א אַף עַל פִּי שֶׁהַכֹּהֵן אָסוּר לִכָּנֵס לְבֵית הַפְּרָס, (פֵּרוּשׁ שָׂדֶה שֶׁנֶּאֱבַד בָּהּ קֶבֶר, וְשֶׁנֶּחֱרַשׁ בָּהּ קֶבֶר, וְשִׁעוּרָהּ מֵאָה אַמָּה) אוֹ לְאֶרֶץ הָעַמִּים, אִם הָיָה צָרִיךְ לֵילֵךְ שָׁם לִשָּׂא אִשָּׁה אוֹ לִלְמֹד תּוֹרָה, וְאֵין לוֹ דֶּרֶךְ אַחֶרֶת, יָכוֹל לַעֲבֹר דֶּרֶךְ שָׁם, אֲפִלּוּ אִם מוֹצֵא לִלְמֹד בְּמָקוֹם אַחֵר. וְכֵן אָבֵל הָעוֹבֵר דֶּרֶךְ שָׁם, יָכוֹל לֵילֵךְ אַחֲרָיו לְנַחֲמוֹ. וְכֵן מִטַּמֵּא בְּטֻּמְאָה שֶׁל דִּבְרֵיהֶם, לָדִין עִם עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּלְעַרְעֵר עִמָּהֶם, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּמַצִּיל מִיָּדָם, וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. הַגָּה: כֹּהֵן שֶׁשּׁוֹכֵב עָרֹם, וְהוּא בְּאֹהֶל עִם הַמֵּת וְלֹא יָדַע, אֵין לְהַגִּיד לוֹ, אֶלָּא יִקְרְאוּ לוֹ סְתָם, שֶׁיֵּצֵא כְּדֵי שֶׁיַּלְבִּישׁ עַצְמוֹ תְּחִלָּה. אֲבָל אִם כְּבַר הִגִּידוּ לוֹ, אָסוּר לְהַמְתִּין עַד שֶׁיִּלְבַּשׁ עַצְמוֹ. וְדַוְקָא אִם הוּא בְּאֹהֶל הַמֵּת, שֶׁהוּא טֻמְאָה דְּאוֹרַיְתָא, אֲבָל אִם הוּא בְּבֵית הַפְּרָס אוֹ אֶרֶץ הָעַמִּים, שֶׁהוּא טֻמְאָה דְּרַבָּנָן, יַלְבִּישׁ עַצְמוֹ תְּחִלָּה, דְּגָדוֹל כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת (ת"ה סִימָן רפ"ה), כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל סִימָן ש"ג לְעִנְיַן כִּלְאַיִם. כֹּהֵן שֶׁהוּא יָשֵׁן, וּמֵת עִמּוֹ בָּאֹהֶל, צְרִיכִין לַהֲקִיצוֹ וּלְהַגִּיד לוֹ כְּדֵי שֶׁיֵּצֵא (תְּשׁוּבַת מהרי"ל סִימָן ס"ט).