סימן תקי
התוכן מוגש כאן ללימוד ואינו הוראה למעשה. השולחן ערוך פוסק לפי מנהג ספרד, הגהות הרמ"א לפי מנהג אשכנז, והקיצור נכתב לפי מנהג אשכנז. בשאלה מעשית פנו לרב.
א מוֹלְלִין מְלִילוֹת וּמְפָרְכִין קִטְנִיּוֹת כְּדַרְכָּן, בְּיוֹם טוֹב; וּמְנַפֵּח מְעַט מְעַט וְאוֹכֵל, וַאֲפִלּוּ בְּקָנוֹן וְתַמְחוּי, אֲבָל לֹא בְּטַבְלָה וְלֹא בְּנָפָה וְלֹא בִּכְבָרָה.
ב הַבּוֹרֵר קִטְנִיּוֹת בְּיוֹם טוֹב בּוֹרֵר כְּדַרְכּוֹ בְּחֵיקוֹ וּבְתַמְחוּי, אִם רוֹצֶה לְאָכְלוֹ בּוֹ בַּיּוֹם (הַמַּגִּיד פ"ג), אֲבָל לֹא בְּטַבְלָה וְלֹא בְּנָפָה וְלֹא בִּכְבָרָה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, כְּשֶׁהָאֹכֶל מְרֻבֶּה עַל הַפְּסֹלֶת; אֲבָל אִם הָיְתָה הַפְּסֹלֶת מְרֻבָּה עַל הָאֹכֶל, בּוֹרֵר אֶת הָאֹכֶל וּמַנִּיחַ אֶת הַפְּסֹלֶת. וְאִם הָיָה טֹרַח בִּבְרֵרַת הַפְּסֹלֶת מִן הָאֹכֶל יוֹתֵר מִטֹּרַח בְּרֵרַת הָאֹכֶל מִן הַפְּסֹלֶת, אַף עַל פִּי שֶׁהָאֹכֶל מְרֻבֶּה בּוֹרֵר אֶת הָאֹכֶל וּמַנִּיחַ אֶת הַפְּסֹלֶת. הַגָּה: וְלוּזִים וּבָטְנִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּרוּ וַעֲדַיִן בִּקְלִפֵּיהֶם, לֹא מִקְרֵי הַקְּלִפָּה פְּסֹלֶת כֵּיוָן דְּאוֹרְחַיְהוּ בְּהָכֵי וַעֲדַיִן מְעֹרָבִין (טוּר).
ג אֵין מְסַנְּנִים הַחַרְדָּל בַּמִּסְנֶנֶת שֶׁלּוֹ וְאֵין מְמַתְּקִין אוֹתוֹ בְּגַחֶלֶת שֶׁל עֵץ; אֲבָל בְּשֶׁל מַתֶּכֶת, מֻתָּר.
ד אֵין תּוֹלִין הַמְשַׁמֶּרֶת בְּיוֹם טוֹב לְסַנֵּן בָּהּ שְׁמָרִים, אֲבָל אִם הָיְתָה תְּלוּיָה וְעוֹמֶדֶת מֻתָּר לִתֵּן בָּהּ שְׁמָרִים לְסַנְּנָן; וּמַעֲרִים וְתוֹלֶה אוֹתָהּ לִתֵּן בָּהּ רִמּוֹנִים, וְאַחַר כָּךְ נוֹתֵן בָּהּ שְׁמָרִים. הַגָּה: וּשְׁאָר דִּינֵי סִנּוּן, בְּיוֹם טוֹב כְּמוֹ בְּשַׁבָּת כִּדְאִיתָא סי' שי"ט (בֵּית יוֹסֵף).
ה אֵין עוֹשִׂין גְּבִינָה בְּיוֹם טוֹב, וְאֵין מַעֲמִידִין חָלָב בְּיוֹם טוֹב; (הַגָּהוֹת מַיְמוֹן פ"ג וְרַ"ן ספ"ד דְּבֵיצָה וּבֵית יוֹסֵף בְּשֵׁם הָרוֹקֵחַ) וְהוּא הַדִּין דְּאֵין עוֹשִׂין חֶמְאָה מִן הֶחָלָב, בְּיוֹם טוֹב (ריב"ש סִימָן קכ"א).
