שולחן ערוך, אבן העזר סימן קמ״ג

סימן קמג

התוכן מוגש כאן ללימוד ואינו הוראה למעשה. השולחן ערוך פוסק לפי מנהג ספרד, הגהות הרמ"א לפי מנהג אשכנז, והקיצור נכתב לפי מנהג אשכנז. בשאלה מעשית פנו לרב.

א הַמְגָרֵשׁ עַל תְּנַאי, אִם נִתְקַיֵּם הַתְּנַאי הֲרֵי זוֹ מְגֹרֶשֶׁת; וְאִם לֹא נִתְקַיֵּם הַתְּנַאי, אֵינָהּ מְגֹרֶשֶׁת; וַאֲפִלּוּ הוּא כֹּהֵן, מֻתֶּרֶת לוֹ. וּכְבָר נִתְבָּאֲרוּ מִשְׁפְּטֵי הַתְּנָאִים בְּסִימָן ל"ח:

ב הַמְגָרֵשׁ עַל הַתְּנַאי, כְּשֶׁיִּתְקַיֵּם הַתְּנַאי תִּהְיֶה מְגֹרֶשֶׁת; בְּשָׁעָה שֶׁיִּתְקַיֵּם, לֹא בִּשְׁעַת נְתִינַת הַגֵּט לְיָדָהּ. לְפִיכָךְ, יֵשׁ לַבַּעַל לְבַטֵּל הַגֵּט, אוֹ לְהוֹסִיף עַל תְּנָאוֹ, אוֹ לְהַתְנוֹת תְּנַאי אַחֵר, כָּל זְמַן שֶׁלֹּא נִתְקַיֵּם הַתְּנַאי הָרִאשׁוֹן, אַף עַל פִּי שֶׁהִגִּיעַ לְיָדָהּ. וְאִם מֵת הַבַּעַל, אוֹ אָבַד הַגֵּט, אוֹ נִשְׂרַף, קֹדֶם שֶׁיִּתְקַיֵּם הַתְּנַאי, אֵינָהּ מְגֹרֶשֶׁת; וְאִם נִשֵּׂאת, תֵּצֵא. וְאִם אָמַר לָהּ: הֲרֵי אַתְּ מְגֹרֶשֶׁת מֵעַכְשָׁו, אוֹ מֵהַיּוֹם, עַל תְּנַאי כָּךְ וְכָךְ, אוֹ שֶׁאָמַר לָהּ: הֲרֵי אַתְּ מְגֹרֶשֶׁת עַל מְנָת כָּךְ וְכָךְ וְעַיֵּן לְקַמָּן סִי' קמ"ד סָעִיף ד' דְּיֵשׁ אוֹמְרִים דְּעַל מְנָת לָאו כְּמֵעַכְשָׁו דָּמֵי, כְּשֶׁיִּתְקַיֵּם הַתְּנַאי, תִּהְיֶה מְגֹרֶשֶׁת מִשְּׁעַת נְתִינַת הַגֵּט לְיָדָהּ; לְפִיכָךְ, אֵינוֹ יָכוֹל לְבַטֵּל הַגֵּט וְלֹא לְהוֹסִיף עַל תְּנָאוֹ מִשֶּׁהִגִּיעַ לְיָדָהּ; וְאִם אָבַד אוֹ נִשְׂרַף, (וַאֲפִלּוּ מֵת הַבַּעַל) קֹדֶם שֶׁיִּתְקַיֵּם הַתְּנַאי, הֲרֵי זוֹ מְקַיֶּמֶת הַתְּנַאי אַחַר מוֹתוֹ, וּכְבָר נִתְגָּרְשָׁה מִשְּׁעַת נְתִינַת הַגֵּט לְיָדָהּ. וּלְכַתְּחִלָּה לֹא תִּנָּשֵׂא קֹדֶם קִיּוּם הַתְּנַאי, וְאִם נִשֵּׂאת, יִפְרשׁ מִמֶּנָּה עַד שֶׁיִּתְקַיֵּם הַתְּנַאי. וּמִיהוּ, בִּתְנַאי שֶׁהוּא בְּיָדָהּ, וְהוּא בְּשֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה, לֹא חַיְשִׁינָן שֶׁמָּא תַּעֲבֹר עָלָיו, וּלְפִיכָךְ מֻתֶּרֶת לִנָּשֵׂא מִיָּד, בִּתְנַאי דְּעַל מְנָת אוֹ מֵעַכְשָׁו. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דַּאֲפִלּוּ לֹא אָמַר: מֵעַכְשָׁו וְלֹא מֵהַיּוֹם וְלֹא עַל מְנָת, דִּינוֹ כְּאוֹמֵר: מֵהַיּוֹם, מִשּׁוּם דִּזְמַנּוֹ שֶׁל גֵּט מוֹכִיחַ עָלָיו, הִלְכָּךְ, אָזְלִינָן בָּהּ לְחֻמְרָא. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דַּאֲפִלּוּ בִּתְנַאי דְּמֵעַכְשָׁו יָכוֹל לְבַטְּלוֹ, וְיֵשׁ לְהַחֲמִיר (עִטּוּר, וְכֵן מַשְׁמָע בְּהָרֹא"שׁ):

