סימן שסז
התוכן מוגש כאן ללימוד ואינו הוראה למעשה. השולחן ערוך פוסק לפי מנהג ספרד, הגהות הרמ"א לפי מנהג אשכנז, והקיצור נכתב לפי מנהג אשכנז. בשאלה מעשית פנו לרב.
א קוֹבְרִים מֵתֵי עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמְנַחֲמִים אֲבֵלֵיהֶם, מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם.
ב לֹא יְהַלֵּךְ בְּבֵית הַקְּבָרוֹת אוֹ בְּתוֹךְ ד' אַמּוֹת שֶׁל מֵת וּתְפִלִּין בְּרֹאשׁוֹ, מִשּׁוּם לֹעֵג לָרָשׁ (מִשְׁלֵי יז, ה), וְאִם הֵם מְכֻסִים, מֻתָּר.
ג לֹא יְהַלֵּךְ בְּבֵית הַקְּבָרוֹת אוֹ בְּתוֹךְ ד' אַמּוֹת שֶׁל מֵת, אוֹ שֶׁל קֶבֶר, וְסֵפֶר תּוֹרָה בִּזְרוֹעוֹ, וְיִקְרָא בּוֹ אוֹ יִתְפַּלֵּל, וְהוּא הַדִּין עַל פֶּה אָסוּר לִקְרוֹת, אֶלָּא אִם כֵּן לִכְבוֹד הַמֵּת, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר. וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן שד"מ סָעִיף י"ז.
ד מֻתָּר לִכָּנֵס לְבֵית הַקְּבָרוֹת אוֹ לְתוֹךְ ד' אַמּוֹת שֶׁל מֵת אוֹ שֶׁל קֶבֶר, וְהוּא לָבוּשׁ צִיצִית, וְהוּא שֶׁלֹּא יְהֵא נִגְרָר עַל הַקֶּבֶר. אֲבָל אִם נִגְרָר, אָסוּר מִשּׁוּם: לֹעֵג לָרָשׁ (מִשְׁלֵי יז, ה) בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בִּימֵיהֶם שֶׁהָיוּ מַטִּילִים צִיצִית בַּמַּלְבּוּשׁ שֶׁלּוֹבְשִׁים לְצֹרֶךְ עַצְמָן, אֲבָל הָאִדָּנָא שֶׁאֵין אָנוּ לוֹבְשִׁין אוֹתוֹ אֶלָּא לְשֵׁם מִצְוָה, אָסוּר, אֲפִלּוּ אֵינָם נִגְרָרִים. וְהָנֵי מִלֵּי כְּשֶׁהַצִּיצִיּוֹת מְגֻלִּים, אֲבָל אִם הֵם מְכֻסִים, מֻתָּר.
ה יֵשׁ נוֹהֲגִין לִקְשֹׁר שְׁנֵי צִיצִיּוֹת שֶׁבִּשְׁנֵי כְּנָפַיִם זֶה עִם זֶה כְּשֶׁנִּכְנָסִים לְבֵית הַקְּבָרוֹת, וְלֹא הוֹעִילוּ כְּלוּם בְּתַקָּנָתָם וְעַיֵּן בא"ח סִימָן כ"ג.
ו כֵּיוָן שֶׁהִרְחִיק ד' אַמּוֹת, קוֹרֵא וּמִתְפַּלֵּל, וַאֲפִלּוּ רוֹאֶה הַקֶּבֶר אוֹ בֵּית הַקְּבָרוֹת. וְאִם יֵשׁ שָׁם מְחִצָּה, מֻתָּר אַחַר הַמְּחִצָּה, סָמוּךְ אֲפִלּוּ תּוֹךְ ד' אַמּוֹת לַקֶּבֶר.