ו אֵין גּוֹזְזִין אֶת הַיֶּרֶק בְּמִסְפָּרַיִם שֶׁדַּרְכָּן לְחָתְכָם בָּהֶן מִן הַמְחֻבָּר.
ז מְתַקְּנִים אֶת הַקֻּנְדָּס וְהָעַכָּבִיּוֹת. הַגָּה: וּמֻתָּר לִמְלֹחַ הַרְבֵּה חֲתִיכוֹת צְנוֹן בְּיוֹם טוֹב אִם רוֹצֶה לְאָכְלָן, אַף עַל פִּי שֶׁאָסוּר בְּשַׁבָּת; וְיֵשׁ מַחְמִירִין (מַהֲרִי"ל).
ח אַף עַל פִּי שֶׁהֻתְּרָה הוֹצָאָה בְּיוֹם טוֹב אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ, לֹא יִשָּׂא מַשָּׁאוֹת גְּדוֹלוֹת כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בַּחֹל, אֶלָּא צָרִיךְ לְשַׁנּוֹת. כֵּיצַד, הַמֵּבִיא כַּדֵּי יַיִן מִמָּקוֹם לְמָקוֹם לֹא יְבִיאֵם בְּסַל וּבְקֻפָּה לָתֵת לְתוֹכוֹ אַרְבָּעָה אוֹ חֲמִשָּׁה כַּדִים בְּיַחַד, אֶלָּא יְבִיאֵם עַל כְּתֵפוֹ אוֹ לְפָנָיו אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם, דְּמוּכָח שֶׁלְּצֹרֶךְ יוֹם טוֹב הֵבִיאָם. הַגָּה: וְדַוְקָא כְּשֶׁמּוֹלִיכִין מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, אֲבָל מִזָּוִית לְזָוִית (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם רַשִׁ"י) אוֹ מִבַּיִת לְבַיִת בְּאוֹתוֹ חָצֵר, (אוֹר זָרוּעַ), שָׁרֵי בְּכָל עִנְיָן.
ט הַמּוֹלִיךְ אֶת הַתֶּבֶן לֹא יַפְשִׁיל אֶת הַקֻּפָּה לַאֲחוֹרָיו, אֶלָּא נוֹטְלָהּ בְּיָדוֹ.
י וְכֵן מַשָּׁאוֹת שֶׁדַּרְכָּן לִשָּׂא אוֹתָם בְּמוֹט, יִשָּׂא אוֹתָן עַל גַּבּוֹ מֵאֲחוֹרָיו; וְשֶׁדַּרְכָּן לִשָּׂא אוֹתָן מֵאֲחוֹרָיו, יִשָּׂא אוֹתָן עַל כְּתֵפוֹ; וְשֶׁדַּרְכָּן לְהִנָּשֵׂא עַל הַכָּתֵף, יִשָּׂא אוֹתָן בְּיָדוֹ לְפָנָיו, אוֹ יִפְרֹשׂ עֲלֵיהֶן בֶּגֶד וְכָל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה מִשִּׁנּוּי הַמַּשָּׁא; וְאִם אִי אֶפְשָׁר, כְּגוֹן שֶׁזִּמֵּן הַרְבֵּה אוֹרְחִים וְצָרִיךְ לְמַהֵר וּלְהָבִיא לִפְנֵיהֶם, עוֹשֶׂה כְּדַרְכּוֹ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּנוֹשֵׂא עַל הָאָדָם אֲבָל עַל גַּבֵּי בְּהֵמָה לֹא יָבִיא כְּלָל.
יא אֵין מְבִיאִין עֵצִים לֹא בְּחֶבֶל וְלֹא בְּקֻפָּה וְלֹא בְּמַחְצֶלֶת, אֲבָל מֵבִיא בְּמִטְפַּחַת וּבְחֵיקוֹ.