ג אָמַר לָהּ: עַל מְנָת שֶׁתִּתְּנִי לִי מָאתַיִם זוּז מִכָּאן וְעַד שְׁלשִׁים יוֹם, וּמֵת בְּתוֹךְ הַשְּׁלשִׁים יוֹם, קֹדֶם שֶׁנְּתָנָתַם לוֹ, אֵינָהּ יְכוֹלָה לְקַיֵּם הַתְּנַאי, שֶׁאִם תִּתֵּן לְיוֹרְשָׁיו אֵינוֹ כְּלוּם, וְכֵיוָן שֶׁכֵּן, כֵּיוָן שֶׁשָּׁלְמוּ שְׁלשִׁים יוֹם וְלֹא נָתְנָה לוֹ, בָּטְלוּ הַגֵּרוּשִׁין וְחוֹלֶצֶת אוֹ מִתְיַבֶּמֶת. וְאִם אָמַר לָהּ: עַל מְנָת שֶׁתִּתְּנִי לִי מָאתַיִם זוּז, וְלֹא קָבַע לָהּ זְמַן, וּמֵת קֹדֶם שֶׁתִּתֵּן לוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאָבַד הַגֵּט אוֹ נִקְרַע קֹדֶם שֶׁיָּמוּת, הֲרֵי זוֹ לֹא תִּנָּשֵׂא לְזָר עַד שֶׁתַּחֲלֹץ:

ד אָמַר לָהּ: עַל מְנָת שֶׁתִּתְּנִי לִי מָאתַיִם זוּז מִכָּאן וְעַד שְׁלשִׁים יוֹם, וְנָתְנָה לוֹ בְּתוֹךְ שְׁלשִׁים יוֹם בְּעַל כָּרְחוֹ, וְהוּא אֵינוֹ רוֹצֶה לְקַבֵּל, הֲרֵי זֶה גֵּט פָּסוּל, עַד שֶׁתִּתֵּן מִדַּעְתּוֹ:

ה אָמַר לָהּ: עַל מְנָת שֶׁתִּתְּנִי לִי מָאתַיִם זוּז מִכָּאן וְעַד שְׁלשִׁים יוֹם, וְחָזַר וְאָמַר לָהּ בְּתוֹךְ הַשְּׁלשִׁים יוֹם; הֲרֵי הֵם מְחוּלִים לָךְ, אֵינָהּ מְגֹרֶשֶׁת, שֶׁהֲרֵי לֹא נַעֲשָׂה הַתְּנַאי. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּהָנֵי מִלֵּי כְּשֶׁלֹּא אָמַר לָהּ אֶלָּא: הֲרֵי הֵם מְחוּלִים לָךְ לְבַד, אֲבָל אִם אָמַר לָהּ: לֶהֱוֵי גִּטָּא בְּלֹא שׁוּם תְּנַאי, הֲרֵי זוֹ מְגֹרֶשֶׁת וְאֵין צָרִיךְ לִטְּלוֹ מִמֶּנָּה:

