סימן שעז
התוכן מוגש כאן ללימוד ואינו הוראה למעשה. השולחן ערוך פוסק לפי מנהג ספרד, הגהות הרמ"א לפי מנהג אשכנז, והקיצור נכתב לפי מנהג אשכנז. בשאלה מעשית פנו לרב.
א הָעֲבָדִים וְהַשְּׁפָחוֹת, אֵין עוֹמְדִין עֲלֵיהֶם בְּשׁוּרָה, וְאֵין אוֹמְרִים עֲלֵיהֶם תַּנְחוּמֵי אֲבֵלִים, אֶלָא אוֹמְרִים לוֹ: הַמָּקוֹם יְמַלֵא חֶסְרוֹנְךָ, כְּשֵׁם שֶׁאוֹמְרִים לְאָדָם עַל שׁוֹרוֹ וַחֲמוֹרוֹ.
ב אָבֵל מְנֻדֶּה, אֵין מַבְרִין אוֹתוֹ וְאֵין אוֹמְרִים לוֹ תַּנְחוּמֵי אֲבֵלִים.
ג מְנֻדֶּה שֶׁמֵּת, מְנַחֲמִים אֲבֵלָיו.