruch rules by Sephardi custom, the Rema's glosses by Ashkenazi custom, and the Kitzur follows Ashkenazi custom. For a practical question, ask your rabbi.

א אָסוּר לְכַבּוֹת דְּלֵקָה בְּיוֹם טוֹב, אֲפִלּוּ אִם רוֹאֶה בֵּיתוֹ שֶׁנִּשְׂרַף, אִם אֵין שָׁם סַכָּנַת נְפָשׁוֹת. וְאֵין מְכַבִּין הַבְּקַעַת, אֲפִלּוּ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְעַשֵּׁן הַבַּיִת אוֹ הַקְּדֵרָה אוֹ כְּדֵי לְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דַּוְקָא אִם אֶפְשָׁר לְהַצִּיל הַקְּדֵרָה בְּלֹא כִּבּוּי, אֲבָל אִם אִי אֶפְשָׁר לְהַצִּיל אוֹ לְבַשֵּׁל הַקְּדֵרָה בְּעִנְיָן אַחֵר רַק שֶׁיְּכַבֶּה, מֻתָּר לְכַבּוֹת, (הָרֹא"שׁ וּמָרְדְּכַי וְרַ"ן פ"ב דְּבֵיצָה וְרַשְׁבָּ"א וְטוּר), וְכַנַּ"ל עִקָּר; וְכֵן בְּבַיִת, אִם יִשָּׂרֵף הַבַּיִת לֹא יִהְיֶה לוֹ מָקוֹם לֶאֱכֹל שָׁם וְיַפְסִיד, סְעוּדָתוֹ, מֻתָּר לְכַבּוֹת, אֲבָל אִם יֵשׁ לוֹ בַּיִת אַחֵר לֶאֱכֹל שָׁם, אָסוּר לְכַבּוֹת מִשּׁוּם הֶפְסֵד מָמוֹנוֹ, (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם אָרְחוֹת חַיִּים).
1 Not to extinguish on Yom Tov. 11 sections: It is forbidden to extinguish a fire on Yom Tov, even if one sees his house burning, as long as there is no danger to life. One may not extinguish a piece of wood even to prevent the house or pot from becoming smoky, or in order to have marital relations. Rema: Some say this applies only when it is possible to save the pot without extinguishing, but if it is impossible to save or cook the pot in any other way except by extinguishing, it is permitted to extinguish. [Rosh, Mordechai, Ran ch. 2 of Beitzah, Rashba, and Tur] This seems to me the primary ruling. Similarly regarding a house — if the house will burn and he will have no place to eat there and will lose his meal, it is permitted to extinguish; but if he has another house to eat in, it is forbidden to extinguish on account of financial loss. [Beit Yosef in the name of Orchot Chayyim]
ב לְהַטּוֹת הַנֵּר כְּדֵי לְהַרְחִיק הַשֶּׁמֶן מִן הַפְּתִילָה חָשִׁיב כִּבּוּי וְאָסוּר; וְכֵן אָסוּר לִקַּח פְּתִילָה מִנֵּר הַדָּלוּק אֲפִלּוּ לִתְּנָהּ בְּנֵר אַחֵר שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁמּוֹצִיאָהּ מִיָּד הוּא מְכַבֶּה אוֹתָהּ. הַגָּה: וּמֻתָּר לְהוֹסִיף פְּתִילוֹת לְנֵר דּוֹלֵק כְּדֵי שֶׁיַּבְעִיר הַרְבֵּה וְיִכְבֶּה בִּמְהֵרָה (ר"ן פ' אֵין צָדִין).
2 Tilting a lamp to draw the oil away from the wick is considered extinguishing and is forbidden. Similarly it is forbidden to take a wick from a burning lamp even to place it in another lamp, since the moment one removes it one extinguishes it. Rema: It is permitted to add wicks to a burning lamp so that it burns strongly and goes out quickly. [Ran, ch. Ein Tzadin]
ג נֵר שֶׁל שַׁעֲוָה שֶׁרוֹצֶה לְהַדְלִיקוֹ בְּיוֹם טוֹב וְחָס עָלָיו שֶׁלֹּא יִשָּׂרֵף כֻּלּוֹ, יָכוֹל לִתֵּן סְבִיבוֹ קֹדֶם שֶׁיַּדְלִיקֶנּוּ דָּבָר הַמּוֹנֵעַ מִלִּשָּׂרֵף, בְּעִנְיָן שֶׁיִּכְבֶּה כְּשֶׁיַּגִּיעַ שָׁם. הַגָּה: וְיֵשׁ מַתִּירִין לַחְתֹּךְ נֵר שֶׁל שַׁעֲוָה בְּאוּר, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּדְלִיקִים גַּם לְמַטָּה כְּדֵי לְקַצְּרָהּ, וְכֵן נוֹהֲגִין; אֲבָל עַל יְדֵי סַכִּין, אָסוּר, (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פ"ו וְהַגָּהוֹת אֲשֵׁרִי וּמָרְדְּכַי וְתוֹסָפוֹת פ"ק דְּבֵיצָה). וּמֻתָּר לְהַעֲמִיד נֵר בְּמָקוֹם שֶׁהָרוּחַ שׁוֹלֵט, כְּדֵי שֶׁיִּכְבֶּה; אֲבָל אָסוּר לְהַעֲמִידוֹ שָׁם, אִם כְּבָר הָרוּחַ מְנַשֵּׁב (מַהֲרִי"ל).