ו אָמַר לָהּ: עַל מְנָת שֶׁתִּתְּנִי לִי כְּלִי פְּלוֹנִי אוֹ בֶּגֶד פְּלוֹנִי, וְאָבַד אוֹתוֹ כְּלִי אוֹ אוֹתוֹ בֶּגֶד, אוֹ נִגְנַב, אַף עַל פִּי שֶׁנָּתְנָה לוֹ אֶלֶף זוּז בְּדָמָיו, אֵינוֹ גֵּט עַד שֶׁתִּתֵּן אוֹתוֹ כְּלִי אוֹ אוֹתוֹ בֶּגֶד עַצְמוֹ, אוֹ שֶׁיֹּאמַר לָהּ: לֶהֱוֵי גִּטָּא בְּלֹא שׁוּם תְּנַאי. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר, שֶׁאִם הוּא מִתְרַצֶּה בְּקַבָּלַת הַדָּמִים, הָוֵי גֵּט:

ז אָמַר לָהּ: עַל מְנָת שֶׁתִּתְּנִי לִי מָאתַיִם זוּז מִכָּאן עַד שְׁלשִׁים יוֹם, אֲפִלּוּ לֹא נָתְנָה לוֹ עַד יוֹם שְׁלשִׁים בְּסוֹפוֹ, מְגֹרֶשֶׁת. וְאִם אָמַר לָהּ בִּתְחִלָּה יוֹם רִאשׁוֹן לַחֹדֶשׁ, וְנָתְנָה לוֹ בְּסוֹף לֵיל רִאשׁוֹן לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, הֲרֵי זוֹ סְפֵק מְגֹרֶשֶׁת:

ח הִתְנָה עָלֶיהָ שֶׁתַּעֲשֶׂה דָּבָר זֶה, סְתָם, הֲרֵי זֶה כִּמְפָרֵשׁ יוֹם אֶחָד, הוֹאִיל וְלֹא פֵּרַשׁ כַּמָּה זְמַן תַּעֲשֶׂה. כֵּיצַד, אָמַר לָהּ: הֲרֵי זֶה גִּטֵּךְ עַל מְנָת שֶׁתַּעֲשִׂי עִמִּי מְלָאכָה, עַל מְנָת שֶׁתְּשַׁמְּשִׁי אֶת אַבָּא, עַל מְנָת שֶׁתֵּנִיקִי אֶת בְּנִי, אִם עָשְׂתָה עִמּוֹ מְלָאכָה אוֹ אִם שִׁמְּשָׁה אֶת אָבִיו יוֹם אֶחָד, אוֹ שֶׁהֵנִיקָה בְּנוֹ יוֹם אֶחָד בְּתוֹךְ הַזְּמַן שֶׁהַבֵּן יוֹנֵק בּוֹ וְהוּא בְּתוֹךְ כ"ד חֹדֶשׁ, הֲרֵי זֶה גֵּט. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּצְרִיכָה לְשַׁמֵּשׁ הָאָב כָּל יְמֵי חַיָּיו, וּצְרִיכָה לְהֵנִיק הַתִּינוֹק עַד סוֹף כ"ד חֹדֶשׁ (טוּר בְּשֵׁם הָרֹא"שׁ). וְאִם מֵתוּ לְאַחַר שֶׁהִתְחִילָה לְקַיֵּם הַתְּנַאי רַק יוֹם אֶחָד, הָוֵי גֵּט (טוּר). מֵת הַבֵּן אוֹ מֵת אָבִיו קֹדֶם שֶׁתֵּנִיק אוֹ שֶׁתְּשַׁמֵּשׁ, אֵינוֹ גֵּט. אָמַר לָהּ: עַל מְנָת שֶׁתֵּנִיקִי אֶת בְּנִי אוֹ שֶׁתְּשַׁמְּשִׁי אֶת אָבִי שְׁתֵּי שָׁנִים, הֲרֵי זוֹ מַשְׁלֶמֶת הַזְּמַן שֶׁפֵּרַשׁ. מֵת הַבֵּן אוֹ הָאָב בְּתוֹךְ הַזְּמַן שֶׁפֵּרַשׁ, אוֹ שֶׁאָמַר הָאָב: אֵין רְצוֹנִי שֶׁתְּשַׁמְּשֵׁנִי, אֵינוֹ גֵּט, שֶׁהֲרֵי לֹא נִתְקַיֵּם הַתְּנַאי, וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּכָל שֶׁאֵין הָעִכּוּב מִמֶּנָּה, הָוֵי גֵּט (טוּר בְּשֵׁם ר"י), וְנִרְאֶה לִי, דְּאָזְלִינָן בְּכָל זֶה לְחֻמְרָא:

ט יֵשׁ אוֹמְרִים דְּכִי אָמְרִינָן דְּהֵנִיקָה אוֹ שִׁמְּשָׁה יוֹם אֶחָד הָוֵי גֵּט, לָאו דַּוְקָא יוֹם אֶחָד, דַּאֲפִלּוּ בְּשָׁעָה אַחַת סָגֵי. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר, דְּיוֹם אֶחָד דַּוְקָא, כְּלֵיל שַׁבָּת וְיוֹמוֹ:

י הַנּוֹתֵן גֵּט לְאִשְׁתּוֹ עַל מְנָת שֶׁתִּתֵּן לוֹ מָאתַיִם זוּז, וְחָזַר וְהִתְנָה עָלֶיהָ תְּנַאי אַחֵר בִּפְנֵי עֵדִים שֶׁתְּשַׁמֵּשׁ אָבִיו שְׁתֵּי שָׁנִים, לֹא בִּטְּלוּ דְּבָרָיו הָאַחֲרוֹנִים אֶת הָרִאשׁוֹנִים, אֶלָּא הֲרֵי זֶה כְּאוֹמֵר לָהּ: עֲשִׂי אֶחָד מִשְּׁנֵי תְּנָאִים, רָצָת מְשַׁמֶּשֶׁת, רָצָת נוֹתֶנֶת; וְאֵין אֶחָד מֵהָרִאשׁוֹנִים וְאֶחָד מֵהָאַחֲרוֹנִים מִצְטָרְפִים. אֲבָל אִם הִתְנָה עָלֶיהָ שֶׁתִּתֵּן לוֹ מָאתַיִם זוּז, וְחָזַר וְהִתְנָה בִּפְנֵי שְׁנַיִם שֶׁתִּתֵּן לוֹ שְׁלשׁ מֵאוֹת זוּז, כְּבָר בִּטֵּל הַתְּנַאי שֶׁל מָאתַיִם זוּז, וּצְרִיכָה לִתֵּן שְׁלשׁ מֵאוֹת זוּז. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. הַגָּה: וְי"א דְּכָל זֶה דַּוְקָא בְּשֶׁלֹּא מָסַר לָהּ הַגֵּט לֹא בִּתְנַאי רִאשׁוֹן וְלֹא בִּתְנַאי שֵׁנִי, אֶלָּא אַחַר שְׁנֵי הַתְּנָאִים מָסַר לָהּ הַגֵּט בִּפְנֵי עֵדִים הָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים. אֲבָל מָסַר לָהּ הַגֵּט בִּשְׁעַת תְּנַאי הָרִאשׁוֹן אוֹ הַשֵּׁנִי, אוֹתוֹ תְּנַאי דַּוְקָא (הָרַ"ן פֶּרֶק מִי שֶׁאֲחָזוֹ):

יא הֲרֵי זֶה גִּטֵּךְ וְהַנְּיָר שֶׁלִּי, אֵינָהּ מְגֹרֶשֶׁת, שֶׁאֵין זֶה כְּרִיתֻת. עַל מְנָת שֶׁתִּתְּנִי לִי אֶת הַנְּיָר, הֲרֵי זוֹ מְגֹרֶשֶׁת, וְתִתֵּן:

יב הִתְנָה עַל דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְקַיְּמוֹ, כְּגוֹן: עַל מְנָת שֶׁתַּעֲלִי לָרָקִיעַ, אוֹ שֶׁתֵּרְדִי לַתְּהוֹם, אוֹ שֶׁתִּבְלְעִי קָנֶה שֶׁל אַרְבַּע אַמּוֹת, אֵינוֹ תְּנַאי, וְהַגֵּט גֵּט. אֲבָל אִם הִתְנָה בְּדָבָר שֶׁאֶפְשָׁר לְקַיְּמוֹ, אֲפִלּוּ בְּאִסוּר, כְּגוֹן עַל מְנָת שֶׁתֹּאכְלִי בְּשַׂר חֲזִיר, הָוֵי תְּנַאי, שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁתֹּאכְלֶנּוּ וְתִלְקֶה; וְאֵין זֶה מַתְנֶה עַל מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה, שֶׁאֵינוֹ מַתְנֶה שֶׁתֹּאכְלֶנּוּ עַל כָּל פָּנִים, שֶׁאִם לֹא תֹּאכְלֶנּוּ לֹא תִּתְגָּרֵשׁ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, כְּשֶׁהָאִסוּר תָּלוּי בָּהּ לַעֲבֹר עָלָיו. אֲבָל אִם תָּלוּי בַּאֲחֵרִים, שֶׁאָמַר לָהּ: עַל מְנָת שֶׁתִּבָּעֲלִי לְאַבָּא, לֹא הָוֵי תְּנַאי, שֶׁאָבִיו לֹא יִשְׁמַע לָהּ לַעֲשׂוֹת אִסוּר:

יג אָמַר לָהּ: עַל מְנָת שֶׁלֹּא תִּבָּעֲלִי לְאַבָּא, וְנִבְעֲלָה לוֹ, אֵינוֹ גֵּט. אֲבָל כָּל זְמַן שֶׁאֵין עֵדִים שֶׁנִּבְעֲלָה לוֹ, אֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא נִבְעֲלָה לוֹ. וּמֻתֶּרֶת לְהִנָּשֵׂא, וְאֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא תִּבָּעֵל לוֹ (טוּר):

יד אָמַר לָהּ: עַל מְנָת שֶׁלֹּא תִּנָּשֵׂא לְאַבָּא, וְנִשֵּׂאת לוֹ, הָוֵי גֵּט, שֶׁאֵין לוֹ בָּהּ נִשּׂוּאִין:

טו אָמַר לָהּ: עַל מְנָת שֶׁתִּנָּשְׂאִי לִפְלוֹנִי, אִם נִשֵּׂאת לוֹ, הֲרֵי זוֹ מְגֹרֶשֶׁת. אֲבָל אָמְרוּ חֲכָמִים: לֹא תִּנָּשֵׂא לוֹ, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ נְשׁוֹתֵיהֶם נוֹתְנִים בְּמַתָּנָה זֶה לְזֶה. הַגָּה: וַאֲפִלּוּ לֹא הִתְנָה עִמָּהּ בְּפֵרוּשׁ שֶׁתִּנָּשֵׂא לִפְלוֹנִי, אֶלָּא שֶׁנִּכָּר שֶׁגֵּרְשָׁהּ מִשּׁוּם זֶה, כְּגוֹן שֶׁאוֹתוֹ פְּלוֹנִי נָתַן לוֹ מָמוֹן כְּדֵי לְגָרְשָׁהּ וְהוּא מַעֲלֶה לָהּ מְזוֹנוֹת כְּדֵי שֶׁיִּקָּחֶנָּה, וְכָל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה (הַגָּהוֹת מָרְדְּכַי בְּקִדּוּשִׁין). וְאִם נִשֵּׂאת, לֹא תֵּצֵא. וְאִם נִשֵּׂאת לוֹ תְּחִלָּה, וְגֵרְשָׁהּ, מֻתֶּרֶת לַכֹּל, שֶׁהֲרֵי נִתְקַיֵּם הַתְּנַאי, נִשֵּׂאת לְאַחֵר קֹדֶם שֶׁתִּנָּשֵׂא לְאוֹתוֹ פְּלוֹנִי, תֵּצֵא מִמֶּנּוּ, וְלֹא יַחֲזֹר עוֹלָמִית, וּצְרִיכָה מִמֶּנּוּ גֵּט. וְהַוָּלָד מִמֶּנּוּ מַמְזֵר. הַגָּה: נִשֵּׂאת אַחַר כָּךְ לְאוֹתוֹ פְּלוֹנִי שֶׁהִתְנָה עִמָּהּ הַבַּעַל, הָוֵי גֵּט לְמַפְרֵעַ וְאֵין הַבָּנִים מַמְזֵרִים (טוּר), אֲבָל לֹא יַחֲזִירָהּ עוֹלָמִית מִשּׁוּם דְּהָוֵי כְּמַחֲזִיר גְּרוּשָׁתוֹ (טוּר בְּשֵׁם הָרְמַ"ה). נִתְקַדְּשָׁה לְאַחֵר, תֵּצֵא וְלֹא תַּחֲזֹר לוֹ אֶלָּא אַחַר מִיתַת הַבַּעַל, אוֹ שֶׁיִּתֵּן לָהּ גֵּט אַחֵר בְּלֹא תְּנַאי (ג"ז שָׁם):

