ד הָיָה מְשַׁמֵּשׁ עִם הַטְּהוֹרָה וְאָמְרָה לוֹ: נִטְמֵאתִי, וּפֵרַשׁ מִיָּד, חַיָּב כָּרֵת, שֶׁיְּצִיאָתוֹ הֲנָאָה לוֹ כְּבִיאָתוֹ. כֵּיצַד יַעֲשֶׂה, נוֹעֵץ צִפָּרְנֵי רַגְלָיו בָּאָרֶץ, וְשׁוֹהֶה בְּלֹא דִּישָׁה עַד שֶׁיָּמוּת הָאֵבֶר, וּפוֹרֵשׁ בְּאֵבֶר מֵת. הַגָּה: וְיִמָּלֵא פַּחַד וָרֶתֶת עַל הָעֲבֵרָה שֶׁבָּאָה לְיָדוֹ. (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם סְמַ"ג). וְלֹא יִסְמֹךְ עָלֶיהָ, רַק יִסְמֹךְ עַל רַגְלָיו וְיָדָיו, שֶׁלֹּא יֵהָנֶה מִמֶּנָּהּ. וְאִם פֵּרַשׁ מִמֶּנָּהּ בְּקִשּׁוּי וּבְשׁוֹגֵג, שֶׁלֹּא יָדַע שֶׁאָסוּר לִפְרֹשׁ מִמֶּנָּהּ, יִתְעַנֶּה מ' יוֹם, וְאֵינָן צְרִיכִין לִהְיוֹת רְצוּפִים, רַק כָּל שָׁבוּעַ שְׁנֵי יָמִים, כְּגוֹן שֵׁנִי וַחֲמִשִּׁי, וּבְלֵיל הַתַּעֲנִית אָסוּר בְּיַיִן וּבָשָׂר. וְאִם לֹא יוּכַל לְהִתְעַנּוֹת, יִפְדֶּה כָּל יוֹם בְּמָמוֹן שֶׁיִּתֵּן לִצְדָקָה, כְּפִי עֵרֶךְ מָמוֹן שֶׁיֵּשׁ לוֹ, כִּי עָשִׁיר יִתֵּן יוֹתֵר קְצָת מֵעָנִי, וְיֵשׁ לְהַחֲמִיר בִּתְשׁוּבָתוֹ. וְכָל הַמַּרְבֶּה לָשׁוּב, זְכוּת הוּא לוֹ. (פסקי מהרא"י סִימָן ס'). וְהָאִשָּׁה אֵינָהּ צְרִיכָה כַּפָּרָה. וְאִם שִׁמְשָׁהּ שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת וִסְתָּהּ, וּמָצְאָה אַחַר הַתַּשְׁמִישׁ דָּם, אֲפִלּוּ נִמְצָא עַל עֵד שֶׁלּוֹ, מִקְרֵי אֹנֶס, אֲפִלּוּ לֹא בָּדְקָה תְּחִלָּה. וְאֵינָם צְרִיכִים כַּפָּרָה לֹא הוּא וְלֹא הִיא (מָרְדְּכַי וְהָרֹא"שׁ כְּלָל כ"ט בְּשֵׁם מַהֲרָ"ם).