3 A wax candle that one wishes to light on Yom Tov, and one is concerned it will burn down entirely — one may place around it before lighting it something that prevents it from burning, so that it will go out when the flame reaches that point. Rema: Some permit cutting a wax candle with fire — meaning one lights it also from below in order to shorten it — and this is the custom. But cutting it with a knife is forbidden. [Hagahot Maimoniyot ch. 6, Hagahot Asheiri, Mordechai, and Tosafot ch. 1 of Beitzah] It is permitted to place a lamp in a spot where the wind blows in order for it to go out, but it is forbidden to place it there if the wind is already blowing. [Maharil]
ד נֵר שֶׁכָּבָה וְרוֹצֶה לְהַדְלִיקוֹ בּוֹ בַּיּוֹם, מֻתָּר לַחְתֹּךְ רֹאשׁ הַפְּתִילָה כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נוֹחַ לִדָּלֵק. הַגָּה: וְשִׁיּוּרֵי שֶׁמֶן וּפְתִילָה מֻתָּרִין אֲפִלּוּ בְּיוֹם טוֹב אַחַר שַׁבָּת אוֹ שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם רֹב הַפּוֹסְקִים).
4 A lamp that went out and one wishes to relight it that same day — one may trim the top of the wick so that it will be easy to light. Rema: Leftover oil and wicks are permitted even on Yom Tov that follows Shabbat, or the two days of Rosh Hashanah. (Beit Yosef in the name of most authorities)
ה נֵר שֶׁל בַּטָּלָה, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לוֹ, אָסוּר לְהַדְלִיקוֹ; אֲבָל שֶׁל בֵּית הַכְּנֶסֶת לֹא חָשִׁיב שֶׁל בַּטָּלָה, וּמֻתָּר לְהַדְלִיקוֹ אֲפִלּוּ בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי אַחַר מִנְחָה, וְאֵין בָּזֶה מִשּׁוּם מֵכִין לְחֹל, שֶׁהֲרֵי בְּהַדְלָקָתוֹ יֵשׁ מִצְוָה לְאוֹתָהּ שָׁעָה. וּלְתַקֵּן הַפְּתִילוֹת וְהָעֲשָׁשִׁיּוֹת בְּיוֹם טוֹב אַחַר מִנְחָה, אִם רוֹצֶה לְהַדְלִיק בּוֹ בַּיּוֹם, מֻתָּר; וְאִם לָאו, אָסוּר.
5 A lamp lit for no purpose — meaning one does not need it — it is forbidden to light. But a synagogue lamp is not considered purposeless and it is permitted to light it even on the second day of Yom Tov after Mincha, and there is no concern of preparing for a weekday, since in lighting it there is a mitzvah for that moment. To fix the wicks and the lamps on Yom Tov after Mincha — if one wishes to light them that same day it is permitted; if not, it is forbidden.
ו אֵין נוֹתְנִין נֵר עַל גַּבֵּי אִילָן מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, דְּחַיְישִׁינָן שֶׁמָּא יָבֹא לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּאִילָן.
6 One may not place a lamp on a tree from before Yom Tov, since we are concerned one may come to make use of the tree.
ז אֵין פּוֹתְחִין נֵר שֶׁל חֶרֶס, דְּהַיְנוּ בְּעוֹדוֹ רַךְ כְּמוֹ בֵּיצִים שֶׁל יוֹצֵר לִמְעֹךְ אוֹתוֹ בַּיָּד לַעֲשׂוֹת לוֹ בֵּית קִבּוּל, מִפְּנֵי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה כְּלִי.
7 One may not open a clay lamp — meaning while it is still soft like a potter's clay vessel — by pressing it with one's hand to make a hollow in it, since one would be making a vessel.
ח אֵין חוֹתְכִין הַפְּתִילָה לְב', אֶלָּא אִם כֵּן עַל יְדֵי שֶׁנּוֹתֵן שְׁנֵי רָאשֶׁיהָ בְּפִי שְׁנֵי נֵרוֹת וּמַדְלִיקָהּ בָּאֶמְצַע; וְהוּא שֶׁיְּהֵא צָרִיךְ לִשְׁתֵּיהֶן.
8 One may not cut a wick in two, unless one inserts both its ends into two lamps and lights it in the middle, and only when one needs both lamps.
ט אֵין גּוֹדְלִין אֶת הַפְּתִילָה וְלֹא מְהַבְהֲבִין אוֹתָהּ, אֲבָל אִם אֵינָהּ קָשָׁה כָּל צָרְכָּהּ יָכוֹל לְמָעֲכָהּ בְּיָדוֹ כְּדֵי לְהַקְשׁוֹתָהּ; וּמֻתָּר לִשְׁרוֹתָהּ בְּשֶׁמֶן, שֶׁאֵין בּוֹ נֵר דּוֹלֵק, (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הָרוֹקֵחַ).
9 One may not braid a wick nor singe it; but if it is not hard enough one may press it with one's hand to harden it, and it is permitted to soak it in oil [in which there is no burning lamp]. [Beit Yosef in the name of the Rokeach]
י מֻתָּר לְהָסִיר הַפֶּחָם שֶׁבְּרֹאשׁ הַנֵּר כְּשֶׁהוּא דּוֹלֵק, אֲבָל אֵינוֹ חוֹתֵךְ רֹאשׁ הַפְּתִילָה בִּכְלִי.
10 It is permitted to remove the charred tip from the top of a burning lamp, but one may not cut the top of the wick with a utensil.
יא הַמַּדְלִיק נֵר שֶׁל יוֹם טוֹב צָרִיךְ לְבָרֵךְ: אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל יוֹם טוֹב.
11 One who lights a Yom Tov lamp must recite the blessing: Blessed are You, Lord our God, King of the universe, who has commanded us to light the Yom Tov lamp.
Previous ChapterNext Chapter