טז אָמַר לָהּ: עַל מְנָת שֶׁלֹּא תִּנָּשְׂאִי לִפְלוֹנִי עַד זְמַן פְּלוֹנִי, הֲרֵי זֶה גֵּט. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר, שֶׁלֹּא תִּנָּשֵׂא עַד שֶׁיָּמוּת אוֹתוֹ פְּלוֹנִי. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר, שֶׁמֻּתֶּרֶת לִנָּשֵׂא מִיָּד, כֵּיוָן שֶׁבְּיָדָהּ לְקַיְּמוֹ, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִנָּשֵׂא לוֹ אֶלָּא מִדַּעְתָּהּ. וְאֵין תַּקָּנָה לְהַתִּירָהּ לְאוֹתוֹ פְּלוֹנִי אֶלָּא אִם כֵּן יְקַדְּשֶׁנָּהּ הַמְגָרֵשׁ וְיַחֲזֹר וִיגָּרְשֶׁנָּהּ סְתָם, אוֹ שֶׁמֵּת הַבַּעַל קֹדֶם שֶׁנִּשֵּׂאת לְשׁוּם אָדָם (בַּב"י בְּשֵׁם הָרַשְׁבַּ"ץ). וְאִם נִשֵּׂאת לְאַחֵר, וְגֵרְשָׁהּ אוֹתוֹ הָאַחֵר, סְתָם, עֲדַיִן לֹא הֻתְּרָה לְאוֹתוֹ פְּלוֹנִי. וְאִם נִשֵּׂאת לוֹ, נִתְבַּטֵּל הַגֵּט, וּבָנֶיהָ אַף מֵהַשֵּׁנִי מַמְזֵרִים:

יז זִנְּתָה עִם אוֹתוֹ פְּלוֹנִי, הַוָּלָד כָּשֵׁר וְהַגֵּט כָּשֵׁר; שֶׁלֹּא הִתְנָה אֶלָּא עַל נִשּׂוּאִין:

יח אָמַר לָהּ: עַל מְנָת שֶׁתִּבָּעֲלִי לִפְלוֹנִי, נִתְקַיֵּם הַתְּנַאי, שֶׁנִּבְעֲלָה לוֹ, בֵּין בִּזְנוּת בֵּין בְּנִשּׂוּאִין, הֲרֵי זֶה גֵּט. וּלְכַתְּחִלָּה לֹא תִּבָּעֵל לוֹ, דְּהָא אֵינָהּ מְגֹרֶשֶׁת עַד שֶׁתִּבָּעֵל לוֹ, נִמְצֵאת תְּחִלַּת בִּיאָה בְּאִסוּר:

יט עַל מְנָת שֶׁלֹּא תִּבָּעֲלִי לִפְלוֹנִי, הָוֵי גֵּט, וְלֹא תִּנָּשֵׂא עַד שֶׁיָּמוּת אוֹתוֹ פְּלוֹנִי, דְּחַיְשִׁינָן שֶׁמָּא תִּבָּעֵל לוֹ בְּאֹנֶס:

