סימן רפז
התוכן מוגש כאן ללימוד ואינו הוראה למעשה. השולחן ערוך פוסק לפי מנהג ספרד, הגהות הרמ"א לפי מנהג אשכנז, והקיצור נכתב לפי מנהג אשכנז. בשאלה מעשית פנו לרב.
א אֵין הַפֶּתַח חַיָּב בִּמְזוּזָה, אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ לוֹ שְׁתֵּי מְזוּזוֹת וּמַשְׁקוֹף.
ב בַּיִת שֶׁיֵּשׁ לוֹ מְזוּזָה מִכָּאן וּמִכָּאן, וְכִפָּה כְּמִין קֶשֶׁת עַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזוֹת בִּמְקוֹם הַמַּשְׁקוֹף, אִם יֵשׁ בְּגֹבַהּ הַמְּזוּזוֹת י' טְפָחִים אוֹ יוֹתֵר, חַיָּב. וְאִם אֵין בּוֹ י' טְפָחִים, פָּטוּר, מִפְּנֵי שֶׁאֵין לוֹ מַשְׁקוֹף. הַגָּה: וְכָל שֶׁכֵּן פֶּתַח שֶׁאֵין לוֹ גֹּבַהּ עֲשָׂרָה טְפָחִים, דְּפָטוּר מִמְּזוּזָה (כ"מ בַּטּוּר וּפוֹסְקִים עַיִּןִ בֵּית יוֹסֵף) הַמִּנְהָג נִתְפַּשֵּׁט בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ דְּרֹב עוֹלָם סוֹמְכִין עַל מְזוּזָה אַחַת שֶׁעוֹשִׂין עַל פֶּתַח בָּתֵּיהֶם, וְאֵינוֹ נָכוֹן, וְאֵין לָהֶם עַל מַה שֶּׁיִּסְמֹכוּ, לָכֵן כָּל יְרֵא שָׁמַיִם יְתַקֵּן בֵּיתוֹ כְּדִינוֹ בְּכָל הַפְּתָחִים הַחַיָּבִים, וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר (מהרי"ל בִּתְשׁוּבָה וּבְהל' מְזוּזָה).