כ צָרִיךְ שֶׁלֹּא יַתְנֶה עָלֶיהָ תְּנַאי שֶׁעוֹמֶדֶת בּוֹ כָּל יָמֶיהָ, כְּגוֹן עַל מְנָת שֶׁלֹּא תֹּאכְלִי בָּשָׂר אוֹ שֶׁלֹּא תִּשְׁתִּי יַיִן לְעוֹלָם, אוֹ כָּל יְמֵי חַיַּיְכִי, שֶׁאִם הִתְנָה כָּךְ אֵין זֶה כְּרִיתֻת. אֲבָל אִם אָמַר לָהּ: כָּל יְמֵי חַיַּי, אוֹ כָּל יְמֵי חַיֵּי פְּלוֹנִי, אוֹ עַד חֲמִישִׁים שָׁנָה, הֲרֵי זֶה גֵּט. וְיֵשׁ מִי שֶׁכָּתַב, שֶׁאֲפִלּוּ הִרְחִיב הַזְּמַן יוֹתֵר מִכְּדֵי חַיֵּי הָאָדָם, כֵּיוָן שֶׁהוּא דָּבָר פָּסוּק, הֲרֵי זֶה גֵּט:

כא אָמַר לָהּ: עַל מְנָת שֶׁלֹּא תֵּלְכִי לְבֵית אָבִיךְ עַד זְמַן פְּלוֹנִי, אַף עַל פִּי שֶׁהַגֵּט כָּשֵׁר וְהַתְּנַאי קַיָּם, אֵין לְשׁוּם אָדָם לְהִשְׁתַּדֵּל בַּגֵּט שֶׁיִּנָּתֵן בִּתְנַאי זֶה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לַעֲמֹד עַל נַפְשָׁהּ מִלֶּכֶת לְבֵית אָבִיהָ, וְנִמְצָא גֵּט בָּטֵל וּבָנֶיהָ מַמְזֵרִים. וְאִם הַמְגָרֵשׁ הוּא מֵאוֹתָם שֶׁכּוֹפִין לְהוֹצִיא, וְלֹא רָצָה לְגָרֵשׁ אֶלָּא בִּתְנַאי זֶה, כּוֹפִין אוֹתוֹ לְגָרֵשׁ בְּלֹא תְּנַאי זֶה:

כב אָמַר לָהּ: עַל מְנָת שֶׁלֹּא תִּנָּשְׂאִי לִפְלוֹנִי, וְלֹא קָבַע זְמַן, אֵינוֹ גֵּט, שֶׁאֵין זֶה כְּרִיתֻת; דּוֹמֶה לָאוֹמֵר: עַל מְנָת שֶׁלֹּא תִּשְׁתִּי יַיִן לְעוֹלָם, אוֹ כָּל יְמֵי חַיַּיְכִי. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁכֵּיוָן שֶׁאֵין הַתְּנַאי נִמְשָׁךְ אֶלָּא כָּל יְמֵי חַיָּיו, הָוֵי לֵהּ כְּאוֹמֵר: עַל מְנָת שֶׁלֹּא תִּשְׁתִּי יַיִן כָּל יְמֵי חַיֵּי פְּלוֹנִי, שֶׁהִיא מְגֹרֶשֶׁת. וְנָקְטִינָן כְּדִבְרֵי שְׁנֵיהֶם, לְהַחֲמִיר:

כג אָמַר לָהּ: עַל מְנָת שֶׁלֹּא תִּשְׁתִּי יַיִן זֶה לְעוֹלָם, אוֹ שֶׁלֹּא תַּעֲלִי בְּאִילָן זֶה אוֹ בְּכֹתֶל זֶה לְעוֹלָם, וְנִשְׁפַּךְ הַיַּיִן וְנִקְצַץ הָאִילָן וְנָפַל הַכֹּתֶל, אֵין זֶה כְּרִיתֻת, מֵאַחַר שֶׁלֹּא הֻתְּרָה לְעוֹלָם בַּמֶּה שֶׁנֶּאֱסֶרֶת. וְי" א שֶׁכֵּיוָן שֶׁאֵין הַתְּנַאי נִמְשָׁךְ אֶלָּא כָּל זְמַן שֶׁהַיַּיִן קַיָּם אוֹ הָאִילָן אוֹ הַכֹּתֶל קַיָּמִים, הֲרֵי זֶה כְּרִיתֻת, וְנָקְטִינָן כְּדִבְרֵי שְׁנֵיהֶם, לְהַחֲמִיר:

פרק קודם פרק הבא